למה המצאנו דיבת לינץ' נגד עצמנו? למה הפכנו בן 18 ל"ילד", הצגנו משליך אבנים כעובר אורח תמים, טענו שנפצע אנושות ואושפז למרות שנפגע קלות והלך הביתה, טפלנו נסיון-רצח על צעירים יהודים כשאבי הילד טוען שחייל היכהו בקת רובה? מאותה הסיבה שבדו את עלילת טבח דיר-יאסין: השנאה הפנימית.
את ה"ייבסקציה", המחלקה היהודית הסובייטית, הקימו קומוניסטים יהודים "משיחיים" כדי להשמיד את התרבות היהודית ולרדוף עד מוות את נושאיה, וכך, ברית המועצות כיבדה את קיומם של כל עממיה, חוץ מן היהודים. שינאת האליטות "הישראליות" את החרדים והמתנחלים ( "היהודים" ע"פי הגדרת שמעון פרס), היא גחלת לוחשת מאותה מדורה.
קיבוצים שמתנדבים לשמש אתרי ניסוי לעקירת מתנחלים, גדוד נח"ל, רובו יוצאי תנועות שמאל, המקדיש עצמו ל"פינוי", הטרור המשטרתי האלים נגד מפגינים מהימין, לא נגד ה"אנרכיסטים" שעקרו עין של חייל וגרמו למותו של שוטר, תקשורת שהריר נוזל מפיה מרוב צפייה לראות במפלתם של המתנחלים. כל אלה שייכים לזרם העכור של שנאת חינם, לדורותיו.
ביילין ואנשיו סיכלו תכנית לעצור 25 מראשי החמאס ע"י גילוייה לאמריקנים ("בומרנג", דרוקר-שלח).
אחרים בולשים ביישובים אחרי בית שנבנה או קראוון שהוזז, ומלשינים לזרים. בעבר, סיפקו יהודים מומרים לאינקוויזיציה את התחמושת לשרוף את התלמוד, מתייוונים ניהלו נגד חשמונאים מלחמת אחים עקובה מדם, אחאב השמיד את נביאי ישראל ואליהו טבח בנביאי הבעל. יש לנו עבר קשה, גליון ארוך של "הרשעות קודמות".
איך להסביר, שמצדדי-ההתנתקות-בכל-מחיר לא איכפת להם לוותר על פירוז סיני, להפקיר את ישראל לייבוא חופשי של נשק דרך נמלי הים והאוויר של עזה, לראות שם חמאסטן וחיזבאללה ולחשוף את אשקלון, עפולה ונתניה לטיליהם של מחבלים שלימדנום שהטרור מנצח?
איך להסביר, שלא איכפת להם הנזק הבלתי הפיך לצה"ל, כבר עכשיו מאות צעירים נמנעים מלשרת בכלל, ומה יעשו לצבא המיאוס והדחייה, החרטה וייסורי המצפון לאחר שיוכתם בהפניית עוצמתו נגד בני עמו?
איך להסביר את התעלמותה של קהילת זכויות האדם מהפיכת זרועות אכיפת החוק למכשירי דיכוי? ואת השתיקה הרועמת של רשויות החוק והלוחמים בשחיתות, מול גילויים חדשים כמו מחיקת חוב ע"י בל'ל לשר התשתיות שרון או תיפקודו של עיבל גלעדי כמתאם ה"התנתקות", בהיותו מופקד מטעם מדינה זרה על השקעות ענק ברצועת עזה?
ההסבר לכל התמיהות האלה היא בולמוס של שינאה, הגובר על יצר-הקיום ועל כל ערכי המוסר, אותה השנאה שתידלקה את "הסיזון" (עונת הצייד), בה הוכו, עונו והוסגרו לבריטים אחים יהודים ואת הירי על נמלטי "אלטלנה" לאחר שקפצו לים. ומי שלא ראה את היס"מ בועט, מכה, מעקם ידיים, מועך פרצופים, משליך ומטיח באכזריות ילדים קטנים, לא ראה שנאת חינם מימיו.
כל ממשלות ישראל הקודמות, שחששו מפני התפרצות השנאה הזאת כמו ממחלה גנטית חבויה, השכילו למנוע "משחק-סכום-אפס", שבו צד אחד מרוויח הכל והשני מפסיד הכל, בבחינת: "אנחנו או הם". היה צריך לאדם כמו שרון לעשות את המשגה הגורלי ולהלהיט את השנאה העצמית עד כדי התלקחות רבתי.
מנהיג, המודע לטרגדיות שהעם הזה גרם לעצמו לאורך ההיסטוריה, עוד מימי הליכתו במדבר, אולי היה מוצא ברגע האחרון דרך לעצור. בהיעדרו, נדונים אנחנו לחוות שוב את סיוטי העבר, וספק אם המסגרת הממלכתית שהקימונו כדי להימלט מהם, תחזיק מעמד מול נחשול השנאה, מבלי להתרסק.
את ה"ייבסקציה", המחלקה היהודית הסובייטית, הקימו קומוניסטים יהודים "משיחיים" כדי להשמיד את התרבות היהודית ולרדוף עד מוות את נושאיה, וכך, ברית המועצות כיבדה את קיומם של כל עממיה, חוץ מן היהודים. שינאת האליטות "הישראליות" את החרדים והמתנחלים ( "היהודים" ע"פי הגדרת שמעון פרס), היא גחלת לוחשת מאותה מדורה.
קיבוצים שמתנדבים לשמש אתרי ניסוי לעקירת מתנחלים, גדוד נח"ל, רובו יוצאי תנועות שמאל, המקדיש עצמו ל"פינוי", הטרור המשטרתי האלים נגד מפגינים מהימין, לא נגד ה"אנרכיסטים" שעקרו עין של חייל וגרמו למותו של שוטר, תקשורת שהריר נוזל מפיה מרוב צפייה לראות במפלתם של המתנחלים. כל אלה שייכים לזרם העכור של שנאת חינם, לדורותיו.
ביילין ואנשיו סיכלו תכנית לעצור 25 מראשי החמאס ע"י גילוייה לאמריקנים ("בומרנג", דרוקר-שלח).
אחרים בולשים ביישובים אחרי בית שנבנה או קראוון שהוזז, ומלשינים לזרים. בעבר, סיפקו יהודים מומרים לאינקוויזיציה את התחמושת לשרוף את התלמוד, מתייוונים ניהלו נגד חשמונאים מלחמת אחים עקובה מדם, אחאב השמיד את נביאי ישראל ואליהו טבח בנביאי הבעל. יש לנו עבר קשה, גליון ארוך של "הרשעות קודמות".
איך להסביר, שמצדדי-ההתנתקות-בכל-מחיר לא איכפת להם לוותר על פירוז סיני, להפקיר את ישראל לייבוא חופשי של נשק דרך נמלי הים והאוויר של עזה, לראות שם חמאסטן וחיזבאללה ולחשוף את אשקלון, עפולה ונתניה לטיליהם של מחבלים שלימדנום שהטרור מנצח?
איך להסביר, שלא איכפת להם הנזק הבלתי הפיך לצה"ל, כבר עכשיו מאות צעירים נמנעים מלשרת בכלל, ומה יעשו לצבא המיאוס והדחייה, החרטה וייסורי המצפון לאחר שיוכתם בהפניית עוצמתו נגד בני עמו?
איך להסביר את התעלמותה של קהילת זכויות האדם מהפיכת זרועות אכיפת החוק למכשירי דיכוי? ואת השתיקה הרועמת של רשויות החוק והלוחמים בשחיתות, מול גילויים חדשים כמו מחיקת חוב ע"י בל'ל לשר התשתיות שרון או תיפקודו של עיבל גלעדי כמתאם ה"התנתקות", בהיותו מופקד מטעם מדינה זרה על השקעות ענק ברצועת עזה?
ההסבר לכל התמיהות האלה היא בולמוס של שינאה, הגובר על יצר-הקיום ועל כל ערכי המוסר, אותה השנאה שתידלקה את "הסיזון" (עונת הצייד), בה הוכו, עונו והוסגרו לבריטים אחים יהודים ואת הירי על נמלטי "אלטלנה" לאחר שקפצו לים. ומי שלא ראה את היס"מ בועט, מכה, מעקם ידיים, מועך פרצופים, משליך ומטיח באכזריות ילדים קטנים, לא ראה שנאת חינם מימיו.
כל ממשלות ישראל הקודמות, שחששו מפני התפרצות השנאה הזאת כמו ממחלה גנטית חבויה, השכילו למנוע "משחק-סכום-אפס", שבו צד אחד מרוויח הכל והשני מפסיד הכל, בבחינת: "אנחנו או הם". היה צריך לאדם כמו שרון לעשות את המשגה הגורלי ולהלהיט את השנאה העצמית עד כדי התלקחות רבתי.
מנהיג, המודע לטרגדיות שהעם הזה גרם לעצמו לאורך ההיסטוריה, עוד מימי הליכתו במדבר, אולי היה מוצא ברגע האחרון דרך לעצור. בהיעדרו, נדונים אנחנו לחוות שוב את סיוטי העבר, וספק אם המסגרת הממלכתית שהקימונו כדי להימלט מהם, תחזיק מעמד מול נחשול השנאה, מבלי להתרסק.