"מר טלוויזיה" חיים יבין, נהנה מהילת הקול והמראה הסמכותי, ממרומי מעמדו בלב הקונצנזוס הישראלי, הצליח להערים על המתנחלים. הוא הצליח לשכנע חלק ניכר ממנהיגות המתנחלים בהבטחות שווא, ש"תוכנית ההתנתקות" היא התהייה מאוזנת והוגנת.

אומנם, זאת לא תהיה תוכנית לטובתכם, אמר, אך תזכו לסיקור הוגן ולהזדמנות הוגנת להבעת עמדותיכם: "אתם הרי מכירים אותי לא מהיום. אני הרי עיתונאי בכיר,מקצועי, ותיק. אצלי עיתונאות זה עיתונאות".

לא מעט בעלי תפקידים שונים במחנה ההתיישבות, ואני בתוכם, הלכו שולל. סברנו לתומנו שעדיין נשארה בו איזושהי אמינות בסיסית, אנושית ומקצועית, בעיקר כשמדובר באדם בעל מעמד מרכזי בתקשורת ובחברה ישראלית. התברר, שטעינו בענק. מי שצדק היו ערן שטרנברג, דובר גוש קטיף, ואחרים עימו, שטענו שיבין מכין תוכנית עוינת, רווית שנאה פתולוגית. בלי דעת סיפקנו לו עלה תאנה, והוא יכול היה לשתול בתוכניתו המגמתית מספר משפטים שנותקו מהקשרם, ולעטר בפרחים את מרקחת הרעל שרקח.

ניתן היה לסבור שכהומניסט יבין אכן מודאג ממה שקורה לערבים, וחרד לזכויות האדם. אבל, בלי להיכנס לסוגיה הפוליטית, הומניסט היה אמור לדאוג, או לפחות להתחזות כמי שמודאג, גם מזכויות היהודים וחייהם. אבל, יבין מתאר בחמלה נוטפת את העוצר בחברון, ומתעלם מהסיבה והיא: פיגועי טרור, ירי ורצח יהודים, זו גזענות.

לרצח שלהבת פס, תינוקת בת עשרה חודשים שנרצחה בידי מחבל-צלף ערבי מתייחס יבין במספר שניות, ולהרג נערה ערבית בת ארבע עשרה הוא מקדיש עשר דקות, כולל תקריבים ותיאורים מפורטים, זו לא טלויזיה ולא הומניזם זו גזענות. (אומנם, רק בזכות תיאורו של הערבי זכו הצופים לדעת שהאירוע המצער קרה בעקבות רצח 4 יהודים: אלעזר לייבוביץ', ובני הזוג יוסי וחנה דיקשטיין ובנם שובאל, שנרצחו בהשאירם 7 יתומים. יבין לא טרח לציין את האירוע השולי הזה, כי הרי הוא הומניסט).

כאשר הוא מתעלם משוד רכוש יהודי חברון ע"י הערבים בעקבות טבח יהודי חברון ב-1929, (כולל החנויות מתחת לבית הדסה) ומתעכב ממושכות על טענות ערבים לפיהן נגזלו אדמותיהם, הוא לא הומניסט, הוא גזען. הוא אנטי יהודי.

כאשר הוא מתאר באהדה, בהרחבה ובאמפטיה את ניסיונות הערבים לקצור חיטה ליד היישוב מעון, ובשנאה את היהודים המגינים עליה, ורק בדרך אגב מתברר שהחיטה הזאת שייכת ליהודים שזרעו וטיפחו אותה, והם באים להגן על יבולם, הוא לא הומניסט, הוא גזען.

אצלו גם כשערבים מחוללים מהומה בשטחם, במקום בו אין יהודים כלל, ובעקבותיה נסגרות חנויות, היהודים הם האשמים. והשיא הוא כאשר הוא מביע את דעתו שאחר רצח ברוך גולדשטיין במערת המכפלה הייתה "הזדמנות בלתי חוזרת להגיע לאיזה שהיא נורמליזציה, ולגרש את 500 היהודים מחברון", הוא גזען, ההולך בדרכם של הגזענים האנטי יהודיים בכל ההיסטוריה.

הרעיון שאפשר להעניש ולגרש קהילה יהודית שלמה על מעשה של יחיד זוהי לא המצאה של יבין, כאלה היו אלפים לפניו. ההיסטוריה מלאה בטיפוסים כמוהו, שאחרי כל פשע, שעקבותיו הוליכו אל יהודי (ובמקרים רבים, עקבות שהונחו במתכוון) קראו לגירוש קהילות יהודיות שלמות, עקירתן וחורבנן.

מתחשק לשאול: רגע, חיים, אתה נגד או בעד טרנספר? מותר לגרש או לא? טרנספר של ערבים זה רע, ושל יהודים זה טוב?

לכן, בעיקרון, יבין לא חידש הרבה. מה שכן חדש, הוא השימוש בכלי תקשורת ישראלי מרכזי להפצת תורת הגזע האנטישמית הזאת, ע"י מי שעד כה נחשב עתונאי ישראלי בכיר. ועוד חידוש, שבשביל זה הוא מקבל כסף. הרבה כסף.