התמיכה הגדולה בהינתקות ובהתקפלות מהשטחים שנכבשו לאחר 1967 מבוססת על האמונה השקרית שיש אפשרות להגיע לשלום אמת עם ארצות ערב והאיסלאם. טענה שמאלנית נפוצה היא: "הנה הוכחה לשלום, הגבול המצרי שקט!" הבה נבדוק טענה זו.
ראשית, הטענה הזו רחוקה מלהיות נכונה ומדויקת. להבדיל מהגבול המצרי שהיו בו מספר תקריות עם הרוגים ופצועים, הגבול הסורי עוד יותר שקט ומעולם לא הייתה בו תקרית עם נפגעים מצידנו! מצד שני איש אינו מטיל ספק בכך שאין שלום עם סוריה. שכן, ברור לכל שהסורים מפעילים את החיזבאללה בלבנון. ואז עולה השאלה, מי מפעיל את החמאס ומבריח להם את הנשק דרך המנהרות? לא צריך להיות חכם כדי להבין שהדבר יזום ע"י מצרים ומובראק נשיאה.
מעבר לכך, אחד הספרים הנפוצים ביותר במצרים אינו אחר מאשר "הפרוטוקולים של זקני ציון", שאינו אלא עלילת דם מרושעת. נתאר לעמנו מה היה קורה לו היינו מפיצים כתב שטנה דומה וטוענים שזו פרשנות מוסמכת של הקוראן. למותר לציין ששנאת העם המצרי ותמיכתם בהשמדת ישראל גדולה היום בהרבה מאשר בתקופת "מלחמת יום הכיפורים", לפני חתימת הסכמי "קמפ-דויד". זאת, למרות שאז היינו במלחמה והיום אנחנו במצב "שלום".
אכן, עדיין נותרו שני נושאים עיקריים שבהם יש מראית עין של שלום:
האחד: שגריר ישראלי, אשר משום-מה מוצנעת העובדה שהוא כלוא בביתו ומוחרם כמו אסיר במעצר בית.
והשני: יחסי מסחר שהעיקרי שבהם הוא אספקת דלק. יתר על כן, קשרי מסחר קיימים גם עם ארצות ערב האחרות, כולל רבות אשר אינן מכירות בנו ואין חולמים אף על קשרים דיפלומטים איתן? הכיצד?
ופה קבור הכלב.
יחסי המסחר עם מצרים ושאר ארצות ערב והאיסלאם מנוהלים ע"י גורמים השולטים בתקשורת הישראלית. השמות ידועים ופורסמו לא-פעם בתקשורת, כך שמיותר לחזור עליהם כאן. הרווחים האדירים אותם מפיקים אילי התקשורת מקשרי-מסחר אלה הוא האתנן אותו מקבלים תמורת הפצת שקר השלום, בייחוד שקר השלום עם מצרים, כל זה יחד עם תעמולה ערבית, הסתה פרועה נגד המתנחלים וכל גורם בעל גישה לאומנית ומעל לכל סתימת פיות לכל מי שמנסה להראות את האמת ולפתוח את עיני העם.
הדבר נובע מכך שלפי החוק במדינת ישראל, נדרש ממפעיל ערוץ תקשורת (טלוויזיה או רדיו) להראות יכולת כלכלית ברמה גבוהה והזוכה במכרז הוא זה שמעביר סכום גבוה יותר לממשלה כדמי זיכיון. התוצאה היא שרק מי שמקבל תמיכה מבחוץ, כסף של שונאי ישראל, אירופים וערבים, יכול לזכות במכרז.
לכן בין השאר, עד היום לא ניתן להפעיל את ערוץ 7 כתחנת רדיו, ואין כל תחנת רדיו או ערוץ טלוויזיה שאינו שמאלני קיצוני. גם בעיתונות, העיתון היומי היחידי שאינו שמאלני הוא "הצופה", שתפוצתו קטנה.
ייתכן וגם בנוסף לגזר, הרווחים הגבוהים מהעסקים עם הערבים, מופעל גם השוט בצורה של סחיטה מצד ארצות ערב עד כדי ביטול עסקים עם מי שיפרסם בערוץ שלו כתבות בעלות אוריינטציה ימנית, או אפילו פרסומות מסחריות בערוץ ימני, אם היה כזה.
בל נהיה תמימים. השחיתות שנתגלתה בפשעי ה"סוס-הטרויאני" במחשב היא קצה הקרחון. כפי שחדרו למחשבי חברות מסחריות, לא מן הנמנע שחדרו למחשביהם של בני שרון עד כדי אפשרות ששרון נסחט ע"י אלה שמחזיקים את המידע ויחד עם זאת קשורים בעסקיהם עם ארצות ערב.
אין גם לפסול את האפשרות שהלחץ להעביר את ציר פילדלפי למצרים ולבטל את פרוז סיני בא כתוצאה מקשרי המקל-והגזר של שליטי התקשורת עם מצרים. בנושאים של ציטוט והשגת מידע באופן בלתי חוקי, כידוע, אחד מראשי התקשורת ישב בכלא, אחר הואשם אבל משום-מה לא נשפט, (אולי היה "אתרוג") ושלישי, פורסם שהיה מעורב בפרשת פריצקי וגם לגביו, נעצרו משום-מה ההליכים נגדו, באופן מאוד לא ברור.
כידוע, כל עניין ההינתקות מבוסס על האמונה בשלום השקרי עם מצרים. מה שנדרש כעת הוא להראות בריש גלי שהשלום שנחתם עם מצרים אינו קיים למעשה והוא שקר מוחלט, כמו-גם סיכוי להשיג כיום שלום עם הערבים וארצות האיסלאם.
מאז הסכמי "קמפ-דויד" היו שלושה אירועים מכריעים ששינו את ההיסטוריה. גם מי שהאמין באמת ובתמים בסיכוי לשלום, יוכל להסתמך על אירועים אלה ולרדת מהעץ בצורה מכובדת מבלי להודות שטעה.
הראשון: רצח סאדאת. אין להוציא מכלל אפשרות שמובארק היה מעורב בכך. בייחוד לאור כוונתו להמליך את בנו ולייצור במצרים שושלת מלוכה.
השני: המהפכה האסלאמית באיראן, כאשר במקום שלטון השאח הפרו-מערבי והליבראלי, שהיו לו קשרים גלויים עם ישראל, עלה האיסלאם הקיצוני כשחומיני מכריז מפורשות על נכונותו להקריב מליון מבני עמו כדי להשמיד את ישראל.
השלישי: ניצחון הטליבאן באפגניסטן, שהיה הגורם המכריע להתמוטטות ברית המועצות.
שלושת האירועים האלה, יחד עם השתלטות המשפחה הסעודית על המקומות הקדושים לאסלאם, שהייתה קודם, עוד בשנות ה- 30 של המאה הקודמת הפכו את האיסלאם הווהאבי לגורם הדומיננטי בארצות ערב והאיסלאם. ראוי לזכור שמדובר בזרם קיצוני ביותר, שבניגוד לאסלאם המתון ששלט קודם, שהתנגד להריגת הנוצרים והיהודים והסתפק בהפיכתם לאזרחים סוג ב', משלמי מסים הזרם הזה דוגל בהשמדת כל מי שאינו מוסלמי.
בעניין זה אין הם שונים מגרמניה הנאצית ורצח מיליוני הכושים בסודאן רק מוכיח זאת שוב. יצוין גם שהכושים נרצחים שם לא רק בגלל אי-היותם מוסלמים אלא בעיקר בגלל היותם כושים. כידוע, עד לפני זמן לא-רב ואולי אף עד היום, הייתה עבדות של כושים בסעודיה וארצות המפרץ, גם לאחר שהתאסלמו. אכן, הגזענים הגדולים ביותר הם דווקא הערבים!
האמור לעיל מספק סולם מאד בטוח ויציב כדי לרדת בכבוד מהעץ הגבוה הזה הקרוי "השלום עם מצריים".
אחד הדברים שיוכל לעזור, וכאן יש לי רעיון פרוע והוא: אם אישים שהיו מעורבים בהסכמי "קמפ-דויד" היו משתכנעים מטעוני אלה, יורדים מהעץ ומוקיעים את השלום השקרי הקיים כיום עם מצרים, ייתכן והיה הדבר מעורר זעזוע כזה בציבור, שהיה מביא להפסקה או לפחות דחייה בתהליך ההינתקות.
לדעתי, כלו כל הקצין ואין שום אמצעי חוקי שלא כדאי לנסות.
ראשית, הטענה הזו רחוקה מלהיות נכונה ומדויקת. להבדיל מהגבול המצרי שהיו בו מספר תקריות עם הרוגים ופצועים, הגבול הסורי עוד יותר שקט ומעולם לא הייתה בו תקרית עם נפגעים מצידנו! מצד שני איש אינו מטיל ספק בכך שאין שלום עם סוריה. שכן, ברור לכל שהסורים מפעילים את החיזבאללה בלבנון. ואז עולה השאלה, מי מפעיל את החמאס ומבריח להם את הנשק דרך המנהרות? לא צריך להיות חכם כדי להבין שהדבר יזום ע"י מצרים ומובראק נשיאה.
מעבר לכך, אחד הספרים הנפוצים ביותר במצרים אינו אחר מאשר "הפרוטוקולים של זקני ציון", שאינו אלא עלילת דם מרושעת. נתאר לעמנו מה היה קורה לו היינו מפיצים כתב שטנה דומה וטוענים שזו פרשנות מוסמכת של הקוראן. למותר לציין ששנאת העם המצרי ותמיכתם בהשמדת ישראל גדולה היום בהרבה מאשר בתקופת "מלחמת יום הכיפורים", לפני חתימת הסכמי "קמפ-דויד". זאת, למרות שאז היינו במלחמה והיום אנחנו במצב "שלום".
אכן, עדיין נותרו שני נושאים עיקריים שבהם יש מראית עין של שלום:
האחד: שגריר ישראלי, אשר משום-מה מוצנעת העובדה שהוא כלוא בביתו ומוחרם כמו אסיר במעצר בית.
והשני: יחסי מסחר שהעיקרי שבהם הוא אספקת דלק. יתר על כן, קשרי מסחר קיימים גם עם ארצות ערב האחרות, כולל רבות אשר אינן מכירות בנו ואין חולמים אף על קשרים דיפלומטים איתן? הכיצד?
ופה קבור הכלב.
יחסי המסחר עם מצרים ושאר ארצות ערב והאיסלאם מנוהלים ע"י גורמים השולטים בתקשורת הישראלית. השמות ידועים ופורסמו לא-פעם בתקשורת, כך שמיותר לחזור עליהם כאן. הרווחים האדירים אותם מפיקים אילי התקשורת מקשרי-מסחר אלה הוא האתנן אותו מקבלים תמורת הפצת שקר השלום, בייחוד שקר השלום עם מצרים, כל זה יחד עם תעמולה ערבית, הסתה פרועה נגד המתנחלים וכל גורם בעל גישה לאומנית ומעל לכל סתימת פיות לכל מי שמנסה להראות את האמת ולפתוח את עיני העם.
הדבר נובע מכך שלפי החוק במדינת ישראל, נדרש ממפעיל ערוץ תקשורת (טלוויזיה או רדיו) להראות יכולת כלכלית ברמה גבוהה והזוכה במכרז הוא זה שמעביר סכום גבוה יותר לממשלה כדמי זיכיון. התוצאה היא שרק מי שמקבל תמיכה מבחוץ, כסף של שונאי ישראל, אירופים וערבים, יכול לזכות במכרז.
לכן בין השאר, עד היום לא ניתן להפעיל את ערוץ 7 כתחנת רדיו, ואין כל תחנת רדיו או ערוץ טלוויזיה שאינו שמאלני קיצוני. גם בעיתונות, העיתון היומי היחידי שאינו שמאלני הוא "הצופה", שתפוצתו קטנה.
ייתכן וגם בנוסף לגזר, הרווחים הגבוהים מהעסקים עם הערבים, מופעל גם השוט בצורה של סחיטה מצד ארצות ערב עד כדי ביטול עסקים עם מי שיפרסם בערוץ שלו כתבות בעלות אוריינטציה ימנית, או אפילו פרסומות מסחריות בערוץ ימני, אם היה כזה.
בל נהיה תמימים. השחיתות שנתגלתה בפשעי ה"סוס-הטרויאני" במחשב היא קצה הקרחון. כפי שחדרו למחשבי חברות מסחריות, לא מן הנמנע שחדרו למחשביהם של בני שרון עד כדי אפשרות ששרון נסחט ע"י אלה שמחזיקים את המידע ויחד עם זאת קשורים בעסקיהם עם ארצות ערב.
אין גם לפסול את האפשרות שהלחץ להעביר את ציר פילדלפי למצרים ולבטל את פרוז סיני בא כתוצאה מקשרי המקל-והגזר של שליטי התקשורת עם מצרים. בנושאים של ציטוט והשגת מידע באופן בלתי חוקי, כידוע, אחד מראשי התקשורת ישב בכלא, אחר הואשם אבל משום-מה לא נשפט, (אולי היה "אתרוג") ושלישי, פורסם שהיה מעורב בפרשת פריצקי וגם לגביו, נעצרו משום-מה ההליכים נגדו, באופן מאוד לא ברור.
כידוע, כל עניין ההינתקות מבוסס על האמונה בשלום השקרי עם מצרים. מה שנדרש כעת הוא להראות בריש גלי שהשלום שנחתם עם מצרים אינו קיים למעשה והוא שקר מוחלט, כמו-גם סיכוי להשיג כיום שלום עם הערבים וארצות האיסלאם.
מאז הסכמי "קמפ-דויד" היו שלושה אירועים מכריעים ששינו את ההיסטוריה. גם מי שהאמין באמת ובתמים בסיכוי לשלום, יוכל להסתמך על אירועים אלה ולרדת מהעץ בצורה מכובדת מבלי להודות שטעה.
הראשון: רצח סאדאת. אין להוציא מכלל אפשרות שמובארק היה מעורב בכך. בייחוד לאור כוונתו להמליך את בנו ולייצור במצרים שושלת מלוכה.
השני: המהפכה האסלאמית באיראן, כאשר במקום שלטון השאח הפרו-מערבי והליבראלי, שהיו לו קשרים גלויים עם ישראל, עלה האיסלאם הקיצוני כשחומיני מכריז מפורשות על נכונותו להקריב מליון מבני עמו כדי להשמיד את ישראל.
השלישי: ניצחון הטליבאן באפגניסטן, שהיה הגורם המכריע להתמוטטות ברית המועצות.
שלושת האירועים האלה, יחד עם השתלטות המשפחה הסעודית על המקומות הקדושים לאסלאם, שהייתה קודם, עוד בשנות ה- 30 של המאה הקודמת הפכו את האיסלאם הווהאבי לגורם הדומיננטי בארצות ערב והאיסלאם. ראוי לזכור שמדובר בזרם קיצוני ביותר, שבניגוד לאסלאם המתון ששלט קודם, שהתנגד להריגת הנוצרים והיהודים והסתפק בהפיכתם לאזרחים סוג ב', משלמי מסים הזרם הזה דוגל בהשמדת כל מי שאינו מוסלמי.
בעניין זה אין הם שונים מגרמניה הנאצית ורצח מיליוני הכושים בסודאן רק מוכיח זאת שוב. יצוין גם שהכושים נרצחים שם לא רק בגלל אי-היותם מוסלמים אלא בעיקר בגלל היותם כושים. כידוע, עד לפני זמן לא-רב ואולי אף עד היום, הייתה עבדות של כושים בסעודיה וארצות המפרץ, גם לאחר שהתאסלמו. אכן, הגזענים הגדולים ביותר הם דווקא הערבים!
האמור לעיל מספק סולם מאד בטוח ויציב כדי לרדת בכבוד מהעץ הגבוה הזה הקרוי "השלום עם מצריים".
אחד הדברים שיוכל לעזור, וכאן יש לי רעיון פרוע והוא: אם אישים שהיו מעורבים בהסכמי "קמפ-דויד" היו משתכנעים מטעוני אלה, יורדים מהעץ ומוקיעים את השלום השקרי הקיים כיום עם מצרים, ייתכן והיה הדבר מעורר זעזוע כזה בציבור, שהיה מביא להפסקה או לפחות דחייה בתהליך ההינתקות.
לדעתי, כלו כל הקצין ואין שום אמצעי חוקי שלא כדאי לנסות.