קוראים לו אלי, אליהו הרבסט, הוא אב לשישה ילדים, וסב לשני נכדים, סביר להניח שלא הייתם שומעים עליו בכלל, אלא אם כן הינכם תושבי ערד, ובמקרה רציתם לקנות אצלו וילון.
אלי הוא אדם חביב, נעים שיחה ועדין, אבל בד בבד הינו עקשן ואיש עקרונות, עקשן עד כדי כך שרק אתמול אחרי 64 יום במעצר, ומתוכם 20 יום בבידוד וצינוק הוא השתחרר לביתו, וכן, גם סיים באותה הזדמנות שביתת רעב של 16 יום...
את אלי הרבסט עצרו כבר בגל ההפגנות הראשון נגד תוכנית הטרנספר של היהודים מגוש קטיף. הוא הגיע לצומת הכניסה לערד יחד עם מפגינים אחרים כדי למחות. הם באו למחות על העוול של ראש הממשלה, וכל יתר מערכות השלטון והמשפט ההולכים אחריו בעיניים כמעט עצומות, כשרק בודדים מתוך המערכות הנ"ל קמים לזעוק "המלך עירום".
ההפגנה הנ"ל התנהלה באורח מופתי, אומנם התנועה נעצרה, אבל האזרחים משני צידי המתרס הפוליטי קיימו ביניהם דיון אפילו ויכוח - תרבותי וענייני. " הכול היה טוב ויפה עד שבאה המשטרה והפריעה..." כך סיכם זאת באוזני אלי הרבסט במשפט אחד, וזה כשהוא מרשה לעצמו להתבדח על חשבון עצמו עוד לפני יותר משבוע, כשפגשתי אותו בבית המעצר מעשיהו בעיצומה של שביתת הרעב...
הוא נעצר על ידי משטרת ישראל, בגין חשד לביצוע עבירות של הפרעה לשוטר, התפרעות, ואי ציות להוראת שוטר לפיזור התקהלות, ונלקח אחר כבוד לבית המעצר מעשיהו.
כך, במדינת ישראל של שנת 2005 , עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, עם חוק המעצרים החדש שמורה לשחרר עבריין ממעצר תוך 24 שעות או על הבאתו בפני שופט שיחליט על שחרור או על חלופת מעצר בעדיפות גבוהה ביותר, עם פסק דין של השופט עדיאל בבית המשפט העליון המורה על שחרורו של נאשם ברצח לחלופת מעצר עד תום ההליכים, מוצא את עצמו אלי הרבסט, בלי עבר פלילי, בלי שהרים יד על מאן דהוא ובלי כל ראיות לכאורה לביצוע העבירות הנ"ל, עצור במעצר ענישתי, כשמשפחתו דואגת ועסק הוילונות שלו סגור ומסוגר 64 יום !!!
כבר בדיון הראשון בבית המשפט השלום, "הוצע" לו להשתחרר ובתנאי שיחתום על מסמך התחייבות שלא להפגין, הוא לא חתם ולא שוחרר. בערעור בבית המשפט המחוזי הוצע לו לחתום על התחייבות שלא להפגין, הוא לא חתם ולא שוחרר. גם בערעור בבית המשפט העליון, הוצע לו לחתום על התחייבות שלא להפגין, הוא לא חתם ולא שוחרר, כשהשופטת שואלת ומקשה איך בכלל קבעו שיש כאן ראיות לכאורה, ומורה על החזרת הדיון לבית משפט השלום.
וכל זה בישראל של שנת 2005 עם חוקי היסוד, עם החקיקה השיפוטית של אהרון ברק שרוממות חופש הביטוי בגרונה, תחתום שלא תפגין ותשתחרר.
מבית המשפט העליון הוא חזר ישר לצינוק ולבידוד, רק משום שהעז להתלונן על אנשי יחידת "נחשון" שהתעללו בו בדרכו לבית המשפט העליון. גם תנ"ך הסכימו להביא לו לבידוד, אבל זה היה רק לאחר 15 שעות ולאחר שהחליט לפתוח את ברז המים במקלחת כאות מחאה...
ובכל הטירוף המוחלט הזה, במדינת ישראל של שנת 2005 , מכל זרועות המערכת השלטונית שהחליטה לדרוס את אלי הרבסט ולשלול ממנו את חופש הביטוי, דווקא "הש.ג." בתחתית המערכת, הוא זה שהתגלה כאדם הגדול ביותר. הסוהר בבית המעצר לפני סגירת התא היה מבקש ממנו: " הרבסט, לפני שאני נועל את התא אחריך, אנא ממך, הפנה אליי את הגב, אני לא יכול להסתכל לך בפנים".
שלשום הוא השתחרר מהמעצר, לאחר שבית משפט השלום, בעקבות הוראת בית המשפט העליון החליט פתאום שאין ראיות לכאורה להמשיך ולהחזיקו במעצר, וכל זה אחרי 64 יום במעצר "ענישתי" בניגוד לכל חוק או תקדים משפטי. בטופס השחרור שלו צויין, כי הוא אמור לעמוד לדין בגין "קטטה"... ולא, הוא לא חתם על ההתחייבות שלא להפגין יותר...
נ.ב. אגב מישהו מכם שמע בתקשורת על שביתת הרעב שלו במשך 16 הימים האחרונים ...
כותב המאמר הוא עורך דין במקצועו.
אלי הוא אדם חביב, נעים שיחה ועדין, אבל בד בבד הינו עקשן ואיש עקרונות, עקשן עד כדי כך שרק אתמול אחרי 64 יום במעצר, ומתוכם 20 יום בבידוד וצינוק הוא השתחרר לביתו, וכן, גם סיים באותה הזדמנות שביתת רעב של 16 יום...
את אלי הרבסט עצרו כבר בגל ההפגנות הראשון נגד תוכנית הטרנספר של היהודים מגוש קטיף. הוא הגיע לצומת הכניסה לערד יחד עם מפגינים אחרים כדי למחות. הם באו למחות על העוול של ראש הממשלה, וכל יתר מערכות השלטון והמשפט ההולכים אחריו בעיניים כמעט עצומות, כשרק בודדים מתוך המערכות הנ"ל קמים לזעוק "המלך עירום".
ההפגנה הנ"ל התנהלה באורח מופתי, אומנם התנועה נעצרה, אבל האזרחים משני צידי המתרס הפוליטי קיימו ביניהם דיון אפילו ויכוח - תרבותי וענייני. " הכול היה טוב ויפה עד שבאה המשטרה והפריעה..." כך סיכם זאת באוזני אלי הרבסט במשפט אחד, וזה כשהוא מרשה לעצמו להתבדח על חשבון עצמו עוד לפני יותר משבוע, כשפגשתי אותו בבית המעצר מעשיהו בעיצומה של שביתת הרעב...
הוא נעצר על ידי משטרת ישראל, בגין חשד לביצוע עבירות של הפרעה לשוטר, התפרעות, ואי ציות להוראת שוטר לפיזור התקהלות, ונלקח אחר כבוד לבית המעצר מעשיהו.
כך, במדינת ישראל של שנת 2005 , עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, עם חוק המעצרים החדש שמורה לשחרר עבריין ממעצר תוך 24 שעות או על הבאתו בפני שופט שיחליט על שחרור או על חלופת מעצר בעדיפות גבוהה ביותר, עם פסק דין של השופט עדיאל בבית המשפט העליון המורה על שחרורו של נאשם ברצח לחלופת מעצר עד תום ההליכים, מוצא את עצמו אלי הרבסט, בלי עבר פלילי, בלי שהרים יד על מאן דהוא ובלי כל ראיות לכאורה לביצוע העבירות הנ"ל, עצור במעצר ענישתי, כשמשפחתו דואגת ועסק הוילונות שלו סגור ומסוגר 64 יום !!!
כבר בדיון הראשון בבית המשפט השלום, "הוצע" לו להשתחרר ובתנאי שיחתום על מסמך התחייבות שלא להפגין, הוא לא חתם ולא שוחרר. בערעור בבית המשפט המחוזי הוצע לו לחתום על התחייבות שלא להפגין, הוא לא חתם ולא שוחרר. גם בערעור בבית המשפט העליון, הוצע לו לחתום על התחייבות שלא להפגין, הוא לא חתם ולא שוחרר, כשהשופטת שואלת ומקשה איך בכלל קבעו שיש כאן ראיות לכאורה, ומורה על החזרת הדיון לבית משפט השלום.
וכל זה בישראל של שנת 2005 עם חוקי היסוד, עם החקיקה השיפוטית של אהרון ברק שרוממות חופש הביטוי בגרונה, תחתום שלא תפגין ותשתחרר.
מבית המשפט העליון הוא חזר ישר לצינוק ולבידוד, רק משום שהעז להתלונן על אנשי יחידת "נחשון" שהתעללו בו בדרכו לבית המשפט העליון. גם תנ"ך הסכימו להביא לו לבידוד, אבל זה היה רק לאחר 15 שעות ולאחר שהחליט לפתוח את ברז המים במקלחת כאות מחאה...
ובכל הטירוף המוחלט הזה, במדינת ישראל של שנת 2005 , מכל זרועות המערכת השלטונית שהחליטה לדרוס את אלי הרבסט ולשלול ממנו את חופש הביטוי, דווקא "הש.ג." בתחתית המערכת, הוא זה שהתגלה כאדם הגדול ביותר. הסוהר בבית המעצר לפני סגירת התא היה מבקש ממנו: " הרבסט, לפני שאני נועל את התא אחריך, אנא ממך, הפנה אליי את הגב, אני לא יכול להסתכל לך בפנים".
שלשום הוא השתחרר מהמעצר, לאחר שבית משפט השלום, בעקבות הוראת בית המשפט העליון החליט פתאום שאין ראיות לכאורה להמשיך ולהחזיקו במעצר, וכל זה אחרי 64 יום במעצר "ענישתי" בניגוד לכל חוק או תקדים משפטי. בטופס השחרור שלו צויין, כי הוא אמור לעמוד לדין בגין "קטטה"... ולא, הוא לא חתם על ההתחייבות שלא להפגין יותר...
נ.ב. אגב מישהו מכם שמע בתקשורת על שביתת הרעב שלו במשך 16 הימים האחרונים ...
כותב המאמר הוא עורך דין במקצועו.