אזרח המתחמק מאלת שוטר שכוונה לראשו, עלול להיות מואשם בהכשלת שוטר בתפקידו.

גזירה שווה בין הקרבות במואסי, בקטיף, לבין המאבק המשטרתי נגד חוסמי הכבישים, אינה מוסיפה למשטרה כבוד רב. ההשוואה תעמיד את השוטרים באור בלתי מחמיא בעליל. בניגוד לנערים שלחמו ביניהם והסתכנו, ברמה האישית, הרי השוטרים אינם מסתכנים. בידם כל הכלים והאמצעים. הם יכולים לכלוא את הנערים ללא כל יכולת מצד אלו להתמודד כשווים אל שווים ב"פייר פליי" מינימאלי. השוטרים יכולים לרדוף אותם לאורך זמן, לאסור אותם ולכבול אותם, ובעצם לנצח בכל מאבק. נצחון ברור מראש. יש להם גם את הזמן והכסף. זו עבודתם ופרנסתם וקו הגמר הוא הפנסיה שבאופק. עד אז עיתותיהם בידם.

ומעבר לכך קיים הכוח. לשוטרים יש כוח. ורק להם. הם המתמודדים היחידים בזירה בתחום הזה, ללא יריב ממשי. נער שינסה להתנגד יואשם מיידית בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו. וכך, השוטר המכה הוא למעשה פחדן פשוט. לא צריך להיות גיבור וחזק כדי להתאמן על מודל של נער אמיתי, בשר ודם, הקשור באזיקים, מוחזק בחדר מבודד ומוקף בשלושה שוטרים מעודדים. גם אם ה"אימון" הזה נעשה בתוך ניידת, זו עדיין פחדנות. אכן, הנער וגם הנערה אינם יכולים להציע לשוטר או לשוטרת זירת התמודדות ישירה במתכונת של: בוא, תוריד את המדים ונראה אותך. ומכאן ברור שמכות ועוצמה גופנית חייבים להיות רק בגדר של אמצעי אחרון ורק בלית ברירה. לשוטר יש מספיק כלים מלבד ידיו.

והנה לאחרונה, אנו שומעים יותר ויותר על השימוש באלימות משטרתית ישירה, יזומה ומכוונת מטרה. זו סכנה לאושיות המדינה. שוטר שאינו מסתפק בסמכותו ובכלים שהחוק העמיד לרשותו מהווה סיכון. הוא מאבד את מוסריותו שלו וגם את הגיבוי המוסרי למעשיו. ובל נשכח שהשוטר הוא גם אזרח. ולמה הוא סבור שבידיו הזכות להכות ולהשפיל את האזרח שלמולו. וכן, אדון שוטר, גם שכל פשוט ויושר הוא אופציה לפעולה.

אגב, יתכן שהמשטרה צריכה להודות לנערים ולנערות הללו. בזכותם מבין השוטר שעליו לשפר את כושרו הגופני. ריצה בעקבות קלי הרגל הללו משדרת לשוטר שמזמן לא היה באימוני כושר ושהוא יתקשה לתפוס את הפושעים האמיתיים בעתיד. ותוך כדי המרדפים הוא יכול לשפר את סיבולת לב- ריאה ולאו דווקא את שרירי הקיבורת שלו.

"המשטרה היא לעזרתך". הסיסמה החביבה הזאת נשמעת מוזרה כשהאיש במדים קורע את נחירי אפו של מפגין צעיר. מפגין הקשור בידיו ועוד שלושה יס"מניקים מצמידים אותו לקרקע. לא פחות מדאיגה העובדה שאין לשוטר עכבות או בושה לבצע זאת אל מול המצלמות. הוא מלך העולם ויש לו גיבוי מלא. כולנו זוכרים את המערכה הכבירה לשינוי תדמיתו של השוטר הרע. לא עוד האמהות המאיימות על ילדיהן: אם לא תאכל יבוא השוטר! השוטר הוא האיש הטוב. השוטר אזולאי. מה הם יאמרו עתה, לנוכח נער כחוש המוכרע על ידי ארבעה שוטרים גברתנים שהופכים אותו לשק חבטות.

לא צריך להיות שוטר אמיץ כדי להכות עציר כבול בידיו. למעשה, גם ללא אזיקים הוא אינו יכול להתגונן. רשימת העבירות שלו תתארך מיידית אם רק ינסה להתחנן על נפשו. הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, התנגדות למעצר, העלבת עובד ציבור יהיו רק החלק הקטן בכתב האישום שלו. מאידך, צריך לתהות על התופעה. מה הופך גבר חסון ובעל ביטחון עצמי לסדיסט זועם. מה גורם לשוטר מיומן ומאומן, בוגר קורסים על יחס לאזרח ושרות לנזקק, אזרח כמוני וכמוך, להפוך למכונת מכות.

אמיץ אמרנו. למעשה, לא כל כך. כשמדובר בהריסת מבנים שנבנו בניגוד לחוק, המשטרה אינה שם. היא אינה מסייעת לפקחים במגוון תירוצים: כי אין לה כוח אדם, כי תהיה אלימות קשה, כי תהיה אלימות, כי יש הוראה בלתי- חוקית, להתעלם מהחוק.

כל זה, כמובן, במגזר הערבי. אין מרדפים אחרי מכוניות גנובות לתוך כפרים או אפילו למאהל בדואי. להר הבית אי אפשר לעלות גם כשבית המשפט כבר מרשה "כי תהיה שם אלימות". והמשטרה אינה ערוכה, יכולה או רוצה לפעול כמתחייב. שם נגמר לה האומץ.

תדיר היינו קוראים ושומעים שהחזק יכול לוותר. ומי שיש לו את הכוח לא צריך להפעיל אותו. אז מה קורה עכשיו? למה המשטרה אינה מוותרת ואדרבא, מפעילה את מלוא עוצמתה נגד נערות צעירות? (ומה עם הוראות החוק בקשר לנשים?) ובכלל, איזה מין בן אדם מסוגל להשליך ילדים, על ראשם, מגובה של שני מטר? מי הגבר המושך נערות בברוטאליות, מעיף אותן, סוטר בחופשיות? מנין לוקחת חיילת במדים את החוצפה לסטור, פשוטו כמשמעו, על לחיו של מי שמעיז להתווכח עימה.

מנין האלימות הזאת נובעת? מה קורה במשטרה שלנו? פחדן מסתתר מאחורי האנונימיות. פחדן מכה רק כשקורבנו אינו יכול להתגונן. השוטר חסר תג הזיהוי המפעיל את אגרופיו מדאיג אותי מאוד. האומנם זו המשטרה שלנו? ואגב, למה לאזרח המוכה על ידי איש במדים, חסר שם ומסרב להזדהות, אסור לחשוש שהנבל שמולו הוא סתם פרחח מתחפש?

אגב, שמענו שהאלימות בבתי הספר מדאיגה מאד. המשטרה תבחן את המצב ותטפל בו... אוי, רק זה לא.