מבצע "פנים אל פנים" הוא הדבר הטוב ביותר בתקופתנו ועל כך אין חולק. הצער על ביטול המשאל, הוא בעיקרו צער על ביטול הסיבה ללכת מבית אל בית ולהביא את מאור הפנים אל העם היושב בציון.
וכאשר אין סיבה, קשה לדפוק על הדלת ולהכניס מנת אור מתובלת בציונות ופוליטיקה.
גם הקשיים הטכניים ממעטים את כמות הדלתות הנפתחות:
לא קל לפנות ערבים שלמים למשימה זו.
מניסיון, גם אין התלהבות בציבור לפתוח דלתו בפני כל זר. יכול אדם להקדיש שעות רבות ולפתוח רק דלתות מעטות.
גם דלת כי תיפתח, איננה מבטיחה העברה של מסר ...
o ההורים לא בבית.
o בעלי לא מרגיש טוב.
o אני נגד פוליטיקה.
o אני לא מסכים אתכם, נקודה.
o תוכלו לבוא אחרי סיום המשחק?
o ועוד סיבות מסיבות שונות.
ובכל זאת אנו חייבים לא להתייאש, ולנסות להגיע לתוך הבתים.
ב"ה יש אינטרנט, ואיתו אפשר להיכנס. לא כולם ולא תמיד, אבל בקלות אפשר להגיע לעיונם של עשרות או אפילו מאות ביום אחד.
כן, כל מי שיכולת הגבה בידו, ושעה ביום, יכול לעזור ולהשמיע את דעתו ברבים.
איפה ? באתרי החדשות ובפורומים השונים.
כוונתי לאותם אתרי חדשות בהם מופיעות הידיעות עם יכולת תגובה כמו START, YNET, מעריב - NRG , ואתרי הפורומים (שאני מכיר פחות) כמו רוטר, תפוז ונענע.
האתרים האלה פעילים, וציבור גדול נכנס לשם כל הזמן, לקרוא את הידיעה ואף את התגובות. רבים בהם מאנשי השמאל המשדרים מסרים של ייאוש, שנאה וחושך. חובה עלינו להיכנס בהמונינו ולהאיר את המחשכים, כן כפשוטם של דברים! בל נשכח את שיר ילדותנו: "כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן".
איך? כמעט לכל ידיעה חדשותית היום, יש קשר ל"תוכנית ההתנתקות". מאיומי הטרור ועד ביזוי קברים ערבים, מזיכויו של אפל ועד ריבוי אגודות חסד לקראת פסח. בכל ידיעה כזו יש מקום לתגובה אמונית חיובית המקשרת את העם עם המציאות.
ניתן להזדהות אמיתית, או ברמז (אברהם, הרי יהודה), או בשם ומקום בדויים (ילדה קטנה, מדרום לאשדוד) לטובת העניין. לא לנבל את הפה ולכתוב בצורה המושכת את העין ואת הלב, עדיף כותרות קולעות וכתבות קצרות. ניתן לצרף קישוריות לערוץ 7, לסרטונים מתאימים או לעיתונים הנכונים ולהפנות לשם את קוראי הכתבה.
נכון, מניסיוני למדתי שלא מספיק להביא ציטוטים מתורת הרב, וצריך להכניס קצת פלפל, אבל למדונו ש"בתחבולות תעשה מלחמה", גם בשדה הקרב האלקטרוני.
אז בהצלחה!
וכאשר אין סיבה, קשה לדפוק על הדלת ולהכניס מנת אור מתובלת בציונות ופוליטיקה.
גם הקשיים הטכניים ממעטים את כמות הדלתות הנפתחות:
לא קל לפנות ערבים שלמים למשימה זו.
מניסיון, גם אין התלהבות בציבור לפתוח דלתו בפני כל זר. יכול אדם להקדיש שעות רבות ולפתוח רק דלתות מעטות.
גם דלת כי תיפתח, איננה מבטיחה העברה של מסר ...
o ההורים לא בבית.
o בעלי לא מרגיש טוב.
o אני נגד פוליטיקה.
o אני לא מסכים אתכם, נקודה.
o תוכלו לבוא אחרי סיום המשחק?
o ועוד סיבות מסיבות שונות.
ובכל זאת אנו חייבים לא להתייאש, ולנסות להגיע לתוך הבתים.
ב"ה יש אינטרנט, ואיתו אפשר להיכנס. לא כולם ולא תמיד, אבל בקלות אפשר להגיע לעיונם של עשרות או אפילו מאות ביום אחד.
כן, כל מי שיכולת הגבה בידו, ושעה ביום, יכול לעזור ולהשמיע את דעתו ברבים.
איפה ? באתרי החדשות ובפורומים השונים.
כוונתי לאותם אתרי חדשות בהם מופיעות הידיעות עם יכולת תגובה כמו START, YNET, מעריב - NRG , ואתרי הפורומים (שאני מכיר פחות) כמו רוטר, תפוז ונענע.
האתרים האלה פעילים, וציבור גדול נכנס לשם כל הזמן, לקרוא את הידיעה ואף את התגובות. רבים בהם מאנשי השמאל המשדרים מסרים של ייאוש, שנאה וחושך. חובה עלינו להיכנס בהמונינו ולהאיר את המחשכים, כן כפשוטם של דברים! בל נשכח את שיר ילדותנו: "כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן".
איך? כמעט לכל ידיעה חדשותית היום, יש קשר ל"תוכנית ההתנתקות". מאיומי הטרור ועד ביזוי קברים ערבים, מזיכויו של אפל ועד ריבוי אגודות חסד לקראת פסח. בכל ידיעה כזו יש מקום לתגובה אמונית חיובית המקשרת את העם עם המציאות.
ניתן להזדהות אמיתית, או ברמז (אברהם, הרי יהודה), או בשם ומקום בדויים (ילדה קטנה, מדרום לאשדוד) לטובת העניין. לא לנבל את הפה ולכתוב בצורה המושכת את העין ואת הלב, עדיף כותרות קולעות וכתבות קצרות. ניתן לצרף קישוריות לערוץ 7, לסרטונים מתאימים או לעיתונים הנכונים ולהפנות לשם את קוראי הכתבה.
נכון, מניסיוני למדתי שלא מספיק להביא ציטוטים מתורת הרב, וצריך להכניס קצת פלפל, אבל למדונו ש"בתחבולות תעשה מלחמה", גם בשדה הקרב האלקטרוני.
אז בהצלחה!