כפר מימון על שם הרב יהודה לייב מימון, תלמיד חכם בעל שיעור קומה, ומנציגי היהדות הדתית לאומית בקום המדינה, שר הדתות בשנים הראשונות של קום המדינה, הוא האיש שסימל יותר מכל את ההשקפה הדתית לאומית. לא פלא הוא שבמקום הקרוי על שמו, התרכזו בשבוע שעבר רבבות בית ישראל הנמנים על דרכו, הדרך והרוח של ההשקפה הדתית לאומית.
הביזיון והחילול ה' הנורא שבהפעלת צה"ל ומשטרת ישראל כדי להטיל מצור על יישוב יהודי במדינת ישראל, אינו אלא מסמל את המצב בו מדינת ישראל נמצאת כיום. במצב של מאבק ועימות בין השקפות רוחניות על דרכה וזהותה של המדינה.
מצור על הציונות הדתית
מדינת ישראל הטילה מצור לא רק על כפר מימון, אלא על ההשקפה הדתית לאומית, ההשקפה המאמינה וגורסת כי ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל. ההשקפה הדתית לאומית הרואה במדינת ישראל ערך מקודש ממקורה של תורה, ושואפת להקים בה חיי תורה, וכן רואה בארץ ישראל ערך עליון ומקודש שדרכו תתגלה הופעת השכינה לישראל ולעולם.
המאבק על הזהות היהודית במדינה
המאבק המתנהל היום במדינה על גוש קטיף, הוא בעצם מאבק על דמותה של המדינה בין שתי השקפות. ההשקפה הדתית לאומית, עימה היה מזוהה הרב מימון זצ"ל. וההשקפה החילונית השמאלנית אותה מוביל היום ראש הממשלה ועושי דברו.
לפי ההשקפה הדתית לאומית, שבנו לארץ אבות לאחר אלפים שנות גלות, לבנותה ולהיבנות בה, ליישב אותה ולרשת אותה, להקים בה ממלכת כוהנים וגוי קדוש, ממלכה של קודש וחול, תורה וצבא, מדינה שבכל מערכות חייה תישא עליה את שם ה' ואת דגל התורה, ותהווה דוגמא למופת של חברה אנושית מתוקנת לכל באי עולם. היעד של המדינה הוא בקיום דברי ה': "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". משום כך ברור כי לארץ ישראל, מקום השראת השכינה תפקיד מרכזי, ויש מצווה גדולה וחשובה להיאחז בארץ ישראל, ולהכין אותה כמקום לקליטת המוני בית ישראל מכל הארצות. ולהקים בה מדינה יהודית לתפארת.
ברור מאליו כי חבל עזה שהינו נחלת יהודה כמופיע בספר יהושע, ויהודה ושומרון שהם ערש מלכות ישראל, הם חלק בלתי נפרד ממטרה קדושה זו של ירושת ארץ ישראל בידי עם ישראל כדי שיאיר ממנה את אור התורה, אור הצדק לכל באי עולם.
לפי ההשקפה השנייה, החילונית השמאלית, שבנו למדינת ישראל לאחר אלפי שנות גלות, כדי להקים מדינה בעלת אופי מודרני מערבי, שאופייה ותרבותה כעין זו של ארה"ב. היהדות והתורה הם כפלוקלור, שמה שנוח לנו אנו לוקחים לעצמנו, ומה שלא אנו משאירים כמוצג במוזיאון.
איננו מחפשים במדינת ישראל אידיאל רוחני ממקורות התורה, אלא לחיות במקום בטוח, בלי צרות ובעיות. בלי להיות כפופים לעמים אחרים ובלי לשלוט עליהם. אין לעמנו שום ייחוד שמבדיל אותו מעמים אחרים, ממילא אין לנו גם זכות על הארץ יותר מאשר לשכנינו הפלשתינאים, ועתה לאחר סכסוך של עשרות שנים, הגיע הזמן "להחזיר" להם את הגזילה, ולהשיב להם את האדמות הכבושות שכבשנו במלחמת ששת הימים, יהודה שומרון, הגולן וחבל עזה.
על זה המאבק, על איזו תרבות תהיה כאן במדינת ישראל. גוש קטיף הוא רק דוגמא, המאבק הוא על כל הערכים במדינה. האם יש לנו ייחוד כעם יהודי? האם יש לנו זכות אלוקית נצחית על ארץ ישראל? האם התרבות שאנו מעוניינים להקים פה, היא תרבות ייחודית על פי עקרונות תורתנו הקדושה, או תרבות מערבית נוצרית נוסח אמריקה ואירופה. על זה המאבק ועל זה הוויכוח.
המאבק על ארץ ישראל מתוך תורה
כמה סמלי שהצעדה ההמונית לגוש קטיף, התחילה מנתיבות, מהציון הקדוש של הבבא סאלי, להראות שכל המאבק על ארץ ישראל בימינו מתחיל ממקור התורה ומהקדושה. רואים היום בחוש שכל מי שלא בא וניזון ממקורות אלו, כבר אין לו שום זיקה אמיתית של מוכנות להילחם עבור ארץ ישראל. גם ה"ימנים הגדולים" שהיו פעם ב"צומת" וכיום ב"שינוי" עזבו לכיוון השמאל, וגם מ"ישראל ביתנו", מתחילים לגמגם ולדבר על החלפת אוכלוסיות והפקרת חלקים מארץ ישראל. רק התומכים בארץ ישראל ובציונות מתוך תורה, נשארו עומדים על אמונתם ומשמרתם ובתומתם, ואינם מוכנים לוותר על אף חלק מארץ חמדה לזרים.
הצעדה שהתחילה מנתיבות הגיעה לכפר מימון, כפר האמונה, כדי להרים את דגל ההשקפה הדתית לאומית, את דגל הציונות הדתית. אומנם מדינת ישראל הטילה מצור על רוח זו, על רוח ההשקפה התורנית הגואלת מבית מדרשו של הרב קוק זצ"ל. אבל אל דאגה, רוח גדולה זו שבערה ויקדה בקרב רבבות היהודים המאמינים שהיו בכפר מימון, תמשיך להאיר ולהתחזק עד שתפרוץ החוצה, ושום דבר לא יעצור אותה. רוח זו תלך ותגדל ותפרוץ עד שתחולל מהפיכה רוחנית אמיתית בעם ישראל, מהפיכה של גאולה.
ועלינו מוטל בימים אלו להמשיך ולחזק את הגרעינים התורניים והחינוכיים בכל מקום ומקום, ולהפיץ את אור התורה הגואלת בכל רחבי ישראל, עד אשר נזכה לתורה של גאולה חדשה, תורה אשר כל ישראל ידבקו בה וימצאו בה את מחסורם, תורה שתזכה אותנו ברוח ובפועל של ארץ ישראל השלמה, אשר ממנה יופיע אור ה' הנשגב לעמנו ולכל האנושות כולה.
הביזיון והחילול ה' הנורא שבהפעלת צה"ל ומשטרת ישראל כדי להטיל מצור על יישוב יהודי במדינת ישראל, אינו אלא מסמל את המצב בו מדינת ישראל נמצאת כיום. במצב של מאבק ועימות בין השקפות רוחניות על דרכה וזהותה של המדינה.
מצור על הציונות הדתית
מדינת ישראל הטילה מצור לא רק על כפר מימון, אלא על ההשקפה הדתית לאומית, ההשקפה המאמינה וגורסת כי ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל. ההשקפה הדתית לאומית הרואה במדינת ישראל ערך מקודש ממקורה של תורה, ושואפת להקים בה חיי תורה, וכן רואה בארץ ישראל ערך עליון ומקודש שדרכו תתגלה הופעת השכינה לישראל ולעולם.
המאבק על הזהות היהודית במדינה
המאבק המתנהל היום במדינה על גוש קטיף, הוא בעצם מאבק על דמותה של המדינה בין שתי השקפות. ההשקפה הדתית לאומית, עימה היה מזוהה הרב מימון זצ"ל. וההשקפה החילונית השמאלנית אותה מוביל היום ראש הממשלה ועושי דברו.
לפי ההשקפה הדתית לאומית, שבנו לארץ אבות לאחר אלפים שנות גלות, לבנותה ולהיבנות בה, ליישב אותה ולרשת אותה, להקים בה ממלכת כוהנים וגוי קדוש, ממלכה של קודש וחול, תורה וצבא, מדינה שבכל מערכות חייה תישא עליה את שם ה' ואת דגל התורה, ותהווה דוגמא למופת של חברה אנושית מתוקנת לכל באי עולם. היעד של המדינה הוא בקיום דברי ה': "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". משום כך ברור כי לארץ ישראל, מקום השראת השכינה תפקיד מרכזי, ויש מצווה גדולה וחשובה להיאחז בארץ ישראל, ולהכין אותה כמקום לקליטת המוני בית ישראל מכל הארצות. ולהקים בה מדינה יהודית לתפארת.
ברור מאליו כי חבל עזה שהינו נחלת יהודה כמופיע בספר יהושע, ויהודה ושומרון שהם ערש מלכות ישראל, הם חלק בלתי נפרד ממטרה קדושה זו של ירושת ארץ ישראל בידי עם ישראל כדי שיאיר ממנה את אור התורה, אור הצדק לכל באי עולם.
לפי ההשקפה השנייה, החילונית השמאלית, שבנו למדינת ישראל לאחר אלפי שנות גלות, כדי להקים מדינה בעלת אופי מודרני מערבי, שאופייה ותרבותה כעין זו של ארה"ב. היהדות והתורה הם כפלוקלור, שמה שנוח לנו אנו לוקחים לעצמנו, ומה שלא אנו משאירים כמוצג במוזיאון.
איננו מחפשים במדינת ישראל אידיאל רוחני ממקורות התורה, אלא לחיות במקום בטוח, בלי צרות ובעיות. בלי להיות כפופים לעמים אחרים ובלי לשלוט עליהם. אין לעמנו שום ייחוד שמבדיל אותו מעמים אחרים, ממילא אין לנו גם זכות על הארץ יותר מאשר לשכנינו הפלשתינאים, ועתה לאחר סכסוך של עשרות שנים, הגיע הזמן "להחזיר" להם את הגזילה, ולהשיב להם את האדמות הכבושות שכבשנו במלחמת ששת הימים, יהודה שומרון, הגולן וחבל עזה.
על זה המאבק, על איזו תרבות תהיה כאן במדינת ישראל. גוש קטיף הוא רק דוגמא, המאבק הוא על כל הערכים במדינה. האם יש לנו ייחוד כעם יהודי? האם יש לנו זכות אלוקית נצחית על ארץ ישראל? האם התרבות שאנו מעוניינים להקים פה, היא תרבות ייחודית על פי עקרונות תורתנו הקדושה, או תרבות מערבית נוצרית נוסח אמריקה ואירופה. על זה המאבק ועל זה הוויכוח.
המאבק על ארץ ישראל מתוך תורה
כמה סמלי שהצעדה ההמונית לגוש קטיף, התחילה מנתיבות, מהציון הקדוש של הבבא סאלי, להראות שכל המאבק על ארץ ישראל בימינו מתחיל ממקור התורה ומהקדושה. רואים היום בחוש שכל מי שלא בא וניזון ממקורות אלו, כבר אין לו שום זיקה אמיתית של מוכנות להילחם עבור ארץ ישראל. גם ה"ימנים הגדולים" שהיו פעם ב"צומת" וכיום ב"שינוי" עזבו לכיוון השמאל, וגם מ"ישראל ביתנו", מתחילים לגמגם ולדבר על החלפת אוכלוסיות והפקרת חלקים מארץ ישראל. רק התומכים בארץ ישראל ובציונות מתוך תורה, נשארו עומדים על אמונתם ומשמרתם ובתומתם, ואינם מוכנים לוותר על אף חלק מארץ חמדה לזרים.
הצעדה שהתחילה מנתיבות הגיעה לכפר מימון, כפר האמונה, כדי להרים את דגל ההשקפה הדתית לאומית, את דגל הציונות הדתית. אומנם מדינת ישראל הטילה מצור על רוח זו, על רוח ההשקפה התורנית הגואלת מבית מדרשו של הרב קוק זצ"ל. אבל אל דאגה, רוח גדולה זו שבערה ויקדה בקרב רבבות היהודים המאמינים שהיו בכפר מימון, תמשיך להאיר ולהתחזק עד שתפרוץ החוצה, ושום דבר לא יעצור אותה. רוח זו תלך ותגדל ותפרוץ עד שתחולל מהפיכה רוחנית אמיתית בעם ישראל, מהפיכה של גאולה.
ועלינו מוטל בימים אלו להמשיך ולחזק את הגרעינים התורניים והחינוכיים בכל מקום ומקום, ולהפיץ את אור התורה הגואלת בכל רחבי ישראל, עד אשר נזכה לתורה של גאולה חדשה, תורה אשר כל ישראל ידבקו בה וימצאו בה את מחסורם, תורה שתזכה אותנו ברוח ובפועל של ארץ ישראל השלמה, אשר ממנה יופיע אור ה' הנשגב לעמנו ולכל האנושות כולה.