"אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם, ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו" (ויקרא כ"ו, ג'-ד').

רש"י מפרש "אם בחקתי תלכו" - שתהיו עמלים בתורה ועץ השדה יתן פריו, אפילו אילני סרק יתנו פירות, וההפך, " אם לא תשמעו לי... ואם בחקתי תמאסו" (כו, יד) דהיינו, אם לא תהיו עמלים בתורה... "לא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו" (שם כ'). ואם יתן - ישיר את פירותיו (ע"פ רש"י).

כידוע, האדם משול לעץ. יש אדם המשול ל"עץ השדה" שהוא בחינת עץ סרק, אין לו כשרונות, מנת המשכל שלו נמוכה, הדימוי העצמי שלו נמוך ואינו מצליח בחייו, דהיינו אינו עושה פירות. ולא פעם ישנו אדם שהוא עץ הארץ, הוא ברוך כשרונות עם פוטנציאל גבוה ולכאורה צריך להצליח בחייו. באה התורה הקדושה ללמדנו, שאפילו אם האדם או הילד הוא בבחינת עץ השדה, עץ סרק, אם הוא עמל בתורה הוא הופך לעץ הארץ, עץ נושא פירות. וההיפך, האדם שהוא בבחינת עץ הארץ, עץ פרי, אם אינו עמל בתורה הוא הופך לעץ סרק שאינו עושה פירות או משיר את פירותיו. המפתח להצלחת האדם הוא לא רק הכישורים הטבעיים שבו, אלא ובעיקר באיזה מידה הוא זוכה לעמול בתורה.

נכון לעכשיו, מדינת ישראל משקיעה כ-25 מיליארד שקלים בשנה לחינוך. אבל לפעמים התחושה היא שמערכת החינוך היא בבחינת עץ סרק שאינו נותן פרי, הן מבחינה רוחנית ומוסרית והן מבחינת הישגים בהשכלה הכללית. הדרך להפוך את החינוך לעץ עושה פרי, דהיינו שילדי ישראל יקבלו חינוך שאת תוצאותיו נראה בהתנהגות המוסרית, ביחסי אנוש, ביחס להורים ביחס לעם ולארץ, היא על ידי שיהיו עמלים בתורה, שהיא בבחינת "עץ חיים היא למחזיקים בה". נותנת חיים לכלל ולפרט. יש לחולל שינוי גדול בחינוך במדינה, לשוב ליהדות, לשוב ללימוד התורה הקדושה,לשוב לשורשים שלנו, ויתקיימו בנו דברי הנביא "ואני זאת בריתי אותם אמר ד' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ד' מעתה ועד עולם" (ישעיה נ"ט, כ').

מהמצפה לישועה השלמה.