בעיתונים, שבחלקם הפכו להיות מריונטות של ראש הממשלה, כותבים שההתעקשות של המורדים בליכוד להצביע נגד התקציב היא בלתי מובנת. מה הם רוצים, ללכת לבחירות? גם אנשי שרון מסתובבים בסניפי הליכוד ומאיימים בבחירות ואוי ואבוי. ראיתי כותרת:"אנחנו נתרסק בבחירות". אנחנו, זאת אומרת הליכוד.

יש שתי שגיאות בטיעון הזה, אחת פוליטית ואחת לוגית. השגיאה הלוגית היא, שאין בעולם מצב שבו צד אחד מתעקש. כשיש עימות זה אומר ששני הצדדים מתעקשים, ואת שניהם צריך לשאול מה, אתם השתגעתם? אתם רוצים ללכת לבחירות? אתם רוצים לרסק את הליכוד? השאלות האלה היו צריכות להיות מופנות לא רק לשרון ובניו, שאולי באמת רוצים לרסק את הליכוד ולהקים משהו אחר. הן מופנות בעיקר לשפני הליכוד: נתניהו, ליבנת, סילבן ודני נווה שפעם אחר פעם דרשו משאל עם, ופעם אחר פעם התקפלו ברגע ששרון הסתכל להם לתוך הלבן של העין. אותם צריך לשאול: אתם רוצים בחירות? אתם רוצים להתרסק? הרי אם רק הארבעה האלה ירצו ולא יתקפלו, יהיה משאל עם.

שרון מול הליכוד

אבל יותר משמעותית היא השגיאה הפוליטית: זה די טיפשי להזהיר את מי שנכנס לים, שהוא עלול להירטב. הוא יודע. בין כך ובין כך הולכים לבחירות, וכל השאלה היא אם זה יהיה לפני או אחרי חורבן היישובים בגוש קטיף. מפלגת העבודה הרי לא נכנסה לממשלה כדי לחזק את אריק שרון או כדי לתמוך בכלכלת נתניהו. היא שם כדי שההתנתקות תתממש, וביום שאחרי ההתנתקות היא תמהר לפרק את החבילה וללכת לבחירות.

פרס ירצה שזה יהיה מהר, לפני ההתמודדות הפנימית על תפקיד יו"ר המפלגה, אהוד ברק אולי ירצה חודש יותר מאוחר, אבל אף אחד מהם לא ירצה לשבת הרבה זמן בממשלה של שרון אחרי שהכושי כבר עשה את שלו. גם התקשורת המפרגנת והתומכת, תפסיק להיות ליכודניקית. יום אחרי שהיא תקבל מהליכוד את מה שהיא רצתה, יתעורר לפתע המצפון העיתונאי, ה"מושחתים נמאסתם" יחזור לכותרות, ואיתו הלעג לליכוד, פרשיות שרון ובניו, הג'ובים, הנגבי. כלב נובח לא נושך, אבל מקצר קדנציות. אין שאלה אם יהיו בחירות השנה, השאלה היא רק מתי. לפני או אחרי?

וזו התשובה לתמיהתם המגויסת של הפרשנים: אכן, לדעתי, מורדי הליכוד רוצים בחירות. גם שרון רוצה בחירות, ואגב, גם אם הם לא רוצים זה לא יעזור. השנה יהיו בחירות. אלא שכאן מתנגשים האינטרסים של שרון עם האינטרסים של הליכוד. לשרון כדאי מאוד שהבחירות יהיו אחרי החורבן. לליכוד כדאי שהבחירות יהיו עכשיו. בחירות עכשיו יאפשרו לליכוד לברר לעצמו מה הוא רוצה. יכול להיות שהליכוד יבחר בשרון ובהתנתקות ויכול להיות שהוא ידחה את שניהם.

בבחירות עכשיו, עם הרבה כאבים אבל בלי להתרסק, הליכוד יידע, ואנחנו נדע, מיהו הזרם הליכודי המרכזי ומי המורד. אם שרון ינצח בהתמודדות הזאת, זה יהיה כמו ניצחון שלו במשאל עם, והמתנגדים יצטרכו לקבל את הדין או לחפש את דרכם במפלגה אחרת.

בגודלו הטבעי

אבל אם שרון יפסיד בהתמודדות הזאת, הוא לא יוכל לחסל את הליכוד ולבצע את "המפץ הגדול". אחרי שהוא יהיה האיש שלא הצליח, שיוצא לחפש לו בית חדש, הוא כבר לא יהיה דה גול ולא גוליבר. הוא יהיה בגודלו הטבעי, איש רב זכויות שנאבק על דרך שהוא מאמין בה (אם אתה מאמין לו). הוא יוכל ללכת עם טומי לפיד או עם שמעון פרס, שניהם ביחד או כל אחד לחוד. הוא יוכל להתמודד נגד הליכוד בכל מפלגה אחרת, אבל הוא לא יוכל לחסל את הליכוד.

מאותה סיבה, אבל במהופך, לשרון כדאי שהבחירות יהיו אחרי ההתנתקות. הוא לא רוצה שהליכוד יחליט מי המנהיג. אלא שהמנהיג יחליט מי הליכוד. הוא רוצה חופש להחליט אם הוא ממשיך כראש הליכוד, או שהוא מקים את המפלגה החלומית של הקואליציה האשכנזית חילונית, וזורק את הליכוד לפח האשפה של ההיסטוריה.

וישנו, תסלחו לי, גם האינטרס האישי של המורדים. הסקרים של היום אומרים שהם אלה שיופיעו בקדמת הרשימה לכנסת הבאה, כי מתנגדי ההתנתקות במרכז הליכוד מתגייסים לטובת האישים האלה כדי למנוע את החורבן. אחרי החורבן, מי יודע אם תהיה התגייסות, אולי יהיה דווקא ייאוש. ואולי אחרי שהחלב כבר נשפך, גם בתוך המרכז, שרון הבולדוזר יהפוך להיות גוליבר, ואז רק אנשיו ייבחרו לכנסת וכל המורדים יעופו.

בקיצור, אם אתם שואלים התשובה היא כל הזמן כן.

כן, מורדי הליכוד יצביעו נגד התקציב.

כן, הם מעוניינים בהפלת הממשלה והליכה לבחירות.

כן, זה כדאי להם וכדאי לליכוד.