בעיתון "מעריב" של יום ו' התראיין אלוף פיקוד המרכז החדש, יאיר נווה, ובפיו בשורת המעצרים המנהליים. והנה, כבר ביום א' בוצע המעצר הראשון. כבר, לכאורה נשאלת השאלה: אם נגד האיש אכן יש ראיות שעסק בטרור והתכוון לפגוע בערבים, מדוע הוגבל המעצר עד אחרי חודש ספטמבר בלבד, גמר מיבצע הגירוש?
אם הוא טרוריסט וזומם לרצוח, מה הקשר? אם הכוונה היא לסלק מן הזירה ולנטרל כל מי שעשוי להיות פעיל נגד הגירוש כדאי להתכונן למעצרי מנע המוניים, כיאה למשטר דיקטטורי! ואכן, הטרור המשפטי והמשטרתי הולך וגובר.
לאחרונה נעצרה באמתלת שווא עתונאית שצילמה עצורים במגרש חנייה, אדם חף מכל פשע עוכב לשעות אחדות לרגל ביקורו של שר הבטחון בעיר, והשימוש הנלוז בצווי הגבלה כבר דחף אדם כאברי רן מגבעות עולם באיתמר להתחבא מפני החוק.
"האיש שאינו עוצר באדום", אריאל שרון, הנתון בעצמו לחקירות פליליות חמורות, דוחף יותר ויותר אנשים אל מעבר לקו הדק של כיבוד החוק ושמירת החוק. ובדומה לסרבנות המתפשטת בצבא, פרי מדיניותו, צומחת כאן למדינתנו, מבפנים, סכנת נזקים עמוקים, בלתי הפיכים.
הראיון עם נווה מדאיג מאד, בחושפו את דגם צמרת צה"ל בעידן האחרון של שרון, עידן בו שוב החליפו בראשם את הדיסקט. נווה מודע היטב למצב לאמיתו: אחרי הגירוש הוא מנבא לנו פעולות טרור קשות, ובין היתר קסאמים וירי של ר.פ.ג'. נגד כלי רכב, וכך יהפכו כל המיגונים שנעשו עד כה, ואשר עלו מאות מליונים לחסרי ערך, וכל המדינה תיכנס למצב של מעין מצור.
נווה מתלונן על כללי משחק "מוזרים", שבעקבות הריגת "פצצה מתקתקת" ליד טול כרם, בתקרית בה נהרג החייל טלסניקוב ז"ל קסאמים נופלים על שדרות, והוא שואל: אם עכשיו כך, מה יהיה אחרי ההתנתקות?
נוuה מדבר על מאמץ ערבי "אדיר" להבריח נשק ומבשר לנו שמתחת לרפיח "יש ממש קניון של הברחות". ומול כל זה אבו מאזן, לדברי נווה, עושה "מעט מדי ומאוחר מדי", וכל זה מאלץ את ישראל להוציא כ-300 מליון שקל כדי להגן על הצירים האסטרטגיים באמצעות גדרות ומגדלי תצפית והקמת אזורי הגנה בתוך הקו הירוק.
לנווה גם אין אשליות לגבי השקט הנוכחי, שהוא זמני בלבד עד אחרי ההתנתקות, כל עוד, בשפתו, יש "מפגש אינטרסים" בינינו לבינם, הווי אומר: אנחנו רוצים, רחמנא ליצלן, לצאת, ובשקט, והם רוצים שנצא. ואח"כ? אחר כך, על משקל אימרתו המפורסמת של לואי ה-14: "אחרי ההתנתקות המבול"!
מאליה עולה השאלה, מה המסקנות שמסיק מכל זה האלוף נווה? מי פתי, מי חסר אחריות להיכנס מלכתחילה לתוך מלכודת שכזאת? האם האלוף נמצא בחלם, שם נפלו כל העגלות לתהום מפני שעל הגשר לא היה מעקה, וכ"פתרון" התקינו בית חולים מתחת לגשר?!
הנה "בית החולים" שמציע לנו נווה: "לנשוך שפתיים", למצות את "מפגש האינטרסים", כלומר את העובדה שהם מחכים שנצא, "ולתת לזמן לייצר מומנטום משלו". אתה מבין את זה, ברוך?
נווה יודע שהם מנצלים את הזמן להכין לנו גיהנום, אבל מאמין איכשהוא שהזמן יעשה "מומנטום". כך מדבר אדם שטוף-מוח, שאומנם אינו יכול שלא לראות את העובדות, אך שיעבד את השכל הישר ואת השיפוט הבריא שלו לקריירה, למצוא חן בעיני שליט שיצא מדעתו.
וכך, מסוגל נווה לבשר לנו את פתיחת הקזינו ביריחו למרות שהוא יודע שבית חרושת לכסף, לשלם בו ב"קניון" הנשק שמתחת לרפיח. ואינו שואל, מה חשוב ודחוף כל כך לשרון לפתוח במצב כזה את הקזינו ביריחו?האם נווה לא שמע על מרטין שלאף בווינה, מבעלי הקזינו, ועל עורך דינו, בעבר ואולי גם בהווה, "דובי" ווייסגלס, ועל נסיעתם של ווייסגלס, עמרי שרון ומוחמד רשיד (גזברו של ערפאת) ערב בחירות לווינה אל אותו מרטין שלאף?
ומה זה בכלל עניינו של נווה לשווק לקוראי "מעריב" את הקזינו ביריחו?
ובינתיים עובר נווה מעמדה לעמדה, כך מדווח לנו עמיר רפפורט, מי שראיין אותו, "ומוודא שהחיילים מעודכנים בהוראות הפתיחה באש המרוסנות". פעם אמרו "שקט, יורים" עכשיו אומר נווה: שקט, קניון הנשק מתחת לרפיח עובד!"
הראיון עם נווה מבשר רעות ליישובי השומרון, אותם הוא מסמן ככוללים אלמנטים מסוכנים, כביכול. האם זאת הכשרת דעת הקהל ל"התנתקות ב' ", שתבוא מיד לאחר "התנתקות א'", כדי למנוע עזיבת מפלגת העבודה את הממשלה ובחירות תוך 3 חודשים?
ויש לנו גם אלוף פיקוד פוליטי: הוא עושה "בידול" בין סוגי האוכלסיה ביהודה ושומרון. את היישוב אפרת הוא אוהב. מדוע? כי לרובם מקצועות חופשיים, הם "ח'ברה מצויינים" ו"התפיסה הפוליטית שלהם היא באמצע, שפוייה". הזהרו, איפוא, עובדי הכפיים, וכל מי שאינו ב"אמצע הפוליטי" אלוף הפיקוד אינו אוהב אתכם.
הבה נקווה שגם נווה יצטרך למעט יותר כדי להטיל מעצרים מינהליים, אך ההתבטאות הזאת, היא גופה, מדאיגה: מה זה עניינו לחלק ציונים פוליטיים?
הראיון עם האלוף החדש משאיר טעם רע בפה, שמא צומח לנו כאן יונתן בשיא במדים.
אם הוא טרוריסט וזומם לרצוח, מה הקשר? אם הכוונה היא לסלק מן הזירה ולנטרל כל מי שעשוי להיות פעיל נגד הגירוש כדאי להתכונן למעצרי מנע המוניים, כיאה למשטר דיקטטורי! ואכן, הטרור המשפטי והמשטרתי הולך וגובר.
לאחרונה נעצרה באמתלת שווא עתונאית שצילמה עצורים במגרש חנייה, אדם חף מכל פשע עוכב לשעות אחדות לרגל ביקורו של שר הבטחון בעיר, והשימוש הנלוז בצווי הגבלה כבר דחף אדם כאברי רן מגבעות עולם באיתמר להתחבא מפני החוק.
"האיש שאינו עוצר באדום", אריאל שרון, הנתון בעצמו לחקירות פליליות חמורות, דוחף יותר ויותר אנשים אל מעבר לקו הדק של כיבוד החוק ושמירת החוק. ובדומה לסרבנות המתפשטת בצבא, פרי מדיניותו, צומחת כאן למדינתנו, מבפנים, סכנת נזקים עמוקים, בלתי הפיכים.
הראיון עם נווה מדאיג מאד, בחושפו את דגם צמרת צה"ל בעידן האחרון של שרון, עידן בו שוב החליפו בראשם את הדיסקט. נווה מודע היטב למצב לאמיתו: אחרי הגירוש הוא מנבא לנו פעולות טרור קשות, ובין היתר קסאמים וירי של ר.פ.ג'. נגד כלי רכב, וכך יהפכו כל המיגונים שנעשו עד כה, ואשר עלו מאות מליונים לחסרי ערך, וכל המדינה תיכנס למצב של מעין מצור.
נווה מתלונן על כללי משחק "מוזרים", שבעקבות הריגת "פצצה מתקתקת" ליד טול כרם, בתקרית בה נהרג החייל טלסניקוב ז"ל קסאמים נופלים על שדרות, והוא שואל: אם עכשיו כך, מה יהיה אחרי ההתנתקות?
נוuה מדבר על מאמץ ערבי "אדיר" להבריח נשק ומבשר לנו שמתחת לרפיח "יש ממש קניון של הברחות". ומול כל זה אבו מאזן, לדברי נווה, עושה "מעט מדי ומאוחר מדי", וכל זה מאלץ את ישראל להוציא כ-300 מליון שקל כדי להגן על הצירים האסטרטגיים באמצעות גדרות ומגדלי תצפית והקמת אזורי הגנה בתוך הקו הירוק.
לנווה גם אין אשליות לגבי השקט הנוכחי, שהוא זמני בלבד עד אחרי ההתנתקות, כל עוד, בשפתו, יש "מפגש אינטרסים" בינינו לבינם, הווי אומר: אנחנו רוצים, רחמנא ליצלן, לצאת, ובשקט, והם רוצים שנצא. ואח"כ? אחר כך, על משקל אימרתו המפורסמת של לואי ה-14: "אחרי ההתנתקות המבול"!
מאליה עולה השאלה, מה המסקנות שמסיק מכל זה האלוף נווה? מי פתי, מי חסר אחריות להיכנס מלכתחילה לתוך מלכודת שכזאת? האם האלוף נמצא בחלם, שם נפלו כל העגלות לתהום מפני שעל הגשר לא היה מעקה, וכ"פתרון" התקינו בית חולים מתחת לגשר?!
הנה "בית החולים" שמציע לנו נווה: "לנשוך שפתיים", למצות את "מפגש האינטרסים", כלומר את העובדה שהם מחכים שנצא, "ולתת לזמן לייצר מומנטום משלו". אתה מבין את זה, ברוך?
נווה יודע שהם מנצלים את הזמן להכין לנו גיהנום, אבל מאמין איכשהוא שהזמן יעשה "מומנטום". כך מדבר אדם שטוף-מוח, שאומנם אינו יכול שלא לראות את העובדות, אך שיעבד את השכל הישר ואת השיפוט הבריא שלו לקריירה, למצוא חן בעיני שליט שיצא מדעתו.
וכך, מסוגל נווה לבשר לנו את פתיחת הקזינו ביריחו למרות שהוא יודע שבית חרושת לכסף, לשלם בו ב"קניון" הנשק שמתחת לרפיח. ואינו שואל, מה חשוב ודחוף כל כך לשרון לפתוח במצב כזה את הקזינו ביריחו?האם נווה לא שמע על מרטין שלאף בווינה, מבעלי הקזינו, ועל עורך דינו, בעבר ואולי גם בהווה, "דובי" ווייסגלס, ועל נסיעתם של ווייסגלס, עמרי שרון ומוחמד רשיד (גזברו של ערפאת) ערב בחירות לווינה אל אותו מרטין שלאף?
ומה זה בכלל עניינו של נווה לשווק לקוראי "מעריב" את הקזינו ביריחו?
ובינתיים עובר נווה מעמדה לעמדה, כך מדווח לנו עמיר רפפורט, מי שראיין אותו, "ומוודא שהחיילים מעודכנים בהוראות הפתיחה באש המרוסנות". פעם אמרו "שקט, יורים" עכשיו אומר נווה: שקט, קניון הנשק מתחת לרפיח עובד!"
הראיון עם נווה מבשר רעות ליישובי השומרון, אותם הוא מסמן ככוללים אלמנטים מסוכנים, כביכול. האם זאת הכשרת דעת הקהל ל"התנתקות ב' ", שתבוא מיד לאחר "התנתקות א'", כדי למנוע עזיבת מפלגת העבודה את הממשלה ובחירות תוך 3 חודשים?
ויש לנו גם אלוף פיקוד פוליטי: הוא עושה "בידול" בין סוגי האוכלסיה ביהודה ושומרון. את היישוב אפרת הוא אוהב. מדוע? כי לרובם מקצועות חופשיים, הם "ח'ברה מצויינים" ו"התפיסה הפוליטית שלהם היא באמצע, שפוייה". הזהרו, איפוא, עובדי הכפיים, וכל מי שאינו ב"אמצע הפוליטי" אלוף הפיקוד אינו אוהב אתכם.
הבה נקווה שגם נווה יצטרך למעט יותר כדי להטיל מעצרים מינהליים, אך ההתבטאות הזאת, היא גופה, מדאיגה: מה זה עניינו לחלק ציונים פוליטיים?
הראיון עם האלוף החדש משאיר טעם רע בפה, שמא צומח לנו כאן יונתן בשיא במדים.