אליעזר חסדאי, ראש מועצת אלפי מנשה
שלום רב,
התבטאויותיך התקשורתיות נגד התנגדות עממית נרחבת לפינוי יישובים, מחשש "אובדן שליטה", משקפות ליקוי מוסרי שורשי וכן כשל אינטלקטואלי בהבנת משמעותו של תרחיש העקירה. גם עמדתך נגד הטלאי הכתום חושפת עיוורון לנוכח הכתובת החקוקה על הקיר. עונדי הטלאי הכתום ניחנו באינטואיציה דקת אבחנה, שרק מיעוט זעיר בין נבחרי הציבור בישראל מסוגלים להגיע לרמתה. שכן, "ההתנתקות" היא אות פתיחה למהלך חורבן של העם והמדינה.
המשטר הנאצי אומנם המיט בראש ובראשונה אסון על העם היהודי אך הוא החריב גם את העם הגרמני. על חורבות הרייך השלישי התפורר העם הגרמני ולא שב יותר לעברו המפואר. לקח "מלחמת העולם השנייה" מלמד על התהליכים הנוראים המאיימים על כל עם ועם, רוחני ככל שיהיה. גם רוחניותו של העם הגרמני, שנסק לשיאים של תרבות אנושית, לא הצליחה להגן עליו מפני הרעל הפשיסטי שטחן אותו לאבק שטן.
בחינה השוואתית בין התרחשויות עידן "ההתנתקות" ובין הנסיבות ששררו בגרמניה של טרום "מלחמת העולם השנייה" חושפת דימיון מצמרר. יישום "ההתנתקות" הוא גזר דין של כיליון למדינת ישראל ולעם היהודי, כשם שמלחמת העולם השנייה שמה קץ לרוחניותו של העם הגרמני. אלא שבניגוד לעם הגרמני, העם היהודי אינו יכול לשרוד במצב של מוות רוחני.
אני מציע לך ולדומיך להתעלות מעל רמת הסיסמאות הנבובות, ולהתחיל להבין את אשר מתרחש סביבכם. לנוכח משטר האימים של חונטת שרון, הזורה אלימות, דיכוי והפחדה על כל צעד ושעל, אתה משגר את עיצותיך "הטובות" דווקא לקורבנות האלימות ולא למחולליה... בשם סיסמת אי-האלימות אתה מטיף לנו להיכנע לאלימותו הדורסנית של משטר דיכוי הרוקם פשעים נגד בני עמנו.
תוכנית העקירה, שמעולם לא קיבלה הכשר דמוקרטי אמיתי, תוביל לאסון לאומי בסדר גודל של שואה... ישראל המתנתקת תחדל להיות מדינתו של העם היהודי. לצורך "ההתנתקות" מבצע השלטון סלקציה בצה"ל ומחדיר לשורותיו את נאמני העקירה. הפיכתו של צה"ל מצבא העם לליגיון שכירי חרב מעורר זיכרונות קשים מתקופות אפלות בחיי העם היהודי, וזאת היא רק ההתחלה...
אשר על כן, יש לגייס את המוני העם למאבק תקיף ונמרץ נגד פשעי העקירה הנרקמים על ידי חונטת הפושעים שהשתלטו על כס השלטון. אם המאבק נגד פשעי העקירה יתדרדר לעימותים אלימים, השלטון הוא זה שיישא באחריות הבלעדית לכך. על כל פנים, חונטת שרון ממילא מסמלת את התגלמות האלימות לסוגיה, אך נראה שהאלימות המימסדית אינה מטרידה משום מה את מנוחתם של יפי הנפש. ההתקוממות העממית התקיפה והנרחבת היא הדרך היחידה להציל את העם והמדינה מפני צלילה אל התהום שאין חזרה ממנה.
שלום רב,
התבטאויותיך התקשורתיות נגד התנגדות עממית נרחבת לפינוי יישובים, מחשש "אובדן שליטה", משקפות ליקוי מוסרי שורשי וכן כשל אינטלקטואלי בהבנת משמעותו של תרחיש העקירה. גם עמדתך נגד הטלאי הכתום חושפת עיוורון לנוכח הכתובת החקוקה על הקיר. עונדי הטלאי הכתום ניחנו באינטואיציה דקת אבחנה, שרק מיעוט זעיר בין נבחרי הציבור בישראל מסוגלים להגיע לרמתה. שכן, "ההתנתקות" היא אות פתיחה למהלך חורבן של העם והמדינה.
המשטר הנאצי אומנם המיט בראש ובראשונה אסון על העם היהודי אך הוא החריב גם את העם הגרמני. על חורבות הרייך השלישי התפורר העם הגרמני ולא שב יותר לעברו המפואר. לקח "מלחמת העולם השנייה" מלמד על התהליכים הנוראים המאיימים על כל עם ועם, רוחני ככל שיהיה. גם רוחניותו של העם הגרמני, שנסק לשיאים של תרבות אנושית, לא הצליחה להגן עליו מפני הרעל הפשיסטי שטחן אותו לאבק שטן.
בחינה השוואתית בין התרחשויות עידן "ההתנתקות" ובין הנסיבות ששררו בגרמניה של טרום "מלחמת העולם השנייה" חושפת דימיון מצמרר. יישום "ההתנתקות" הוא גזר דין של כיליון למדינת ישראל ולעם היהודי, כשם שמלחמת העולם השנייה שמה קץ לרוחניותו של העם הגרמני. אלא שבניגוד לעם הגרמני, העם היהודי אינו יכול לשרוד במצב של מוות רוחני.
אני מציע לך ולדומיך להתעלות מעל רמת הסיסמאות הנבובות, ולהתחיל להבין את אשר מתרחש סביבכם. לנוכח משטר האימים של חונטת שרון, הזורה אלימות, דיכוי והפחדה על כל צעד ושעל, אתה משגר את עיצותיך "הטובות" דווקא לקורבנות האלימות ולא למחולליה... בשם סיסמת אי-האלימות אתה מטיף לנו להיכנע לאלימותו הדורסנית של משטר דיכוי הרוקם פשעים נגד בני עמנו.
תוכנית העקירה, שמעולם לא קיבלה הכשר דמוקרטי אמיתי, תוביל לאסון לאומי בסדר גודל של שואה... ישראל המתנתקת תחדל להיות מדינתו של העם היהודי. לצורך "ההתנתקות" מבצע השלטון סלקציה בצה"ל ומחדיר לשורותיו את נאמני העקירה. הפיכתו של צה"ל מצבא העם לליגיון שכירי חרב מעורר זיכרונות קשים מתקופות אפלות בחיי העם היהודי, וזאת היא רק ההתחלה...
אשר על כן, יש לגייס את המוני העם למאבק תקיף ונמרץ נגד פשעי העקירה הנרקמים על ידי חונטת הפושעים שהשתלטו על כס השלטון. אם המאבק נגד פשעי העקירה יתדרדר לעימותים אלימים, השלטון הוא זה שיישא באחריות הבלעדית לכך. על כל פנים, חונטת שרון ממילא מסמלת את התגלמות האלימות לסוגיה, אך נראה שהאלימות המימסדית אינה מטרידה משום מה את מנוחתם של יפי הנפש. ההתקוממות העממית התקיפה והנרחבת היא הדרך היחידה להציל את העם והמדינה מפני צלילה אל התהום שאין חזרה ממנה.