" ...אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים. כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ..." (מגילת אסתר ד', י"ב-י"ג).
"מקום אחר" זה לא מקום של ממש. זה קוד. צופן. ה"מקום האחר" הזה שימש משענת מפלט ומקלט לרבבות יהודים במשך אלפי שנות.
מהו ה"מקום האחר" הזה? איפה הוא נמצא? איך מגיעים אליו? מהו בעצם מבטא?
בשעות הקשות ביותר, כאשר גזירת השמד מוחשית ומעשית. כאשר נראה שאין מוצא ואין מפלט, כאשר צריך לקבל החלטות קשות שיש בהן סכנת חיים ופיקוח נפש,כאשר הכל הכל נראה אבוד נשלפת נוסחת הקסם היהודית, "מקום אחר".
ה"מקום האחר" הזה איננו גיאוגרפי או טופוגראפי ולכן אין טעם לחפשו באטלס או במפה. ה"מקום האחר" הזה איננו איזו קומבינה או מניפולציה פוליטית. ה"מקום האחר" הזה איננו אייטם תקשורתי או קמפיין מתוזמן של רודפי רייטינג.
ה"מקום האחר" הזה בכלל לא נמצא רחוק. ההיפך, הוא נמצא הכי קרוב שאפשר- בתוכנו.
רווח והצלה הבאים מ"מקום אחר" מתחילים קודם כל בתוכנו. "מקום אחר" בנשמה. ה"מקום האחר" הזה הוא מקום אמוני. מקום שבו הביטחון בנצח ישראל נמצא, ולא החרדה והלחץ עקב מבזק החדשות האחרון.
ה"מקום האחר" הזה הוא המקום העמוק בנשמה, היודעת ומרגישה מהו אמת ומהו שקר, מהו זמני ומהו חולף, מה נצחי ומה יעבור כאבק פורח וכחלום יעוף.
בדרך הטבע, כאשר אנו נדרשים להתמודד עם סוגיות אישיות או לאומיות, כלכליות או חברתיות, אנו מגייסים את הנתונים, השכל, ההיגיון, הסברה, כדי לחשב את צעדינו וכדי לכלכל את דרכינו.
בדרך הטבע, והשכל, באמת שלפעמים מגיעים למסקנה שאין מה לעשות. שהכל אבוד. הכל חתום בטבעת המלך, הרצים כבר יצאו לדרכם, תאריך היעד נקבע ואף עץ התליה כבר מוכן בכיכר העיר. ובדיוק אז, שהכל במקום הרגיל נראה כל כך אבוד, זה הזמן לחפש את התשובה ב"מקום האחר". משם תבוא ותצמח ההצלה והרווח.
המילים הללו של מרדכי לאסתר משנות את כל מהלך העלילה. בעקבות דבריו הנחרצים והקשים הללו מחליטה אסתר להיכנס אל המלך תוך כדי סיכון עצמה, לקרוא לכינוס היהודים ולימי צום, ולפעול בכל כוחה. אולי אין סיכוי הגיוני, אבל יש אמונה חזקה וביטחון מוחלט. מקום משכנם של שני אלו הוא ב"מקום האחר".
כך בחיים הלאומיים, כך בחיים הפרטיים. לפעמים נראה שהכל תקוע. לא מסתדר, לא זורם. מאכזב ומתיש. מרוץ חסר תכלית ומטרה שאיננו נגמר. החיים נראים טפלים,חסרי עומק, לחלוחית, שמחה ומשמעות. ואז פתאום בהבזק, בהארה, ברגע, אנו מגלים כהרף עין את ה"מקום האחר" הנפלא הזה בנשמתנו. מקום עם עוצמה, שמחה, ביטחון ואמת. מקום שהיה תמיד בתוכנו, אלא שלחץ החיים וכותרות העיתונים כיסו אתו במעטה של ייאוש וציניות.
וזה מה שאומר מרדכי לאסתר: " את אולי צודקת בתחשיבים ובחישובים הפוליטיים שלך אודות סיכויי ההצלחה. את אולי צודקת שאין הרבה סיכוי להצליח מול המציאות הרוחנית והחברתית, את אולי צודקת לאור מה שאת רואה בכותרות העיתונים. אבל אם תמצאי את ה"מקום האחר" הזה, תגלי כמה שאת לא צודקת. תגלי כמה כוחות יש בעם הזה ובך. תגלי כמה עוצמות של אמת ואמונה, ביטחון ושמחה יש בך ובעם. בכל אחד מאיתנו. ואז תביני , ויבינו המן ,אחשוורוש והעולם כולו את סוד הקיום של "עם אחד מפוזר ומפורד".
כאז כן עתה. ממתין ה"מקום האחר" הזה שבתוכנו, שבנשמתנו, להתגלותו, ולהתגלות עימו הרווח וההצלה.
המאמר באדיבות ראש יהודי המרכז למודעות עצמית בתל אביב.
"מקום אחר" זה לא מקום של ממש. זה קוד. צופן. ה"מקום האחר" הזה שימש משענת מפלט ומקלט לרבבות יהודים במשך אלפי שנות.
מהו ה"מקום האחר" הזה? איפה הוא נמצא? איך מגיעים אליו? מהו בעצם מבטא?
בשעות הקשות ביותר, כאשר גזירת השמד מוחשית ומעשית. כאשר נראה שאין מוצא ואין מפלט, כאשר צריך לקבל החלטות קשות שיש בהן סכנת חיים ופיקוח נפש,כאשר הכל הכל נראה אבוד נשלפת נוסחת הקסם היהודית, "מקום אחר".
ה"מקום האחר" הזה איננו גיאוגרפי או טופוגראפי ולכן אין טעם לחפשו באטלס או במפה. ה"מקום האחר" הזה איננו איזו קומבינה או מניפולציה פוליטית. ה"מקום האחר" הזה איננו אייטם תקשורתי או קמפיין מתוזמן של רודפי רייטינג.
ה"מקום האחר" הזה בכלל לא נמצא רחוק. ההיפך, הוא נמצא הכי קרוב שאפשר- בתוכנו.
רווח והצלה הבאים מ"מקום אחר" מתחילים קודם כל בתוכנו. "מקום אחר" בנשמה. ה"מקום האחר" הזה הוא מקום אמוני. מקום שבו הביטחון בנצח ישראל נמצא, ולא החרדה והלחץ עקב מבזק החדשות האחרון.
ה"מקום האחר" הזה הוא המקום העמוק בנשמה, היודעת ומרגישה מהו אמת ומהו שקר, מהו זמני ומהו חולף, מה נצחי ומה יעבור כאבק פורח וכחלום יעוף.
בדרך הטבע, כאשר אנו נדרשים להתמודד עם סוגיות אישיות או לאומיות, כלכליות או חברתיות, אנו מגייסים את הנתונים, השכל, ההיגיון, הסברה, כדי לחשב את צעדינו וכדי לכלכל את דרכינו.
בדרך הטבע, והשכל, באמת שלפעמים מגיעים למסקנה שאין מה לעשות. שהכל אבוד. הכל חתום בטבעת המלך, הרצים כבר יצאו לדרכם, תאריך היעד נקבע ואף עץ התליה כבר מוכן בכיכר העיר. ובדיוק אז, שהכל במקום הרגיל נראה כל כך אבוד, זה הזמן לחפש את התשובה ב"מקום האחר". משם תבוא ותצמח ההצלה והרווח.
המילים הללו של מרדכי לאסתר משנות את כל מהלך העלילה. בעקבות דבריו הנחרצים והקשים הללו מחליטה אסתר להיכנס אל המלך תוך כדי סיכון עצמה, לקרוא לכינוס היהודים ולימי צום, ולפעול בכל כוחה. אולי אין סיכוי הגיוני, אבל יש אמונה חזקה וביטחון מוחלט. מקום משכנם של שני אלו הוא ב"מקום האחר".
כך בחיים הלאומיים, כך בחיים הפרטיים. לפעמים נראה שהכל תקוע. לא מסתדר, לא זורם. מאכזב ומתיש. מרוץ חסר תכלית ומטרה שאיננו נגמר. החיים נראים טפלים,חסרי עומק, לחלוחית, שמחה ומשמעות. ואז פתאום בהבזק, בהארה, ברגע, אנו מגלים כהרף עין את ה"מקום האחר" הנפלא הזה בנשמתנו. מקום עם עוצמה, שמחה, ביטחון ואמת. מקום שהיה תמיד בתוכנו, אלא שלחץ החיים וכותרות העיתונים כיסו אתו במעטה של ייאוש וציניות.
וזה מה שאומר מרדכי לאסתר: " את אולי צודקת בתחשיבים ובחישובים הפוליטיים שלך אודות סיכויי ההצלחה. את אולי צודקת שאין הרבה סיכוי להצליח מול המציאות הרוחנית והחברתית, את אולי צודקת לאור מה שאת רואה בכותרות העיתונים. אבל אם תמצאי את ה"מקום האחר" הזה, תגלי כמה שאת לא צודקת. תגלי כמה כוחות יש בעם הזה ובך. תגלי כמה עוצמות של אמת ואמונה, ביטחון ושמחה יש בך ובעם. בכל אחד מאיתנו. ואז תביני , ויבינו המן ,אחשוורוש והעולם כולו את סוד הקיום של "עם אחד מפוזר ומפורד".
כאז כן עתה. ממתין ה"מקום האחר" הזה שבתוכנו, שבנשמתנו, להתגלותו, ולהתגלות עימו הרווח וההצלה.
המאמר באדיבות ראש יהודי המרכז למודעות עצמית בתל אביב.