בעיתונות הדתית פורסם בהבלטה שגב' סופיה אנגלסמן הויסמן מרמת חן הדליקה אחת משש המשואות לזכר קורבנות השואה בטקס המרכזי ב"יד ושם".
בראיונות סופיה אנגלסמן סיפרה, בין השאר, על ימי נעוריה בעיר רוטרדם בהולנד ועל בעלה, יעקב, שנולד וגדל בעיר אוטרכט. גם משפחתנו גרה בשנים ההם בערים אלה. לכן הכרתי את שתי המשפחות החשובות. גם ליעקב וסופיה יש זיכרונות נעימים ממשפחתנו.
פורסם שבטקס ב"יד ושם" סופיה אנגלסמן מיאנה ללחוץ את ידו של ראש הממשלה, בגלל שהוא רוצה לגרש יהודים מביתם ונחלת אבותם. במעשה זה סופיה הפגינה גאווה יהודית שורשית , בה היו מצטיינים רבים מיהודי הולנד.
הדוד של יעקב, ר' יהודה אנגלסמן, היה בימים ההם החזן הראשי של קהילת אוטרכט. הוא והחזן השני, ר' לוי הרשל, היו בשבילי הדמויות המרכזיות של הקהילה. למדתי מהם הרבה ניגוני תפילה ע"פ הנוסח של קהילות הולנד. הם, נשיהם ובניהם נהרגו במחנות המוות בפולין. הי"ד.
חנוכת בית הכנסת בכפר דרום ביום העצמאות תשס"ה
ביום העצמאות זכיתי להשתתף בחנוכת בית הכנסת בכפר דרום. קוראים לבית הכנסת "מקדש מעט". ושאלתי את עצמי : האמנם מדובר ב"מקדש מעט"?
הרי זה בית הכנסת היחיד בהסטוריה היהודית שנבנה אחרי שהודיעו לחברי הקהילה: בעוד כשנה הקהילה ובית הכנסת יוחרבו! בית הכנסת הזה הוא מקדש עצום של אמונה ובטחון בבורא עולם.
מאות יהודים וביניהם רבנים רבים, השתתפו בתפילת שחרית החגיגית. זה היה מעמד נשגב של הודיה על חסדי ה' בעבר ותחינה לחסדי ה' בעתיד, שלא יישכח לעולם. מעיניהם של רבים זלגו דמעות של אושר ושל חרדה.
"יהי רצון מלפניך שומע קול בכיות, שתשים דמעותינו בנאדך להיות ותצילנו מכל גזירות אכזריות, כי לך לבד עינינו תלויות".
גם בתפילת ליל שבת היתה אווירה מיוחדת. אווירה של "גילו ברעדה". כשהחלו לשיר "לכה דודי" נזכרתי שבקהילות אשכנז נהגו בימי הספירה לשיר את "לכה דודי" בניגון מיוחד. בהולנד אף היה ניגון שונה לכל אחד מהבתים. רציתי להיזכר בניגון של "לכה דודי" זה, ששמעתי בפעם הראשונה לפני שיבעים שנה מהחזן אנגלסמן, אבל לא הצלחתי.
והנה פתאום עלה בי הניגון של המילים "לא תיבושי ולא תיכלמי, מה תשתוחחי ומה תהמי, בך יחסו עניי עמי ונבנתה עיר על תילה". מדוע דווקא הניגון של מילים אלה? אולי בגלל ששרו אותן בהדגשה מיוחדת. בניגון מרטיט וכעין הכרזת הבטחה? או אולי, בגלל שהחזן ר' יהודה אנגלסמן הי"ד "שידר" אותן מגנזי מרומים למתפללים בבית הכנסת החדש של כפר דרום ת"ו.
בראיונות סופיה אנגלסמן סיפרה, בין השאר, על ימי נעוריה בעיר רוטרדם בהולנד ועל בעלה, יעקב, שנולד וגדל בעיר אוטרכט. גם משפחתנו גרה בשנים ההם בערים אלה. לכן הכרתי את שתי המשפחות החשובות. גם ליעקב וסופיה יש זיכרונות נעימים ממשפחתנו.
פורסם שבטקס ב"יד ושם" סופיה אנגלסמן מיאנה ללחוץ את ידו של ראש הממשלה, בגלל שהוא רוצה לגרש יהודים מביתם ונחלת אבותם. במעשה זה סופיה הפגינה גאווה יהודית שורשית , בה היו מצטיינים רבים מיהודי הולנד.
הדוד של יעקב, ר' יהודה אנגלסמן, היה בימים ההם החזן הראשי של קהילת אוטרכט. הוא והחזן השני, ר' לוי הרשל, היו בשבילי הדמויות המרכזיות של הקהילה. למדתי מהם הרבה ניגוני תפילה ע"פ הנוסח של קהילות הולנד. הם, נשיהם ובניהם נהרגו במחנות המוות בפולין. הי"ד.
חנוכת בית הכנסת בכפר דרום ביום העצמאות תשס"ה
ביום העצמאות זכיתי להשתתף בחנוכת בית הכנסת בכפר דרום. קוראים לבית הכנסת "מקדש מעט". ושאלתי את עצמי : האמנם מדובר ב"מקדש מעט"?
הרי זה בית הכנסת היחיד בהסטוריה היהודית שנבנה אחרי שהודיעו לחברי הקהילה: בעוד כשנה הקהילה ובית הכנסת יוחרבו! בית הכנסת הזה הוא מקדש עצום של אמונה ובטחון בבורא עולם.
מאות יהודים וביניהם רבנים רבים, השתתפו בתפילת שחרית החגיגית. זה היה מעמד נשגב של הודיה על חסדי ה' בעבר ותחינה לחסדי ה' בעתיד, שלא יישכח לעולם. מעיניהם של רבים זלגו דמעות של אושר ושל חרדה.
"יהי רצון מלפניך שומע קול בכיות, שתשים דמעותינו בנאדך להיות ותצילנו מכל גזירות אכזריות, כי לך לבד עינינו תלויות".
גם בתפילת ליל שבת היתה אווירה מיוחדת. אווירה של "גילו ברעדה". כשהחלו לשיר "לכה דודי" נזכרתי שבקהילות אשכנז נהגו בימי הספירה לשיר את "לכה דודי" בניגון מיוחד. בהולנד אף היה ניגון שונה לכל אחד מהבתים. רציתי להיזכר בניגון של "לכה דודי" זה, ששמעתי בפעם הראשונה לפני שיבעים שנה מהחזן אנגלסמן, אבל לא הצלחתי.
והנה פתאום עלה בי הניגון של המילים "לא תיבושי ולא תיכלמי, מה תשתוחחי ומה תהמי, בך יחסו עניי עמי ונבנתה עיר על תילה". מדוע דווקא הניגון של מילים אלה? אולי בגלל ששרו אותן בהדגשה מיוחדת. בניגון מרטיט וכעין הכרזת הבטחה? או אולי, בגלל שהחזן ר' יהודה אנגלסמן הי"ד "שידר" אותן מגנזי מרומים למתפללים בבית הכנסת החדש של כפר דרום ת"ו.