חבל מאוד שדן חלוץ זקוק מעתה לאבטחה משטרתית כבדה סביב ביתו. אבל חבל שהרמטכ"ל מעורב בכלל בעימות המתגבר בין ראש הממשלה ובין אזרחי המדינה שאינם תומכים בהתנתקות, וחבל מאוד שצה"ל נדחף לתוך העימות הזה בעל כורחו.
בספרם החשוב "בומרנג" (הוצאת כתר), חושפים העיתונאים רביב דרוקר ועופר שלח את התנגדותה העזה של צמרת הביטחון לרעיון הנסיגה החד-צדדית מרצועת עזה, ומספרים כיצד נאלץ צה"ל "ליישר קו" עם דובי וייסגלס כשזה החליט להרוס את גוש קטיף כדי לנסות למלט את שרון מכתב האישום של עדנה ארבל. חודשים אחדים לפני הולדת "תוכנית ההתנתקות", הם כותבים, עוד הזהירו ראש אמ"ן וראש חטיבת המחקר כי נסיגה חד צדדית מעזה היא אסון. התוכנית נולדה בעזרת מידור מכוון של ראשי הצבא והקבינט, ומי שלא אהב זאת מצא עצמו במקום שבו נמצא היום בוגי יעלון.
גילוייהם המרעישים של שלח ודרוקר טרם הרעידו את אמות הסיפים כראוי, אבל כבר עכשיו ברור כי נסיבות מינויו גורמות לדן חלוץ להיראות כרמטכ"ל הכי פוליטי שהיה לצה"ל: רמטכ"ל מטעם, שלא מונה אלא כדי להאדיר את מעמדו של המפקד היחידי של מדינת ישראל ומערכותיה בעת הזאת, אריאל שרון. לא משנה כמה פעמים יכחיש רב אלוף חלוץ את עובדת היותו רכוש חוות השקמים: הרושם שנוצר הוא כי משפחת שרון מנסה לנכס לעצמה לא רק אותו אלא את צה"ל כולו, ובינתיים ללא הצלחה.
אם לא כדי להשתמש בצה"ל כבצבאו הפרטי של שרון מול מתנגדיו הפוליטיים, מדוע נשלחה הפלוגה הרובאית של גדוד ההנדסה לפעולה המיותרת ב"שירת הים"? למי היה דחוף כל-כך להרוס מבנים מצריים נטושים דווקא ביום ראשון, למרות שממש באותה שעה הובאו לקבורה שני הנערים שנרצחו ביום שישי בפיגוע ליד בית חג"י, אם לא לדרג המדיני, ששאף להציל את כבודו ותדמיתו לאחר ביטול פעולת ההשתלטות הגרנדיוזית על מלון "מעוז הים"? ומי יכול להיות מעוניין בהתכתשות הכואבת בין חיילים לאזרחים, שהתרחשה ביום ראשון מול המצלמות ולשמחת העולם הערבי, אם לא הצוות וייסגלס-שרון, שצה"ל הוא ה"מיליון דולר בייבי" שלו בתחרות ההיאבקות הפנים-ישראלית המתוכננת לאוגוסט?
בפעולה ב"שירת הים", שסגן שר הביטחון זאב בוים הגדיר אותה כ"פרומו" של ההתנתקות, לא סירב רב"ט אבי ביבר פקודה אלא מחה, לדבריו, על הכאת יהודים מול עיניו. חיילים נוספים הפסיקו לפעול והתיישבו בצד, אחד מהם נראה בוכה, ולפחות 12 מלוחמי הפלוגה הודיעו כי גם בעתיד לא ייקחו חלק בפינוי מתיישבים. אם היה זה "פרומו", אולי למרות הכול יתפקד צה"ל באוגוסט כצבא העם ולא כצבא החווה.
המאמר פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".
בספרם החשוב "בומרנג" (הוצאת כתר), חושפים העיתונאים רביב דרוקר ועופר שלח את התנגדותה העזה של צמרת הביטחון לרעיון הנסיגה החד-צדדית מרצועת עזה, ומספרים כיצד נאלץ צה"ל "ליישר קו" עם דובי וייסגלס כשזה החליט להרוס את גוש קטיף כדי לנסות למלט את שרון מכתב האישום של עדנה ארבל. חודשים אחדים לפני הולדת "תוכנית ההתנתקות", הם כותבים, עוד הזהירו ראש אמ"ן וראש חטיבת המחקר כי נסיגה חד צדדית מעזה היא אסון. התוכנית נולדה בעזרת מידור מכוון של ראשי הצבא והקבינט, ומי שלא אהב זאת מצא עצמו במקום שבו נמצא היום בוגי יעלון.
גילוייהם המרעישים של שלח ודרוקר טרם הרעידו את אמות הסיפים כראוי, אבל כבר עכשיו ברור כי נסיבות מינויו גורמות לדן חלוץ להיראות כרמטכ"ל הכי פוליטי שהיה לצה"ל: רמטכ"ל מטעם, שלא מונה אלא כדי להאדיר את מעמדו של המפקד היחידי של מדינת ישראל ומערכותיה בעת הזאת, אריאל שרון. לא משנה כמה פעמים יכחיש רב אלוף חלוץ את עובדת היותו רכוש חוות השקמים: הרושם שנוצר הוא כי משפחת שרון מנסה לנכס לעצמה לא רק אותו אלא את צה"ל כולו, ובינתיים ללא הצלחה.
אם לא כדי להשתמש בצה"ל כבצבאו הפרטי של שרון מול מתנגדיו הפוליטיים, מדוע נשלחה הפלוגה הרובאית של גדוד ההנדסה לפעולה המיותרת ב"שירת הים"? למי היה דחוף כל-כך להרוס מבנים מצריים נטושים דווקא ביום ראשון, למרות שממש באותה שעה הובאו לקבורה שני הנערים שנרצחו ביום שישי בפיגוע ליד בית חג"י, אם לא לדרג המדיני, ששאף להציל את כבודו ותדמיתו לאחר ביטול פעולת ההשתלטות הגרנדיוזית על מלון "מעוז הים"? ומי יכול להיות מעוניין בהתכתשות הכואבת בין חיילים לאזרחים, שהתרחשה ביום ראשון מול המצלמות ולשמחת העולם הערבי, אם לא הצוות וייסגלס-שרון, שצה"ל הוא ה"מיליון דולר בייבי" שלו בתחרות ההיאבקות הפנים-ישראלית המתוכננת לאוגוסט?
בפעולה ב"שירת הים", שסגן שר הביטחון זאב בוים הגדיר אותה כ"פרומו" של ההתנתקות, לא סירב רב"ט אבי ביבר פקודה אלא מחה, לדבריו, על הכאת יהודים מול עיניו. חיילים נוספים הפסיקו לפעול והתיישבו בצד, אחד מהם נראה בוכה, ולפחות 12 מלוחמי הפלוגה הודיעו כי גם בעתיד לא ייקחו חלק בפינוי מתיישבים. אם היה זה "פרומו", אולי למרות הכול יתפקד צה"ל באוגוסט כצבא העם ולא כצבא החווה.
המאמר פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".