שוב הנגב פורח. לא, אין הכוונה לפריחת הפרחים במרבדים משגעים. זה אכן מהנה כל שנה מחדש ברחבי הנגב. צבעים עזים על רקע הנוף הסלעי והגירני. אני מתכוון לסיסמאות הפורחות באוויר על יישובו של הנגב. על הפרחת הנגב לנושא ההתנתקות.
משברונו של גוש קטיף, מכאבם של אלי סיני ונצרים בונים מגדלים פורחים (שוב, אותו אריק שרון) של תוספת אוכלוסייה לנגב. הפעם זהו יצחק הרצוג שהחליט לישב את מי שהוא חושב לפנות מקטיף בנגב. אגב, זו דמוקרטיה במיטבה העוקרת אנשים ממקום חפצם מזה, וגם קובעת היכן הם יישבו מחדש, מזה.
ואולי כדאי, פעם אחת ולתמיד, לומר גלויות. אף אחד, כמעט, אינו רוצה ללכת לשם. שמעון פרס, המתיימר להיות יורשו ומגשים דרכו של בן גוריון, איש שדה בוקר, ה"משוגע לחזון ישוב הנגב, הקים את "מרכז פרס לשלום" אי שם בין רמת אביב ג' לסביון ח'. הנגב לא נכנס בחשבון. אף שכל הדיוט יכול להבין איזו תרומה יכולה הייתה להיות לנגב כשכל באי המרכז, הכינוסים והעובדים היו משתכנים בשדה בוקר או בדימונה. אבל מה, הם השתגעו? לשם ילכו העולים הזרוקים. הדברנים מעדיפים את דיזנגובה פינת ארלוזורובה.
ופרס לא לבד. גם יתר המתימרים להנהיג את המפלגה או המדינה כממשיכי בן גוריון, לא הלכו בדרכו באמת. אהוד ברק העדיף וילות בכוכב יאיר ובכפר שמריהו. פואד בן אליעזר מתקשה להדרים או להצפין שלא במילואים. כך גם וילנאי שאת "ואהבת לארצך כמוך" מעדיף לשים במדף הספרים שכתב אביו, איש השדה ואוהב אמיתי של ארץ ישראל. כל זה לא מפריע להם לשלוף את הקלף השחוק ברגע של ההימור הגבוה ביותר על חייהם של אחרים.
גם דליה איציק לא מצליחה לעבור את "הקו הצהוב" של הנגב. יצחק הרצוג, אפילו לא מנסה להחביא שם את העמותות שלו. וממילא הוא אינו ידוע כמי שמקשיב לדורות הקודמים. אם זה אביו ז"ל, או סבו זצוק"ל. אבל הוא עומד לפתח את הנגב, לדבריו. אגב, כך גם לגבי הגליל. כמה ח"כים גרים בפריפריה? כמה כתבלבים ומושכים בעט, "מעצבי דעת הקהל", יודעים איך זה שם בכלל?
קשקוש חברים. קשקוש גדול. הם לא יעשו זאת. הנגב אינו בשביל להתיישב בו, לדידם. הוא רק סיסמה מוצלחת שאי אפשר להתווכח איתה. בעצם, לשיטתם, של מדינת כל אזרחיה, הרי הבדואים מגשימים את החזון. נכון, ללא חוק וללא תכנון. אז מה. עוד מעט יכשירו את השרץ המכונה "ישובים בלתי מוכרים". (לא בלתי חוקיים ולא בלתי מורשים.) סתם מסכנים שלא הכירו בהם וביכולת שלהם לכסות באוהלים, פחונים, צריפים ובתים את כל גבעות הנגב. וגם אסור לשאול אם לכך כיוון בן גוריון.
בעצם, לא דייקתי. קם ישוב חדש, "מרחבעם". דתיים, ימניים. כאלה שאסור להזכיר. כן, גם קבוצות גדולות נוספו. בדימונה, מצפה רמון ואילת. קבוצות מאורגנות של בני ישיבה בישיבות חדשות שנפתחו שם. נכון, דתיים וימניים. דווקא אלה שראש הממשלה הראשון לא חלם שהם שיהפכו את חזונו לבר ביצוע. מה שלא עשו כל ממשלות השמאל כמו גם תנועות הנוער של השמאל, יעשו דווקא בני הישיבות, האולפנות ובוגריהם. המגשימים היחידים שנותרו בדור הזה.
רגע, טעיתי. גם הממשלות עשו משהו. הן הפכו את הנגב למזבלה של ישראל. רמת חובב על קבורת הפסולת הרעילה והמסוכנת וגם הפסולת הרגילה שמשונעת לנגב. שם יקום חזון פח הזבל המרוכז של מדינת ישראל. למעשה, עכשיו גם הצבא מתוכנן לשם. בלי שיש התייחסות רצינית לכך שהחייל ינשום קצת רעל, שישתה מים מזוהמים. העיקר שיישבנו את הנגב...
הנגב הפך למס שפתיים. עכשיו טוענים שאפשר היה ליישב אותו מזמן, אילולא ה... נכון, ניחשתם. ההתנחלויות. הן גוזלות כסף וגם כוח אדם טוב. והעובדה שכל מגזר השמאל במדינה לא מצליח להקים ישוב אחד, אינה מקלקלת את חינגת הגינויים. אין שם מוטיבציה, אנשים או יכולת לישב אפילו גבעה אחת. אולי הלחץ על גוש קטיף. הם פוטנציאל נראה בעין. מחורבן קטיף ייבנה הנגב.
אז, תזכורת קטנה. בזמנו, במוצאי יום כיפור תש"ז, הוקמו במבצע יישובי מאורגן, חשאי, מהיר ומזהיר- י"א ישובים במטרה לכבוש את הנגב, השומם אז, ולספחו למדינה העתידה לקום. לאחת הנקודות קראו "כפר דרום". היא הוקמה על אדמת הקרן הקיימת ובכספי קרן היסוד. והיא הייתה בדיוק במקום בו חידשו אותה ה מ ת נ ח ל י ם. ואכן, שם היא שוכנת כיום. כן, נכון, בנגב. בנגב עצמו. ומי שרוצה להוריד אותה בימים אלו, מצביע, למעשה, גם על יתר עשרת הנקודות. הוא מוותר על ההתיישבות היהודית באשר היא, וגם מזלזל במעשיהם של הראשונים.
משברונו של גוש קטיף, מכאבם של אלי סיני ונצרים בונים מגדלים פורחים (שוב, אותו אריק שרון) של תוספת אוכלוסייה לנגב. הפעם זהו יצחק הרצוג שהחליט לישב את מי שהוא חושב לפנות מקטיף בנגב. אגב, זו דמוקרטיה במיטבה העוקרת אנשים ממקום חפצם מזה, וגם קובעת היכן הם יישבו מחדש, מזה.
ואולי כדאי, פעם אחת ולתמיד, לומר גלויות. אף אחד, כמעט, אינו רוצה ללכת לשם. שמעון פרס, המתיימר להיות יורשו ומגשים דרכו של בן גוריון, איש שדה בוקר, ה"משוגע לחזון ישוב הנגב, הקים את "מרכז פרס לשלום" אי שם בין רמת אביב ג' לסביון ח'. הנגב לא נכנס בחשבון. אף שכל הדיוט יכול להבין איזו תרומה יכולה הייתה להיות לנגב כשכל באי המרכז, הכינוסים והעובדים היו משתכנים בשדה בוקר או בדימונה. אבל מה, הם השתגעו? לשם ילכו העולים הזרוקים. הדברנים מעדיפים את דיזנגובה פינת ארלוזורובה.
ופרס לא לבד. גם יתר המתימרים להנהיג את המפלגה או המדינה כממשיכי בן גוריון, לא הלכו בדרכו באמת. אהוד ברק העדיף וילות בכוכב יאיר ובכפר שמריהו. פואד בן אליעזר מתקשה להדרים או להצפין שלא במילואים. כך גם וילנאי שאת "ואהבת לארצך כמוך" מעדיף לשים במדף הספרים שכתב אביו, איש השדה ואוהב אמיתי של ארץ ישראל. כל זה לא מפריע להם לשלוף את הקלף השחוק ברגע של ההימור הגבוה ביותר על חייהם של אחרים.
גם דליה איציק לא מצליחה לעבור את "הקו הצהוב" של הנגב. יצחק הרצוג, אפילו לא מנסה להחביא שם את העמותות שלו. וממילא הוא אינו ידוע כמי שמקשיב לדורות הקודמים. אם זה אביו ז"ל, או סבו זצוק"ל. אבל הוא עומד לפתח את הנגב, לדבריו. אגב, כך גם לגבי הגליל. כמה ח"כים גרים בפריפריה? כמה כתבלבים ומושכים בעט, "מעצבי דעת הקהל", יודעים איך זה שם בכלל?
קשקוש חברים. קשקוש גדול. הם לא יעשו זאת. הנגב אינו בשביל להתיישב בו, לדידם. הוא רק סיסמה מוצלחת שאי אפשר להתווכח איתה. בעצם, לשיטתם, של מדינת כל אזרחיה, הרי הבדואים מגשימים את החזון. נכון, ללא חוק וללא תכנון. אז מה. עוד מעט יכשירו את השרץ המכונה "ישובים בלתי מוכרים". (לא בלתי חוקיים ולא בלתי מורשים.) סתם מסכנים שלא הכירו בהם וביכולת שלהם לכסות באוהלים, פחונים, צריפים ובתים את כל גבעות הנגב. וגם אסור לשאול אם לכך כיוון בן גוריון.
בעצם, לא דייקתי. קם ישוב חדש, "מרחבעם". דתיים, ימניים. כאלה שאסור להזכיר. כן, גם קבוצות גדולות נוספו. בדימונה, מצפה רמון ואילת. קבוצות מאורגנות של בני ישיבה בישיבות חדשות שנפתחו שם. נכון, דתיים וימניים. דווקא אלה שראש הממשלה הראשון לא חלם שהם שיהפכו את חזונו לבר ביצוע. מה שלא עשו כל ממשלות השמאל כמו גם תנועות הנוער של השמאל, יעשו דווקא בני הישיבות, האולפנות ובוגריהם. המגשימים היחידים שנותרו בדור הזה.
רגע, טעיתי. גם הממשלות עשו משהו. הן הפכו את הנגב למזבלה של ישראל. רמת חובב על קבורת הפסולת הרעילה והמסוכנת וגם הפסולת הרגילה שמשונעת לנגב. שם יקום חזון פח הזבל המרוכז של מדינת ישראל. למעשה, עכשיו גם הצבא מתוכנן לשם. בלי שיש התייחסות רצינית לכך שהחייל ינשום קצת רעל, שישתה מים מזוהמים. העיקר שיישבנו את הנגב...
הנגב הפך למס שפתיים. עכשיו טוענים שאפשר היה ליישב אותו מזמן, אילולא ה... נכון, ניחשתם. ההתנחלויות. הן גוזלות כסף וגם כוח אדם טוב. והעובדה שכל מגזר השמאל במדינה לא מצליח להקים ישוב אחד, אינה מקלקלת את חינגת הגינויים. אין שם מוטיבציה, אנשים או יכולת לישב אפילו גבעה אחת. אולי הלחץ על גוש קטיף. הם פוטנציאל נראה בעין. מחורבן קטיף ייבנה הנגב.
אז, תזכורת קטנה. בזמנו, במוצאי יום כיפור תש"ז, הוקמו במבצע יישובי מאורגן, חשאי, מהיר ומזהיר- י"א ישובים במטרה לכבוש את הנגב, השומם אז, ולספחו למדינה העתידה לקום. לאחת הנקודות קראו "כפר דרום". היא הוקמה על אדמת הקרן הקיימת ובכספי קרן היסוד. והיא הייתה בדיוק במקום בו חידשו אותה ה מ ת נ ח ל י ם. ואכן, שם היא שוכנת כיום. כן, נכון, בנגב. בנגב עצמו. ומי שרוצה להוריד אותה בימים אלו, מצביע, למעשה, גם על יתר עשרת הנקודות. הוא מוותר על ההתיישבות היהודית באשר היא, וגם מזלזל במעשיהם של הראשונים.