טוב שהממשלה הקימה ועדת שרים לפיתוח הנגב והגליל, ויפה עשתה שהעמידה בראש הוועדה את השר שמעון פרס. לפרס ניסיון אישי מוכח בסיוע להקמת יישובים, ביניהם: בית-אל, עפרה וקדומים שעלו על הקרקע בחסותו כשר ביטחון בממשלת רבין הראשונה, וחלק בלתי מבוטל גם בהקמת גוש קטיף. תנועת העבודה הצטיינה מאז ומתמיד ב"הפרחת השממה", ומנהיגה הדגול בן-גוריון חתום על חזון פיתוח הנגב. ודאי שלא היינו מפקידים ועדה כזאת בידי הליכוד, שעוד בגלגולו הקודם, תנועת "החירות", הירבה לדבר ומיעט מאוד לעשות ומאז חורבן חבל ימית נודע גם כהורס יישובים.

חבל שממשלה ישראלית מתפנה לפיתוח הנגב והגליל רק עכשיו, כשהם כבר מכוסים מאחזים בלתי-מורשים של מתחרינו הפלשתינים. חבל שבמשך שנים רבות לא נעשה די לשפר את עורקי התחבורה בין הפריפריה למרכז הארץ, ולהפוך את פיזור האוכלוסין לאפשרי ומשתלם. אבל טוב שמתחילים סוף-סוף לעשות משהו, וטוב ששמעון פרס מנסה לגייס לשם כך מיליארד דולר.

לא נותר אלא לברר, למי מאזרחי המדינה יכולה הוועדה החשובה להציע את המשימה הציונית הנעלה הזאת: מי ההמונים שיקומו, עכשיו, וילכו להתיישב בנגב ובגליל? מי ירים את הכפפה, או את מיליארד הדולר, ויעבור מן המרכז השוקק אל ארץ לא זרועה?

אם יקום פארק היי-טק בבאר-שבע, אולי אכן יחול גידול קל באוכלוסיית העיר היפה הזאת. אם יושקעו כספים בתשתיות חיוניות, אולי יתחזקו המיצפים בגליל ותורגש תנופת פיתוח ביישובי הנגב. (החתומה מעלה תשמח אם משהו מן המיליארד המדובר יגיע אל היישוב שבו מתגוררים בנה וכלתה וילדיהם לא הרחק משדה בוקר: יישובם הוא הראשון שהוקם במועצה האזורית רמת-נגב לאחר 20 שנים צחיחות, ובשלוש שנות קיומו הוא סובל ממחסור תמידי בתקציבי פיתוח).

אבל מי הם רבבות הישראלים האמורים לגרום לשינוי המשמעותי-באמת במאזן הדמוגראפי של הנגב ושל הגליל? אל איזה קהל-יעד מכוון המאמץ הגדול, ומי הם האוכלוסין המועמדים לפיזור?

ספק אם הממשלה "בונה" על עקורי גוש-קטיף. אף אם בסופו של דבר "תוכנית ההתנתקות" תבוצע, אין לצפות מרובם הגדול למהר ולהפריח שממות נוספות. בכלל, לאור כל מה שהציבור הציוני-דתי עובר בימים אלה קשה להניח שהוא ימשיך לתפקד כקבלן למשימות חלוציות כאילו לא אירע דבר, כאילו המדינה לא ירקה בפניו לאחר שנרתם במשך שנים גם להתיישבות בכל חלקי הארץ וגם לחינוך בעיירות פיתוח וגם (האם זה מה שעורר עליו כעס?) לקצונה הקרבית בצה"ל.

מי, אם כן, ילך ליישב את הנגב ואת הגליל? האם ילכו צעירי השמאל, ש-250 מהם חתמו השבוע על עצומת סירוב להתגייס ל"צבא הכיבוש"? האם ילכו לשם חסידי הנסיגה והעקירה? והרי הרבה יותר פרגמאטי להישאר בתל-אביב מאשר להתפזר אי-שם! מי ה"פריירים" שימירו את גוש דן הנוח בהרי הצפון או במדבר הנידח, בימים שבהם "ארץ ישראל" נחשבת לשיגעון משיחי של "הימין הקיצוני"? רוב המועמדים יעדיפו, מן הסתם, להמשיך להשקיף על הנגב ועל הגליל ממרחק בטוח.



המאמר פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".