חלפה שנה ודבר השתנה. לפני שנה כל הדיפלומטיה הישראלית עם מיטב ידידי ישראל בעולם שללו את תוקפו של המסמך שפרסם אשתקד בית הדין הבינלאומי בהאג בעניין גדר ההפרדה.
בדיון האחרון בעניין גדר ההפרדה בבג"ץ העיר נשיא בית המשפט העליון, השופט ברק, על כך שלא ניתן עוד להתעלם מהמסמך מהאג ופרקליטי המדינה ענו "האו"ם אינו עוד שמום". לאחרונה קיימת מגמה גוברת של מדינת ישראל להסתמך על החלטות האו"ם כמו בעניין תוואי הגבול עם לבנון.
כיצד זה קשור להתנתקות? העתירות בנושא פינוי הישובים גם הן תושפענה מחזונו של הנשיא ברק והמסמך המוחרם צריך להילמד מחדש וכך עושה היום הפורום המשפטי למען א"י.
מי שלומד את המסמך הזה יופתע מהניגודיות העצומה שבו. מצד אחד, אמירות מאוד לא מחמיאות על ישראל המתארות את המדינה כפוגענית וכובשת ומפירה חוק וסדר. מצד שני, מפתיע המסמך דווקא לטובה בנושאי הישובים בהם מתגוררים יהודים ביהודה שומרון וחבל עזה. גדר ההפרדה ופינוי הישובים הם למעשה תוכנית אחת ולמרבה ההפתעה קבלת מערכת המשפט את מסמך האג עשוי להקשות על ראש הממשלה גם בבואו לבצע טרנספר ולא רק בעניין הגדר.
ראשית יש להדגיש שעל פי המסמך, מדינת ישראל היא הנאשם ולא העם היהודי. יתר על כן, אין כל אשמה כלפי התושבים היהודים ביש"ע או קריאה לפינויים להיפך! המסמך מציין בפירוש שאפשרות עקירת הישובים כבר נדחתה ע"י האו"ם ולפיכך לא ניתן, לפי שופטי בית הדין, לדרוש מישראל עקירת הישובים.
לא פלא שהלשון הכללית של האג קשה כלפי מדינת ישראל. נציג ישראל לא הופיע מול בית הדין. לכל המדינות החברות באו"ם ניתנה הזדמנות לשטוח את טענותיהן שם בעניין הגדר ורבות ממדינות ערב מימשו את ההזמנה כמו גם מדינות רבות אחרות. אפילו מיקרונזיה, אוסטרליה ואינדונזיה. אפילו נציגי הליגה הערבית הורשו לבוא ולהרעיל את האווירה בטיעונים אנטי ישראלים אבל התוצאה המשפטית, למרות הכול, מפתיעה, בעיקר עתה, שעה שהדבר יעלה דווקא בבג"ץ, ודווקא בעניין העתירות של הסובלים מגזירת הטרנספר.
על פי מסמך האג, חוק ההתנתקות אינו חל על יש"ע שכן אין לישראל רשות לחוקק חוקים שם.
על פי בית הדין בהאג אסור לפגוע ברכושם של "כול האוכלוסין" ביש"ע ואין כאן הפרדה בין יהודים לערבים או לישראלים. כולם נהנים שם מהגנת אמנת ג'נבה הרביעית מפני פגיעת "הכובש הישראלי". בית הדין קבע שביש"ע מתגוררים למעלה משלוש מאות אלף ישראלים וכולם לפי זה ראויים להגנת האמנה שישראל חתומה עליה.
שמה של גדר ההפרדה במסמך האג הוא: "החומה והשליטה הקשורה בה". שופטי האג דורשים להסיר את החומה. לא כך דינם של הישובים הישראלים. הישובים הישראלים מתוארים ככאלו ששינו את הדמוגרפיה ביש"ע באופן קבוע. כן, קבוע, זה המונח בו משתמש המסמך ודווקא בשל כך נזעק בית הדין לעצור את המשך בניית החומה ופירוקה, בטרם זו תהפוך למרכיב דמוגראפי קבוע נוסף.
אך מהו מעמדם של הישובים? לדעת שופטי האג שמסתמכים על החלטות האו"ם מעמד הישובים הוא בלתי חוקי בשל היותם חלק מ"הכיבוש", כביכול. מאז פורסם מסמך האג חלוקות דעות המשפטנים בדבר הפירוש של אותו מעמד "בלתי חוקי". מה לא חוקי ביישוב קבע שבו כל תושביו חוקיים? ובכן, אם ישראל היא כובש כביכול, כפי ששרון הכריז בנאומיו רק לאחרונה, ואם הישובים הם חלק מתופעת הכיבוש הישראלית אזי כאן קמה לה כביכול טענה של ממש מצד אויבי ישראל שמתנגדים לכיבוש. האומנם כיבוש?
האם היהודים היושבים בישובי יש"ע עושים זאת "מטעם" הריבונות הישראלית שהיא "כיבוש" לטענתו של שרון או, אולי, היהודים בישובים יונקים את זכותם על ביתם ממקום אחר, מקור חזק יותר אפילו ממדינת ישראל?
חלקם של שופטי האג סבורים שבית הדין טעה בהחלטותיו ולו בשל העובדה שהוא פשוט אינו יודע את העובדות ושלא הובאו בפניו העובדות החשובות באמת.
דעתי האישית היא, שככל שידבקו תושבי יש"ע בזכותם על ביתם מאותו כוח שהיה לישוב הציוני בטרם קמה והייתה מדינת ישראל, כן ייטב מעמדם המוסרי והמשפטי של הישובים. מאז הכריז ראש הממשלה שרון על "הכיבוש" מדינת ישראל מתבררת כקנה רצוץ שמשמש משענת נופלת עבור תושבי יש"ע. נראה שהגדר היא עובדה, והיהודים מהעבר השני שלה נחשבים מעתה "מעבר לגדר" עבור ממשלתם והעולם כולו.
רק יכולת עמידה בלתי תלויה של הישובים תמנע את התהליך הזה שיזם שרון. רק שינוי תפיסה ערכי ומדיני של התושבים יסייע לעמוד במבחן הזמן המשפטי והציבורי מול טענות "הכיבוש" ואם ידע הישוב הציוני להתנתק מראש הממשלה ואמירותיו סיכוייו להצליח במאבק בתוך הציבור בישראל גדולים יותר.
אם יצליח הישוב ציבורית יאלץ ראש הממשלה להימנע מפגיעה ביהודים שעה שהוא מסיג את צה"ל ביש"ע ויקיץ הקץ על תופעת היהודי הנודד, לפחות כאן, בארץ ישראל. במקרה כזה יתברר לראש הממשלה שחובתו של צה"ל לשמור מאסון באיזור ששליטתו היא חובה ושום ריבון לא יכול להתעלם ממנה. לעת עתה מדינת ישראל היא הריבון בשטחי יש"ע ועל הריבון חלה חובה להגן על זכותו של החלש האם יצליח בג"ץ לפקוח את עיני הממשלה? לעת עתה, נראה שהציבור עושה זאת בעצמו ובלא מעט הצלחה.
כותב המאמר הוא חבר בפורום המשפטנים למען ארץ ישראל.
בדיון האחרון בעניין גדר ההפרדה בבג"ץ העיר נשיא בית המשפט העליון, השופט ברק, על כך שלא ניתן עוד להתעלם מהמסמך מהאג ופרקליטי המדינה ענו "האו"ם אינו עוד שמום". לאחרונה קיימת מגמה גוברת של מדינת ישראל להסתמך על החלטות האו"ם כמו בעניין תוואי הגבול עם לבנון.
כיצד זה קשור להתנתקות? העתירות בנושא פינוי הישובים גם הן תושפענה מחזונו של הנשיא ברק והמסמך המוחרם צריך להילמד מחדש וכך עושה היום הפורום המשפטי למען א"י.
מי שלומד את המסמך הזה יופתע מהניגודיות העצומה שבו. מצד אחד, אמירות מאוד לא מחמיאות על ישראל המתארות את המדינה כפוגענית וכובשת ומפירה חוק וסדר. מצד שני, מפתיע המסמך דווקא לטובה בנושאי הישובים בהם מתגוררים יהודים ביהודה שומרון וחבל עזה. גדר ההפרדה ופינוי הישובים הם למעשה תוכנית אחת ולמרבה ההפתעה קבלת מערכת המשפט את מסמך האג עשוי להקשות על ראש הממשלה גם בבואו לבצע טרנספר ולא רק בעניין הגדר.
ראשית יש להדגיש שעל פי המסמך, מדינת ישראל היא הנאשם ולא העם היהודי. יתר על כן, אין כל אשמה כלפי התושבים היהודים ביש"ע או קריאה לפינויים להיפך! המסמך מציין בפירוש שאפשרות עקירת הישובים כבר נדחתה ע"י האו"ם ולפיכך לא ניתן, לפי שופטי בית הדין, לדרוש מישראל עקירת הישובים.
לא פלא שהלשון הכללית של האג קשה כלפי מדינת ישראל. נציג ישראל לא הופיע מול בית הדין. לכל המדינות החברות באו"ם ניתנה הזדמנות לשטוח את טענותיהן שם בעניין הגדר ורבות ממדינות ערב מימשו את ההזמנה כמו גם מדינות רבות אחרות. אפילו מיקרונזיה, אוסטרליה ואינדונזיה. אפילו נציגי הליגה הערבית הורשו לבוא ולהרעיל את האווירה בטיעונים אנטי ישראלים אבל התוצאה המשפטית, למרות הכול, מפתיעה, בעיקר עתה, שעה שהדבר יעלה דווקא בבג"ץ, ודווקא בעניין העתירות של הסובלים מגזירת הטרנספר.
על פי מסמך האג, חוק ההתנתקות אינו חל על יש"ע שכן אין לישראל רשות לחוקק חוקים שם.
על פי בית הדין בהאג אסור לפגוע ברכושם של "כול האוכלוסין" ביש"ע ואין כאן הפרדה בין יהודים לערבים או לישראלים. כולם נהנים שם מהגנת אמנת ג'נבה הרביעית מפני פגיעת "הכובש הישראלי". בית הדין קבע שביש"ע מתגוררים למעלה משלוש מאות אלף ישראלים וכולם לפי זה ראויים להגנת האמנה שישראל חתומה עליה.
שמה של גדר ההפרדה במסמך האג הוא: "החומה והשליטה הקשורה בה". שופטי האג דורשים להסיר את החומה. לא כך דינם של הישובים הישראלים. הישובים הישראלים מתוארים ככאלו ששינו את הדמוגרפיה ביש"ע באופן קבוע. כן, קבוע, זה המונח בו משתמש המסמך ודווקא בשל כך נזעק בית הדין לעצור את המשך בניית החומה ופירוקה, בטרם זו תהפוך למרכיב דמוגראפי קבוע נוסף.
אך מהו מעמדם של הישובים? לדעת שופטי האג שמסתמכים על החלטות האו"ם מעמד הישובים הוא בלתי חוקי בשל היותם חלק מ"הכיבוש", כביכול. מאז פורסם מסמך האג חלוקות דעות המשפטנים בדבר הפירוש של אותו מעמד "בלתי חוקי". מה לא חוקי ביישוב קבע שבו כל תושביו חוקיים? ובכן, אם ישראל היא כובש כביכול, כפי ששרון הכריז בנאומיו רק לאחרונה, ואם הישובים הם חלק מתופעת הכיבוש הישראלית אזי כאן קמה לה כביכול טענה של ממש מצד אויבי ישראל שמתנגדים לכיבוש. האומנם כיבוש?
האם היהודים היושבים בישובי יש"ע עושים זאת "מטעם" הריבונות הישראלית שהיא "כיבוש" לטענתו של שרון או, אולי, היהודים בישובים יונקים את זכותם על ביתם ממקום אחר, מקור חזק יותר אפילו ממדינת ישראל?
חלקם של שופטי האג סבורים שבית הדין טעה בהחלטותיו ולו בשל העובדה שהוא פשוט אינו יודע את העובדות ושלא הובאו בפניו העובדות החשובות באמת.
דעתי האישית היא, שככל שידבקו תושבי יש"ע בזכותם על ביתם מאותו כוח שהיה לישוב הציוני בטרם קמה והייתה מדינת ישראל, כן ייטב מעמדם המוסרי והמשפטי של הישובים. מאז הכריז ראש הממשלה שרון על "הכיבוש" מדינת ישראל מתבררת כקנה רצוץ שמשמש משענת נופלת עבור תושבי יש"ע. נראה שהגדר היא עובדה, והיהודים מהעבר השני שלה נחשבים מעתה "מעבר לגדר" עבור ממשלתם והעולם כולו.
רק יכולת עמידה בלתי תלויה של הישובים תמנע את התהליך הזה שיזם שרון. רק שינוי תפיסה ערכי ומדיני של התושבים יסייע לעמוד במבחן הזמן המשפטי והציבורי מול טענות "הכיבוש" ואם ידע הישוב הציוני להתנתק מראש הממשלה ואמירותיו סיכוייו להצליח במאבק בתוך הציבור בישראל גדולים יותר.
אם יצליח הישוב ציבורית יאלץ ראש הממשלה להימנע מפגיעה ביהודים שעה שהוא מסיג את צה"ל ביש"ע ויקיץ הקץ על תופעת היהודי הנודד, לפחות כאן, בארץ ישראל. במקרה כזה יתברר לראש הממשלה שחובתו של צה"ל לשמור מאסון באיזור ששליטתו היא חובה ושום ריבון לא יכול להתעלם ממנה. לעת עתה מדינת ישראל היא הריבון בשטחי יש"ע ועל הריבון חלה חובה להגן על זכותו של החלש האם יצליח בג"ץ לפקוח את עיני הממשלה? לעת עתה, נראה שהציבור עושה זאת בעצמו ובלא מעט הצלחה.
כותב המאמר הוא חבר בפורום המשפטנים למען ארץ ישראל.