בשבוע שעבר הסברנו את הפסוקים הבאים מספר משלי:
(א) "חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה".
(ב) "טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה".
(ג) "שלחה נערתיה תקרא על גפי מרמי קרת".
(ד) מי פתי יסר הנה חסר לב אמרה לו".
(ה) "לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי" (פרק ט'). כהתפוצצות של דברי ד' המופיעים במגילת אסתר, בבחינת "אחת דבר אלקים שתים זו שמעתי"(תהלים ס"ב, י"ב).
השבוע נסביר את הפסוקים בדרך אחרת לגמרי, דרכו של בעל ה"שפת אמת" שכבר ציינו בעבר, כי השנה מלאו מאה שנה להסתלקותו.
הפסוקים מתארים את "חכמות" שבנתה ביתה על שבעה עמודים והיא שולחת נערותיה כלפי מעלה למרום, תוך כדי קריאה. פרשתנו פותחת בפסוק "ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל" (ויקרא ט', א').
ר' ירמיה בר לעזר דורש את הפסוקים במשלי, על בריאת העולם וז"ל: "פתר קרייה בברייתו של עולם. חכמות בנתה ביתה, זה הקב"ה שברא את כל העולם כולו בחכמה, ... חצבה עמודיה שבעה, אלו שבעת ימי בראשית" (ויקרא רבה פרשה י"א ד"ה "ויהי ביום"...).
לעומתו רבי אבא בר כהנא דורש את הפסוקים על פרשתנו וז"ל: "פתר קריא באהל מועד - חכמות בנתה ביתה זה בצלאל ... חצבה עמודיה שבעה אלו ז' ימי המלואים ..., טבחה טבחה אלו הקרבנות, מסכה יינה אלו הנסכים, אף ערכה שולחנה זה סדור לחם הפנים, שלחה נערותיה תקרא זה משה הדא הוא דכתיב - ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו" (ויקרא רבה פרשה י"א ד"ה "רבי אבא"...).
בעל ה"שפת אמת" מקשר את המדרשים זה לזה וחורז מחרוזת דרשנית נפלאה. וז"ל "תכלית כל
החכמות וכל הבניינים הם לזכות לסייעתא דשמיא.
לכן כל הנברא בימי בראשית הכנה אל האדם, והאדם צריך להמשיך ברכה בשבת קודש והיא הנשמה היתרה הבאה בשבת קודש. וכן במלאכת המשכן התכלית היה אחר כך ביום השמיני (תרמ"ה).
אותה נשמה יתירה שמקבל האדם בשבת מאפשרת לו לעלות מעלה מעלה אל מעבר לעולם הטבע ולזכות לסייעתא דשמיא שמרוממת אותו, לקשר יותר נעלה עם בוראו. בבריאת העולם נדרש האדם לקרא שמות כמו שנאמר "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים..." (בראשית ב', כ').
מסביר ה"שפת אמת" "שהאדם צריך לחבר כל דבר לשורשו, וזה קריאת השמות כשהבנין מתחבר אל השורש. זה ביום השמיני קרא". (בכיוון זה מסביר בעל ה"שפת אמת" גם את קריאת השמות של חלקי הבריאה בידי הקב"ה כהגדרת תפקידם והמשך קישורם לבוראם). ממשיך ה"שפת אמת" ומרחיב את הרעיון. האדם צריך לעשות זאת בכל התחומים:
א. בעולם המשכן והמקדש הם העולם בתמצית לכן גם עליהם נאמרה לשון קריאה. במשכן "ויהי ביום השמיני קרא משה" ובמקדש "בבית הזה אשר נקרא שמי עליו" (ירמיהו ז', י').
ב. בזמן- במועדים, בזמנים שישראל מקדשים אותם. לכן גם עליהם נאמר "אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם" (ויקרא כ"ג, ד').
ג. בנפש- כל אדם צריך לדאוג לכך ששמו של הקב"ה יקרא עליו ובמיוחד עם ישראל שיכול לזכות לכך גם כעם כמו שכתוב "וראו כל עמי הארץ כי שם ה'נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כ"ח, י') וכמו שאנו אומרים בתפילת החג "ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת".
ברית המילה מסביר הוא, גם היא נעשית דווקא ביום השמיני כי המילה היא בבחינת "עדות שבני ישראל בני עולם הבא" (תר"ס). זה עניין הנשמה היתירה שמקבלים בשבת שהיא מעין עולם הבא. לפי זה מתברר מדוע נוהגים מדורי דורות לקרוא בשמו של הנולד דווקא בזמן מיוחד זה שאז נקבע כיצד כל דבר מתחבר לשורשו. אז נקבעת בליבו של כל יהודי השאיפה להגיע למדרגה זו.
הקריאה של היום השמיני לפי הסבר בעל ה"שפת אמת" באה להביע גם את היחס המיוחד של הקב"ה לבניו וז"ל "דהנה קריאה לשון חיבה ודבקות לשון שמלאכי השרת משתמשים בו (כמו שנאמר "וקרא זה אל זה ואמר" ישעיהו ו', ג') וזה לשון חיבה התדבקות והתאחדות בשורש" (תרנ"א).
השנה זכינו לפורים משולש, שהתחיל ביום שישי המשיך בשבת והסתיים ביום ראשון שהוא גם השמיני של השבוע שעבר. יום שישי הוא היום של "וצדיק יסוד עולם". שבת הוא היום של "שבע יפול צדיק וקם". היום השמיני הוא היום של בעל התשובה. לכן מסביר הוא "גם בני ישראל היו אז בעלי תשובה כנודע לכך נאמר ביום השמיני קרא...והבן כל זה" (תרל"ו).
מכאן אנו יכולים להמשיך ולהגיע לעניינה המיוחד של שבת זו "שבת פרה" וז"ל ה"שפת אמת" "ולבוא אל בחינת שמיני הוא על ידי תשובה ומשם בא הטהרה דכתיב: "זאת חקת התורה". היא נקודה טהורה וקדושה שחקק הקב"ה בנפשות בני ישראל שאי אפשר להשתנות ואינו מקבל שינוי ואינו נפגם...".
הבה נתפלל כי נזכה כולנו בזכות הפורים ובזכות המילה לשמוע את הקריאה, לחזור אל היום השמיני, בניין המקדש ותיקון מעשה בראשית.
הרב יוסף כרמל, הוא ראש כולל "ארץ חמדה".
(א) "חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה".
(ב) "טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה".
(ג) "שלחה נערתיה תקרא על גפי מרמי קרת".
(ד) מי פתי יסר הנה חסר לב אמרה לו".
(ה) "לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי" (פרק ט'). כהתפוצצות של דברי ד' המופיעים במגילת אסתר, בבחינת "אחת דבר אלקים שתים זו שמעתי"(תהלים ס"ב, י"ב).
השבוע נסביר את הפסוקים בדרך אחרת לגמרי, דרכו של בעל ה"שפת אמת" שכבר ציינו בעבר, כי השנה מלאו מאה שנה להסתלקותו.
הפסוקים מתארים את "חכמות" שבנתה ביתה על שבעה עמודים והיא שולחת נערותיה כלפי מעלה למרום, תוך כדי קריאה. פרשתנו פותחת בפסוק "ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל" (ויקרא ט', א').
ר' ירמיה בר לעזר דורש את הפסוקים במשלי, על בריאת העולם וז"ל: "פתר קרייה בברייתו של עולם. חכמות בנתה ביתה, זה הקב"ה שברא את כל העולם כולו בחכמה, ... חצבה עמודיה שבעה, אלו שבעת ימי בראשית" (ויקרא רבה פרשה י"א ד"ה "ויהי ביום"...).
לעומתו רבי אבא בר כהנא דורש את הפסוקים על פרשתנו וז"ל: "פתר קריא באהל מועד - חכמות בנתה ביתה זה בצלאל ... חצבה עמודיה שבעה אלו ז' ימי המלואים ..., טבחה טבחה אלו הקרבנות, מסכה יינה אלו הנסכים, אף ערכה שולחנה זה סדור לחם הפנים, שלחה נערותיה תקרא זה משה הדא הוא דכתיב - ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו" (ויקרא רבה פרשה י"א ד"ה "רבי אבא"...).
בעל ה"שפת אמת" מקשר את המדרשים זה לזה וחורז מחרוזת דרשנית נפלאה. וז"ל "תכלית כל
החכמות וכל הבניינים הם לזכות לסייעתא דשמיא.
לכן כל הנברא בימי בראשית הכנה אל האדם, והאדם צריך להמשיך ברכה בשבת קודש והיא הנשמה היתרה הבאה בשבת קודש. וכן במלאכת המשכן התכלית היה אחר כך ביום השמיני (תרמ"ה).
אותה נשמה יתירה שמקבל האדם בשבת מאפשרת לו לעלות מעלה מעלה אל מעבר לעולם הטבע ולזכות לסייעתא דשמיא שמרוממת אותו, לקשר יותר נעלה עם בוראו. בבריאת העולם נדרש האדם לקרא שמות כמו שנאמר "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים..." (בראשית ב', כ').
מסביר ה"שפת אמת" "שהאדם צריך לחבר כל דבר לשורשו, וזה קריאת השמות כשהבנין מתחבר אל השורש. זה ביום השמיני קרא". (בכיוון זה מסביר בעל ה"שפת אמת" גם את קריאת השמות של חלקי הבריאה בידי הקב"ה כהגדרת תפקידם והמשך קישורם לבוראם). ממשיך ה"שפת אמת" ומרחיב את הרעיון. האדם צריך לעשות זאת בכל התחומים:
א. בעולם המשכן והמקדש הם העולם בתמצית לכן גם עליהם נאמרה לשון קריאה. במשכן "ויהי ביום השמיני קרא משה" ובמקדש "בבית הזה אשר נקרא שמי עליו" (ירמיהו ז', י').
ב. בזמן- במועדים, בזמנים שישראל מקדשים אותם. לכן גם עליהם נאמר "אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם" (ויקרא כ"ג, ד').
ג. בנפש- כל אדם צריך לדאוג לכך ששמו של הקב"ה יקרא עליו ובמיוחד עם ישראל שיכול לזכות לכך גם כעם כמו שכתוב "וראו כל עמי הארץ כי שם ה'נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כ"ח, י') וכמו שאנו אומרים בתפילת החג "ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת".
ברית המילה מסביר הוא, גם היא נעשית דווקא ביום השמיני כי המילה היא בבחינת "עדות שבני ישראל בני עולם הבא" (תר"ס). זה עניין הנשמה היתירה שמקבלים בשבת שהיא מעין עולם הבא. לפי זה מתברר מדוע נוהגים מדורי דורות לקרוא בשמו של הנולד דווקא בזמן מיוחד זה שאז נקבע כיצד כל דבר מתחבר לשורשו. אז נקבעת בליבו של כל יהודי השאיפה להגיע למדרגה זו.
הקריאה של היום השמיני לפי הסבר בעל ה"שפת אמת" באה להביע גם את היחס המיוחד של הקב"ה לבניו וז"ל "דהנה קריאה לשון חיבה ודבקות לשון שמלאכי השרת משתמשים בו (כמו שנאמר "וקרא זה אל זה ואמר" ישעיהו ו', ג') וזה לשון חיבה התדבקות והתאחדות בשורש" (תרנ"א).
השנה זכינו לפורים משולש, שהתחיל ביום שישי המשיך בשבת והסתיים ביום ראשון שהוא גם השמיני של השבוע שעבר. יום שישי הוא היום של "וצדיק יסוד עולם". שבת הוא היום של "שבע יפול צדיק וקם". היום השמיני הוא היום של בעל התשובה. לכן מסביר הוא "גם בני ישראל היו אז בעלי תשובה כנודע לכך נאמר ביום השמיני קרא...והבן כל זה" (תרל"ו).
מכאן אנו יכולים להמשיך ולהגיע לעניינה המיוחד של שבת זו "שבת פרה" וז"ל ה"שפת אמת" "ולבוא אל בחינת שמיני הוא על ידי תשובה ומשם בא הטהרה דכתיב: "זאת חקת התורה". היא נקודה טהורה וקדושה שחקק הקב"ה בנפשות בני ישראל שאי אפשר להשתנות ואינו מקבל שינוי ואינו נפגם...".
הבה נתפלל כי נזכה כולנו בזכות הפורים ובזכות המילה לשמוע את הקריאה, לחזור אל היום השמיני, בניין המקדש ותיקון מעשה בראשית.
הרב יוסף כרמל, הוא ראש כולל "ארץ חמדה".