בזמנו היה כאן השלטון הבריטי אשר קיבל מנדט להכין את הילידים לממשל עצמי. שלטון זה השתמש בו לדיכוי השאיפות הלאומיות של היהודים. הערבים נהגו אז לשיר: "אל דאולה מענה ואל יהוד כלבנה" כלומר: הממשלה איתנו, והיהודים כלבינו.
היינו אז חצי מליון יהודים, והיום אנחנו שישה מיליון. חשבון פשוט מראה שרק כעשירית מיהודי הארץ יכולים לזכור תקופה זו, ומהם סביר שחצי כבר מתו. אז נשארו אולי 5 אחוזים, כמו כותב שורות אלה, שזוכרים תקופה זו.
אז בוא נלמד קצת היסטוריה. מי שאינו לומד ממנה חייב לחזור עליה.
כדאי שנזכור שהשלטון הבריטי כתב את ה"ספר הלבן" אשר מנע מיהודים להתיישב בארץ. הוא גם זה אשר מנע מהיהודים לברוח מן השואה לארץ ושלח אותם למאוריציוס וכו'. אחרי המלחמה הבריטים לא נתנו לניצולי השואה להשתקם בארץ שלהם כאן.
לשלטון זה הייתה משטרה משלו אשר עליה היינו שרים אז: "המשטרה הבריטית יימח שמה לנצח, רוקדת עלי בבא על כל מקרה של רצח..." משטרה זו הייתה עוינת, רדפה יהודים ותמכה בערבים.
לשלטון זה היה גם צבא בריטי אשר צנחניו ("הכלניות") היו המובילים בדיכוי שאיפות העצמאות של היהודים. מפקדם (גנרל ברקר) תבע את האמרה: "את היהודים יש להכות על הכיס...". אומנם היו יהודים אשר שרתו בשני גופים אלה, אבל רובם פעלו למען התקומה היהודית ולא לדיכוי הבריטי של שאיפות אלה.
בתקופה זו לא היה לנו צבא משלנו אפילו נשק לא היה. היינו מטיילים בארץ עם מקלות קפ"פ (קרב פנים אל פנים) אשר מי שמאומן בו יכול להתגונן לא רע, אבל לא נגד נשק חם.
כל הצבא והמשטרה העוינים האלה לא מנעו את ישוב הארץ על ידי יהודים חדורי אמונה בצדקת זכותנו לחיות כאן בכל מקום.
עכשיו אנו עומדים בדיוק באותו מצב. יש כאן דיקטאטור מושחת וסנילי אשר מפעיל בדיוק את מדיניות ה"ספר הלבן" של הבריטים. לרשותו משטרה וצבא, אשר מפקדיהם מתנהגים כמו חרב להשכיר.
אומנם התירוץ הוא: "שמירה על שלטון החוק", אבל זה רק תירוץ. אם לא יזהרו הם יכנסו להיסטוריה ככאלה של נתנו יד לדיקטאטור המושחת כמו שהמשטרה והצבא הבריטיים נתנו יד לשלטון האנטישמי של בווין הבריטי או הגנרלים הגרמנים שנתנו יד לפשעיו של היטלר.
לאלה נאמר: לא נשכח ולא נסלח. כמאמר הערבים "כל כלב ביג'י יומו" (כל כלב מגיע יומו).
וכמאמר קטו הזקן בסנט הרומי, הדיקטאטור המושחת והסנילי חייב ללכת, ומיד.
היינו אז חצי מליון יהודים, והיום אנחנו שישה מיליון. חשבון פשוט מראה שרק כעשירית מיהודי הארץ יכולים לזכור תקופה זו, ומהם סביר שחצי כבר מתו. אז נשארו אולי 5 אחוזים, כמו כותב שורות אלה, שזוכרים תקופה זו.
אז בוא נלמד קצת היסטוריה. מי שאינו לומד ממנה חייב לחזור עליה.
כדאי שנזכור שהשלטון הבריטי כתב את ה"ספר הלבן" אשר מנע מיהודים להתיישב בארץ. הוא גם זה אשר מנע מהיהודים לברוח מן השואה לארץ ושלח אותם למאוריציוס וכו'. אחרי המלחמה הבריטים לא נתנו לניצולי השואה להשתקם בארץ שלהם כאן.
לשלטון זה הייתה משטרה משלו אשר עליה היינו שרים אז: "המשטרה הבריטית יימח שמה לנצח, רוקדת עלי בבא על כל מקרה של רצח..." משטרה זו הייתה עוינת, רדפה יהודים ותמכה בערבים.
לשלטון זה היה גם צבא בריטי אשר צנחניו ("הכלניות") היו המובילים בדיכוי שאיפות העצמאות של היהודים. מפקדם (גנרל ברקר) תבע את האמרה: "את היהודים יש להכות על הכיס...". אומנם היו יהודים אשר שרתו בשני גופים אלה, אבל רובם פעלו למען התקומה היהודית ולא לדיכוי הבריטי של שאיפות אלה.
בתקופה זו לא היה לנו צבא משלנו אפילו נשק לא היה. היינו מטיילים בארץ עם מקלות קפ"פ (קרב פנים אל פנים) אשר מי שמאומן בו יכול להתגונן לא רע, אבל לא נגד נשק חם.
כל הצבא והמשטרה העוינים האלה לא מנעו את ישוב הארץ על ידי יהודים חדורי אמונה בצדקת זכותנו לחיות כאן בכל מקום.
עכשיו אנו עומדים בדיוק באותו מצב. יש כאן דיקטאטור מושחת וסנילי אשר מפעיל בדיוק את מדיניות ה"ספר הלבן" של הבריטים. לרשותו משטרה וצבא, אשר מפקדיהם מתנהגים כמו חרב להשכיר.
אומנם התירוץ הוא: "שמירה על שלטון החוק", אבל זה רק תירוץ. אם לא יזהרו הם יכנסו להיסטוריה ככאלה של נתנו יד לדיקטאטור המושחת כמו שהמשטרה והצבא הבריטיים נתנו יד לשלטון האנטישמי של בווין הבריטי או הגנרלים הגרמנים שנתנו יד לפשעיו של היטלר.
לאלה נאמר: לא נשכח ולא נסלח. כמאמר הערבים "כל כלב ביג'י יומו" (כל כלב מגיע יומו).
וכמאמר קטו הזקן בסנט הרומי, הדיקטאטור המושחת והסנילי חייב ללכת, ומיד.