עוד ניתן לעצור את הגזירה, עוד ניתן לבטל את הגירוש, אתם גיבורי גוש קטיף, עוד יכולים להביא לכך שחייכם יימשכו כאן גם בשנה הבאה, אך לשם כך עליכם לעשות מיידית שני דברים:
א. כל משפחה תפנה מקום בביתה או לפחות בחצרה למשפחה נוספת ותדאג ליידע בכך את
נציגות המקום אשר תדאג מיידית לאכלוס במשפחות מחוץ לגוש.
מבצע מכפיל חייב לצאת מיידית לדרך.
נכון, לא כל אחד מתאים, צריך להקים מנגנון קבלה מהיר שיקבל את אלו שיקבלו את מרות רבניכם, כדי שלא ייוצרו אי נעימויות, ולא ייכנסו פרובוקטורים.
נכון, שזה גם לא נוח לחיות עם עוד משפחה בבית או בחצר, לתת לה להשתמש באותם שירותים מקלחות ומטבח, אך זה עדיף מלחיות שנים בקראוונים, לאבד את מקום העבודה, את החברים, ולחיות כל החיים בתחושה של פליט שהיה יכול למנוע את הגירוש, אך לא הסכים לעשות זאת במחיר של חוסר נוחות של חודש חודשיים.
עברתם כל כך הרבה בשנים האחרונות, הסתכלנו עליכם בהערצה, אל תישברו לנו עכשיו, עוד מאמץ קטן וניצחונכם יהיה ניצחוננו, העם כולו יזכה לראות את ניצחון הרוח והמוסר על התככים והשחיתות.
דעו לכם, ברגע שתפסיקו לגמגם ותקראו באופן ברור למשפחות להגיע אליכם, תזמינו אותנו לבתיכם, אלפים ואף רבבות יגיעו, אנחנו פשוט מחכים להזמנה.
ב. מבצע פנים אל פנים אל ראשי המכינות וראשי ישיבות ההסדר, לבקש ולדרוש מהם:
1. יציאה מיידית לגוש קטיף, תוך אכלוס כל המקומות הפנויים: גני ילדים, בתי ספר, מפעלי אריזה וכדו'.
2. דרישה חד משמעית מכל תלמידיהם שלא לתת יד לגירוש לא במעגל ראשון וגם לא במעגל אחרון.
לא עת היא לפחדנות וחששות, צריך להאמין בה' ולא לחשבן חשבונות של מה יהיה אחר כך עם
הצבא או עם הישיבה. אם ראשי הישיבות וראשי המכינות יתייצבו באופן ברור וחד משמעי מאחורי
קריאתו של מו"ר הגר"א שפירא שליט"א, רוב מוחלט של תלמידיהם יישמע להוראה. ואחריהם
רבבות מחיילי ישראל שחשים ומבינים שלא יתכן שגירוש ערבים יחשב לפקודה בלתי מוסרית בעליל
וגירושכם שלכם מבתיכם ייחשב למוסרי, אך מחכים הם לנו שנתחיל סוף סוף לקחת אחריות ולהנהיג.
ייאמר ברורות: הציבור הדתי יכול למנוע את הגירוש ולהתחיל בכך מהפכה ערכית ואמונית בקביעת סדר יום שונה משל האליטות המושחתות, המובילות את העם.
אם לא נמנע את הגירוש תהיה זו בכייה לדורות, קודם כל שלכם פליטי ומגורשי הגוש, אך גם של כל עם ישראל, כי יהיה זה פספוס ההזדמנות להוביל ולהנהיג סדר יום חדש במדינה.
כחגבים היינו בעינינו ולכן כחגבים היינו גם בעיניהם, העם מחכה לנו שנפסיק לפחד מעצמנו ונתחיל להנהיג. די להתרפסות! מספיק לנהוג כנמושות!
באהבה לעמנו ובאמונה בכוחות שהקב"ה נטע בנו, בעזרת ה', ננצח.
תושבי הגוש הנהדרים והאהובים, נותרו שעות ספורות, קומו ועשו מעשה, מאמץ אחרון, אל נא תאחרו את המועד.
"חזק ונתחזק בעד עמנו וערי אלוקינו".
כותב המאמר הוא ראש ישיבת "בני צבי".
א. כל משפחה תפנה מקום בביתה או לפחות בחצרה למשפחה נוספת ותדאג ליידע בכך את
נציגות המקום אשר תדאג מיידית לאכלוס במשפחות מחוץ לגוש.
מבצע מכפיל חייב לצאת מיידית לדרך.
נכון, לא כל אחד מתאים, צריך להקים מנגנון קבלה מהיר שיקבל את אלו שיקבלו את מרות רבניכם, כדי שלא ייוצרו אי נעימויות, ולא ייכנסו פרובוקטורים.
נכון, שזה גם לא נוח לחיות עם עוד משפחה בבית או בחצר, לתת לה להשתמש באותם שירותים מקלחות ומטבח, אך זה עדיף מלחיות שנים בקראוונים, לאבד את מקום העבודה, את החברים, ולחיות כל החיים בתחושה של פליט שהיה יכול למנוע את הגירוש, אך לא הסכים לעשות זאת במחיר של חוסר נוחות של חודש חודשיים.
עברתם כל כך הרבה בשנים האחרונות, הסתכלנו עליכם בהערצה, אל תישברו לנו עכשיו, עוד מאמץ קטן וניצחונכם יהיה ניצחוננו, העם כולו יזכה לראות את ניצחון הרוח והמוסר על התככים והשחיתות.
דעו לכם, ברגע שתפסיקו לגמגם ותקראו באופן ברור למשפחות להגיע אליכם, תזמינו אותנו לבתיכם, אלפים ואף רבבות יגיעו, אנחנו פשוט מחכים להזמנה.
ב. מבצע פנים אל פנים אל ראשי המכינות וראשי ישיבות ההסדר, לבקש ולדרוש מהם:
1. יציאה מיידית לגוש קטיף, תוך אכלוס כל המקומות הפנויים: גני ילדים, בתי ספר, מפעלי אריזה וכדו'.
2. דרישה חד משמעית מכל תלמידיהם שלא לתת יד לגירוש לא במעגל ראשון וגם לא במעגל אחרון.
לא עת היא לפחדנות וחששות, צריך להאמין בה' ולא לחשבן חשבונות של מה יהיה אחר כך עם
הצבא או עם הישיבה. אם ראשי הישיבות וראשי המכינות יתייצבו באופן ברור וחד משמעי מאחורי
קריאתו של מו"ר הגר"א שפירא שליט"א, רוב מוחלט של תלמידיהם יישמע להוראה. ואחריהם
רבבות מחיילי ישראל שחשים ומבינים שלא יתכן שגירוש ערבים יחשב לפקודה בלתי מוסרית בעליל
וגירושכם שלכם מבתיכם ייחשב למוסרי, אך מחכים הם לנו שנתחיל סוף סוף לקחת אחריות ולהנהיג.
ייאמר ברורות: הציבור הדתי יכול למנוע את הגירוש ולהתחיל בכך מהפכה ערכית ואמונית בקביעת סדר יום שונה משל האליטות המושחתות, המובילות את העם.
אם לא נמנע את הגירוש תהיה זו בכייה לדורות, קודם כל שלכם פליטי ומגורשי הגוש, אך גם של כל עם ישראל, כי יהיה זה פספוס ההזדמנות להוביל ולהנהיג סדר יום חדש במדינה.
כחגבים היינו בעינינו ולכן כחגבים היינו גם בעיניהם, העם מחכה לנו שנפסיק לפחד מעצמנו ונתחיל להנהיג. די להתרפסות! מספיק לנהוג כנמושות!
באהבה לעמנו ובאמונה בכוחות שהקב"ה נטע בנו, בעזרת ה', ננצח.
תושבי הגוש הנהדרים והאהובים, נותרו שעות ספורות, קומו ועשו מעשה, מאמץ אחרון, אל נא תאחרו את המועד.
"חזק ונתחזק בעד עמנו וערי אלוקינו".
כותב המאמר הוא ראש ישיבת "בני צבי".