המרגלים מבצעים לכאורה שליחותם. הם נשלחו על ידי משה רבינו ע"ה שהנחה אותם בשאלות על טיב הארץ והיושבים בה. ואכן כשהם חוזרים משליחותם "ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה" (במדבר י"ג, כ"ז).

אלא שחטאם היה בפרשנות שנתנו למה שראו, וממה שהסיקו מפרשנותם המוטעית: "הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות... ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם".

ומסקנתם הרעה שהמיטה עליהם ועל דורם אסון: "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו". רש"י מפרש "ממנו", כביכול כלפי מעלה אמרו. דהיינו שיושבי הארץ חזקים אפילו מהקב"ה חס וחלילה. ואמנם נחלשה אמונתם ביכולת השם יתברך. לעומת עשרת המרגלים שחטאו והחטיאו את העם, ניצב כלב בן יפונה לצד יהושע, יחיד מול כולם באמונתו המוצקה והוודאית ואומר: "עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה". אמנם רוב רובו של העם נכשל בחטא המרגלים "ויבכו העם בלילה ההוא", אחז בם הייאוש:

"וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו, ולמה ה' מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב, נשינו וטפנו יהיו לבז, הלוא טוב לנו שוב מצרימה".

אבל מי שניצחו היו כידוע יהושע בן נון וכלב בן יפונה שזכו לעלות לארץ ולכבוש אותה.

נכון לעכשיו, בימים אלו ממש אנו נמצאים בעיצומו של מאבק פנימי ביחסנו לארץ ישראל ואנו שומעים את אותן טענות של המרגלים בלבוש אחר. מצד אחד מתייצבים המצדדים בהתנתקות מארץ ישראל חס וחלילה, בנימוקים רציונאליים לכאורה, שאם לא נתנתק מהארץ היא תתבע מאיתנו קורבנות רבים ("ארץ אוכלת יושביה", חס וחלילה). שאם לא נקים לערבים מדינה בלב ליבה של ארץ חיינו, לא תקום ולא תהיה, ארה"ב וכל העולם יהיו נגדנו ("ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם").

לעומתם ניצבים נאמני ארץ ישראל בכל מקום ומקום ובראשם המתיישבים בגוש קטיף וביש"ע, כיהושע בן נון וככלב בן יפונה, המפנה את ליבו מכל הפחדים והדמיונות, והחישובים הקטנוניים של "מה אני ארוויח מזה", והם ממלאים את לבנו באמונה וביטחון בשם יתברך המצווה אותנו בכל הדורות ובדור הזה בפרט: "והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה" (במדבר ל"ג, נ"ג).

כרגע אוחזים כרגע ברסן השלטון העכשווי והזמני מי שהולכים בדרכם של המרגלים בנכונותם להתנתק מארץ חיינו חס וחלילה, אבל נאמני ואוהבי ארץ ישראל ממשיכי דרכם של יהושע בן נון וכלב בן יפונה, הם ינצחו במאבק על אחיזתנו במלוא אורך ורוחב על ארץ ישראל. ותתקיים בנו במהרה הבטחת ה' יתברך "כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב".

בציפייה לישועה השלמה.