מפסח פוסקים לשאול גשמים
ישנם שתי עונות עיקריות בשנה, עונת הגשמים בחורף, ועונת הקיץ. חז"ל קבעו לשאול על הגשמים בעונת הגשמים החל מיום טוב אחרון של סוכות, ופוסקים מלשאול ביום טוב ראשון של פסח, שאז מתחילה עונת הקיץ. המקור לכך בריש מסכת תענית (ב' ע"א), וז"ל "מאימתי מזכירין גבורות גשמים (הגמרא מפרשת שם שגשמים נקראים גבורות, מפני שיורדים בגבורה), רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג, רבי יהושע אומר מיום טוב האחרון של חג.
אמר לו רבי יהושע, הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג, למה הוא מזכיר - אמר לו רבי אליעזר, אף אני לא אמרתי לשאול, אלא להזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בעונתו. אמר לו, אם כן לעולם יהא מזכיר (כיון שאין זו שאלה ובקשה אלא הזכרת שבח לבורא עולם שמוריד את הגשמים בגבורות) - אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים" עכ"ל המשנה. והגמרא מאריכה לדעת כמי נפסקה ההלכה. ומוסיפה המשנה לכתוב, שתקופת הגשמים מסתיימת ביום טוב ראשון של פסח וז"ל (שם ה' ע"א): "עד מתי שואלין את הגשמים - רבי יהודה אומר, עד שיעבור הפסח.
רבי מאיר אומר, עד שיצא ניסן". ונפסקה הלכה כרבי יהודה, והגמרא מפרשת שכוונת עד שיעבור הפסח היא עד שיעבור זמן קרבן פסח, שהוא ביו"ט ראשון של פסח (ובתפילת במוסף כדאיתא התם).
מפתח של פרנסה (גשמים) ביד הקב"ה
ישנם הטועים וחושבים כי הפרנסה באה לאדם בכוחו ובתושייתו, אבל הגמרא אומרת שעל הגשמים ועל הטל שהם גוף וסמל הפרנסה, צריכים תפילה מיוחדת, וזוהי עבודת ה' המוזכרת בפרשת "והיה אם שמוע" שבקריאת שמע: "ולעבדו בכל לבבכם". וז"ל הגמרא (שם ב' ע"א):"תניא, לאהבה את ה' א-לקיכם ולעבדו בכל לבבכם, איזו היא עבודה שהיא בלב, הוי אומר זו תפילה, וכתיב בתריה ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש.
אמר רבי יוחנן, שלשה מפתחות בידו של הקדוש ברוך הוא שלא נמסרו ביד שליח, ואלו הן, מפתח של גשמים, מפתח של חיה, ומפתח של תחיית המתים. מפתח של גשמים דכתיב: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו". מפתח של חיה מנין דכתיב 'ויזכר א-לקים את רחל וישמע אליה א-לקים ויפתח את רחמה.
מפתח של תחיית המתים מנין, דכתיב: "וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם'. במערבא אמרי, אף מפתח של פרנסה, דכתיב "פותח את ידך" וגו'. ורבי יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא, אמר לך, גשמים היינו פרנסה". הרי שהגשמים והפרנסה לא נמסרו לשליח ולא נמסרים אלא בחישוב מיוחד של בורא עולם, ולא באים לאדם על ידי כוחו ועוצם ידו.
ישנם שתי עונות עיקריות בשנה, עונת הגשמים בחורף, ועונת הקיץ. חז"ל קבעו לשאול על הגשמים בעונת הגשמים החל מיום טוב אחרון של סוכות, ופוסקים מלשאול ביום טוב ראשון של פסח, שאז מתחילה עונת הקיץ. המקור לכך בריש מסכת תענית (ב' ע"א), וז"ל "מאימתי מזכירין גבורות גשמים (הגמרא מפרשת שם שגשמים נקראים גבורות, מפני שיורדים בגבורה), רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג, רבי יהושע אומר מיום טוב האחרון של חג.
אמר לו רבי יהושע, הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג, למה הוא מזכיר - אמר לו רבי אליעזר, אף אני לא אמרתי לשאול, אלא להזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בעונתו. אמר לו, אם כן לעולם יהא מזכיר (כיון שאין זו שאלה ובקשה אלא הזכרת שבח לבורא עולם שמוריד את הגשמים בגבורות) - אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים" עכ"ל המשנה. והגמרא מאריכה לדעת כמי נפסקה ההלכה. ומוסיפה המשנה לכתוב, שתקופת הגשמים מסתיימת ביום טוב ראשון של פסח וז"ל (שם ה' ע"א): "עד מתי שואלין את הגשמים - רבי יהודה אומר, עד שיעבור הפסח.
רבי מאיר אומר, עד שיצא ניסן". ונפסקה הלכה כרבי יהודה, והגמרא מפרשת שכוונת עד שיעבור הפסח היא עד שיעבור זמן קרבן פסח, שהוא ביו"ט ראשון של פסח (ובתפילת במוסף כדאיתא התם).
מפתח של פרנסה (גשמים) ביד הקב"ה
ישנם הטועים וחושבים כי הפרנסה באה לאדם בכוחו ובתושייתו, אבל הגמרא אומרת שעל הגשמים ועל הטל שהם גוף וסמל הפרנסה, צריכים תפילה מיוחדת, וזוהי עבודת ה' המוזכרת בפרשת "והיה אם שמוע" שבקריאת שמע: "ולעבדו בכל לבבכם". וז"ל הגמרא (שם ב' ע"א):"תניא, לאהבה את ה' א-לקיכם ולעבדו בכל לבבכם, איזו היא עבודה שהיא בלב, הוי אומר זו תפילה, וכתיב בתריה ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש.
אמר רבי יוחנן, שלשה מפתחות בידו של הקדוש ברוך הוא שלא נמסרו ביד שליח, ואלו הן, מפתח של גשמים, מפתח של חיה, ומפתח של תחיית המתים. מפתח של גשמים דכתיב: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו". מפתח של חיה מנין דכתיב 'ויזכר א-לקים את רחל וישמע אליה א-לקים ויפתח את רחמה.
מפתח של תחיית המתים מנין, דכתיב: "וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם'. במערבא אמרי, אף מפתח של פרנסה, דכתיב "פותח את ידך" וגו'. ורבי יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא, אמר לך, גשמים היינו פרנסה". הרי שהגשמים והפרנסה לא נמסרו לשליח ולא נמסרים אלא בחישוב מיוחד של בורא עולם, ולא באים לאדם על ידי כוחו ועוצם ידו.