פעם היה מצב שבו אזורים שלמים, ואפילו מדינות שלמות, היו מחוץ לתחום עבור יהודים. הכלל היה ש"אין כניסה ליהודים". אפליה, רשמית ולא רשמית, הייתה מקובלת.
אין ספק שהזמנים השתנו. יהודים כיום יכולים לגור בלונדון, פריז, וניו יורק. הם יכולים לגור בזימבבוה, גרינלנד ופרו, ואפילו במדינות ערביות. הם יכולים לחיות בכל מקום ובתוך כל מדינה נוכרית בעולם. אז כיצד יתכן ששוללים מהיהודים את הזכות לחיות בארץ שלהם? איזו מדינה בעולם מפלה נגד עצמה מרצון?
אחרי שממשלת יצחק רבין העבירה 20,000 כלי נשק אוטומטיים לאויביה הקשים ביותר של ישראל, תחת הסכמי אוסלו, חשבתי שכבר ראיתי הכל. אבל טעיתי. עכשיו כשממשלת אריאל שרון מתכוננת לבצע גירוש גזעני של כמעט 10,000 יהודים, ולאסור על כל יהודי לגור בעזה ובצפון השומרון, אני מניח שכבר אין גבול לעיוותים שעוד יכולים להיעשות. אני מניח שאל לי להתפלא מההענשה העצמית האחרונה, אך בכל זאת אני מתפלא.
גם עבור אלה הדוחים את ההבטחה של ה' את ארץ ישראל לעם היהודי בתנ"ך ואלה המעדיפים להתעלם מאלפי שנות הבעלות היהודית על האדמה, איך אפשר להצדיק טיהור אתני בכל מקום שהוא? איך היו מגיבים אם ראש העיר של ניו יורק יצהיר שליהודים אסור מעכשיו לגור במנהטן? ואם טוני בלייר יאמר שעל כל היהודים לעזוב את אנגליה? איך הלא ייאמן במדינות לא-יהודיות יכול להיות לגיטימי בארץ ישראל?
בהחלטתו נגד מנהיג סרביה לשעבר סלובודן מילוסוביק, פסק בית המשפט הבינלאומי בהאג כי "גירוש של אזרחים בכוח מקבוצה אתנית מסוימת מאדמתם ומבתיהם והעברת האדמה לקבוצה אתנית אחרת... הינו פשע נגד האנושות והמבצעים אותה הרי הם פושעים". כיצד ייתכן שפשע כזה נגד האנושות הוא בסדר כשהקרבנות הם יהודים?
איטליה גירשה את יהודיה בשנת 855. אנגליה גירשה אותם ב-1290, צרפת ב-1306, ספרד ב-1492, אוקראינה ב-1649, וגרמניה גירשה (באופן סופי) את רוב היהודים מאירופה בשנות ה-40' של המאה ה-19. עכשיו מדינת ישראל עומדת לגרש את היהודים מעזה וצפון השומרון. איך אנחנו יכולים לבצע את אותו פשע כלפי עצמנו שאותו ביצעו נגדנו אויבינו הקשים ביותר לאורך הדורות? אם הטיהור האתני של יהודי עזה יצא לפועל, יהיה זה כתם בל ימחה על העם היהודי.
גרוע מזה, איך יתכן שמדינת היהודים מסוגלת לגרש יהודים כשהיא לא יכולה להביא את עצמה לגרש ערבים? לפני עשור, יצחק רבין, היה אובד עצות מול הטרור הערבי, גירש 400 טרוריסטים מהחמאס ללבנון, והחזיר אותם חזרה זמן קצר אחר כך.
ערבים כיום יכולים לגור בכל מקום שהם רוצים בארץ ישראל, משני צידי הקו הירוק. הם יכולים לגור בחיפה וברמאללה, בירושלים ובג'נין. לא כן, היהודים. יש מכסות גזעניות לגבי מספר היהודים המורשים לגור בחברון. על היהודים נאסר לגור בשכם, בית לחם והרבה ערים אחרות המייצגות את ערש התרבות היהודית.
בית המשפט העליון אילץ קהילות יהודיות לאורך ישראל לאפשר לערבים לקנות בתים בכל מקום שהם רוצים. אין בכלל אפשרות למנוע ממישהו לגור במקום כלשהו בארץ רק מפני שהוא ערבי, גם אם הוא עוין למדינה. אך בית המשפט העליון שותק כאשר אפליה גזעית מתבצעת נגד אזרחיה היהודיים של המדינה.
אמש הלכתי לסופרמרקט שבמערב ירושלים היהודית. גברים ונשים מוסלמיים, בתלבושת מוסלמית מלאה, הסתובבו בחופשיות וערכו קניות בלי שמישהו יתייחס אליהם, וכמובן שלא יפריע להם. אם יהודי היה מנסה לערוך קניות בחנות בבית לחם הסמוכה, הוא היה חותם לעצמו גזר דין מוות.
קשה במיוחד להאמין שיהודים בשמאל, שנלחמו חזק כל כך על זכויות האזרח של אחרים, מוכנים לפגוע בזכויות של אחיהם ואחיותיהם. יהודים היו מוכנים ללכת לכלא על זכותם של שחורים באמריקה לנסוע באוטובוס, ללכת לבתי ספר לבנים ולאוניברסיטאות מופרדות. איך יכול להיות שאותם אנשים תומכים מרצון בהוצאת אנשים אחרים מבתיהם וגירושם מעריהם רק משום שהם יהודים?
במיוחד קשה לי להאמין לאלה המנסים להצדיק את הפשע הזה בטענה כי זה יגביר את הבטחון. גם אם שטות זו היתה נכונה, המטרה אף פעם לא מצדיקה את האמצעים. אחרי 10 שנים של טרור בלתי ייאמן כתוצאה מכשלון אוסלו, איך אנחנו מסוגלים ליפול שוב בפח ולהאמין לעוד הבטחות על שלום אוטופי אם רק נוותר על עוד שטחים? איך אנחנו יכולים להמשיך בדרך שכבר נכשלה? איך אנחנו יכולים לחזור על אותה טעות שוב ושוב?
חיפשתי וחיפשתי תשובה. מה הדבר שהופך את ישראל למדינה היחידה בעולם שמוכנה לוותר על שטחים ולגרש את תושביה? יכול להיות שיש הסבר. אחרי 2,000 שנות גלות ויחס של אזרחים סוג ב', אולי טבעי שנפנים את הרגשות הללו. כפי שציין חיים נחמן ביאליק: "קל יותר להוציא את היהודי מהגלות מאשר את הגלות מהיהודי". אחרי כל כך הרבה שנים של חיים כעם תחת דיכוי, התחלנו להאמין שאנחנו לא זכאים לזכויות אדם בסיסיות. זכינו לגאולה פיזית, אך נפשית נשארנו פגועים.
אך אני אומר שגם זה צריך להסתיים יום אחד. כמה זמן נמשיך להעניש את עצמנו? מתי נפסיק את השנאה העצמית הזאת? דבר אחד בטוח: עד שנתחיל לכבד את עצמנו, אין סיכוי שבעולם שאויבינו יכבדו אותנו.
אין ספק שהזמנים השתנו. יהודים כיום יכולים לגור בלונדון, פריז, וניו יורק. הם יכולים לגור בזימבבוה, גרינלנד ופרו, ואפילו במדינות ערביות. הם יכולים לחיות בכל מקום ובתוך כל מדינה נוכרית בעולם. אז כיצד יתכן ששוללים מהיהודים את הזכות לחיות בארץ שלהם? איזו מדינה בעולם מפלה נגד עצמה מרצון?
אחרי שממשלת יצחק רבין העבירה 20,000 כלי נשק אוטומטיים לאויביה הקשים ביותר של ישראל, תחת הסכמי אוסלו, חשבתי שכבר ראיתי הכל. אבל טעיתי. עכשיו כשממשלת אריאל שרון מתכוננת לבצע גירוש גזעני של כמעט 10,000 יהודים, ולאסור על כל יהודי לגור בעזה ובצפון השומרון, אני מניח שכבר אין גבול לעיוותים שעוד יכולים להיעשות. אני מניח שאל לי להתפלא מההענשה העצמית האחרונה, אך בכל זאת אני מתפלא.
גם עבור אלה הדוחים את ההבטחה של ה' את ארץ ישראל לעם היהודי בתנ"ך ואלה המעדיפים להתעלם מאלפי שנות הבעלות היהודית על האדמה, איך אפשר להצדיק טיהור אתני בכל מקום שהוא? איך היו מגיבים אם ראש העיר של ניו יורק יצהיר שליהודים אסור מעכשיו לגור במנהטן? ואם טוני בלייר יאמר שעל כל היהודים לעזוב את אנגליה? איך הלא ייאמן במדינות לא-יהודיות יכול להיות לגיטימי בארץ ישראל?
בהחלטתו נגד מנהיג סרביה לשעבר סלובודן מילוסוביק, פסק בית המשפט הבינלאומי בהאג כי "גירוש של אזרחים בכוח מקבוצה אתנית מסוימת מאדמתם ומבתיהם והעברת האדמה לקבוצה אתנית אחרת... הינו פשע נגד האנושות והמבצעים אותה הרי הם פושעים". כיצד ייתכן שפשע כזה נגד האנושות הוא בסדר כשהקרבנות הם יהודים?
איטליה גירשה את יהודיה בשנת 855. אנגליה גירשה אותם ב-1290, צרפת ב-1306, ספרד ב-1492, אוקראינה ב-1649, וגרמניה גירשה (באופן סופי) את רוב היהודים מאירופה בשנות ה-40' של המאה ה-19. עכשיו מדינת ישראל עומדת לגרש את היהודים מעזה וצפון השומרון. איך אנחנו יכולים לבצע את אותו פשע כלפי עצמנו שאותו ביצעו נגדנו אויבינו הקשים ביותר לאורך הדורות? אם הטיהור האתני של יהודי עזה יצא לפועל, יהיה זה כתם בל ימחה על העם היהודי.
גרוע מזה, איך יתכן שמדינת היהודים מסוגלת לגרש יהודים כשהיא לא יכולה להביא את עצמה לגרש ערבים? לפני עשור, יצחק רבין, היה אובד עצות מול הטרור הערבי, גירש 400 טרוריסטים מהחמאס ללבנון, והחזיר אותם חזרה זמן קצר אחר כך.
ערבים כיום יכולים לגור בכל מקום שהם רוצים בארץ ישראל, משני צידי הקו הירוק. הם יכולים לגור בחיפה וברמאללה, בירושלים ובג'נין. לא כן, היהודים. יש מכסות גזעניות לגבי מספר היהודים המורשים לגור בחברון. על היהודים נאסר לגור בשכם, בית לחם והרבה ערים אחרות המייצגות את ערש התרבות היהודית.
בית המשפט העליון אילץ קהילות יהודיות לאורך ישראל לאפשר לערבים לקנות בתים בכל מקום שהם רוצים. אין בכלל אפשרות למנוע ממישהו לגור במקום כלשהו בארץ רק מפני שהוא ערבי, גם אם הוא עוין למדינה. אך בית המשפט העליון שותק כאשר אפליה גזעית מתבצעת נגד אזרחיה היהודיים של המדינה.
אמש הלכתי לסופרמרקט שבמערב ירושלים היהודית. גברים ונשים מוסלמיים, בתלבושת מוסלמית מלאה, הסתובבו בחופשיות וערכו קניות בלי שמישהו יתייחס אליהם, וכמובן שלא יפריע להם. אם יהודי היה מנסה לערוך קניות בחנות בבית לחם הסמוכה, הוא היה חותם לעצמו גזר דין מוות.
קשה במיוחד להאמין שיהודים בשמאל, שנלחמו חזק כל כך על זכויות האזרח של אחרים, מוכנים לפגוע בזכויות של אחיהם ואחיותיהם. יהודים היו מוכנים ללכת לכלא על זכותם של שחורים באמריקה לנסוע באוטובוס, ללכת לבתי ספר לבנים ולאוניברסיטאות מופרדות. איך יכול להיות שאותם אנשים תומכים מרצון בהוצאת אנשים אחרים מבתיהם וגירושם מעריהם רק משום שהם יהודים?
במיוחד קשה לי להאמין לאלה המנסים להצדיק את הפשע הזה בטענה כי זה יגביר את הבטחון. גם אם שטות זו היתה נכונה, המטרה אף פעם לא מצדיקה את האמצעים. אחרי 10 שנים של טרור בלתי ייאמן כתוצאה מכשלון אוסלו, איך אנחנו מסוגלים ליפול שוב בפח ולהאמין לעוד הבטחות על שלום אוטופי אם רק נוותר על עוד שטחים? איך אנחנו יכולים להמשיך בדרך שכבר נכשלה? איך אנחנו יכולים לחזור על אותה טעות שוב ושוב?
חיפשתי וחיפשתי תשובה. מה הדבר שהופך את ישראל למדינה היחידה בעולם שמוכנה לוותר על שטחים ולגרש את תושביה? יכול להיות שיש הסבר. אחרי 2,000 שנות גלות ויחס של אזרחים סוג ב', אולי טבעי שנפנים את הרגשות הללו. כפי שציין חיים נחמן ביאליק: "קל יותר להוציא את היהודי מהגלות מאשר את הגלות מהיהודי". אחרי כל כך הרבה שנים של חיים כעם תחת דיכוי, התחלנו להאמין שאנחנו לא זכאים לזכויות אדם בסיסיות. זכינו לגאולה פיזית, אך נפשית נשארנו פגועים.
אך אני אומר שגם זה צריך להסתיים יום אחד. כמה זמן נמשיך להעניש את עצמנו? מתי נפסיק את השנאה העצמית הזאת? דבר אחד בטוח: עד שנתחיל לכבד את עצמנו, אין סיכוי שבעולם שאויבינו יכבדו אותנו.