פיגועים: סתם משהו שלא נוגע לישראל. כמו שאמר הרמטכ"ל, על פי ציטוט בחדשות בח' בתמוז, החמאס מנהל דו שיח עם ערביי הרצועה באמצעות פצ"מרים וקאסמים. כלומר, אנחנו לא צד לעניין. זה בסך הכל ויכוח פנימי בין- ערבי המתנהל באמצעות דם יהודי. כלומר, החמאס כועס ורוצח יהודי.

הפאתח טוען נגדו באמצעות פיצוץ אוטובוס יהודי. אבל הג'יאהד אומר שהוא לא רוצה בחירות. אז הוא מפוצץ קניון. אז מה יש לנו להתלונן? נא לא להפריע לריב הקטן שביניהם. אגב, גם הגויים חושבים כך, כפי שבלייר הבריטי צוטט בתקשורת: הפיצוץ בקניון בנתניה כוון נגד אבו- מאזן. היהודים שנרצחו אינם משמעותיים. חבל שהוא לא שם לב שהפיצוץ בלונדון הוא סתם מחאה קטנה נגד סוהא עראפאת שמבלה דווקא בפריז. אין היגיון? ובטיעונים הקודמים היה היגיון?

חסימה: מילה ניטראלית. אם מדובר בסיני קטן בכיכר טיאנמאן זה דבר טוב. כך גם אם אתה מוסיף לה את ההקשר: ההסתדרות, עובדי מדינה, ועד חברת החשמל. אבל, אם אתה שם לידה סרט כתום, כיפה או חיוך, היא רעה.

לקחת את החוק לידיים: פשוטו כמשמעו. כשהשוטרים משתמשים בידיהם ממש! כשופטים וכמוציאים לפועל. יש אומרים שהכוונה היא לאזרחים המבצעים באזרחים אחרים, את מה שאתר "וואלה" וכתב "ידיעות אחרונות" או ירון לונדון, מציעים להם.

הכשלת שוטר במילוי תפקידו. כינוי למקרה בו שוטר מניף אלה להכות אזרח בראשו, והלה מטה את ראשו ומתחמק מהחבטה.

לינץ': ביטוי מזדגזג בהתאם למקום ולאישים. בארה"ב זה התחיל ככינוי לעבריין שאזרחים מוציאים אותו להורג. בארצנו הקטנטונת זו הגדרה המותאמת לאזרחים שהסתפקו בהחזרת האבנים, אולי עם ריבית קטנה, למי שניסה להרוג אותם בהם. כשערבי עושה זאת, זו רק מחאה, הבעת דעה ואולי התעמלות או אימון לאולימפיאדה.

סבל רב: הבנה פסיכולוגית לחיבוטי הנפש של הממשלה והכנסת כשהם החליטו לגרש את הפרזיטים האלו מגוש קטיף.

חיזוק הכלכלה: הגדרה המתיחסת לתוספת של כאלפיים מובטלים, אובדן יצוא בסך מאות מיליונים, אובדן תפוקה חקלאית משולשת מזה, הרס בתים וישובים, ובמקביל, בניית בתי ספר, בתי כנסת וכל הנ"ל מחדש, במקום אחר. אגב, עצירת כל הדבר המוזר הזה, נקראת, וזה לא פחות מוזר, פגיעה בכלכלה.

לעבור דירה: לא, לא מה שחשבתם בהקשר למה שקרה ליהודים לאורך ההיסטוריה באירופה. זוהי לשון עידון של השמאל ל"מורשת גנדי" כפי שהם הבינו אותה. הוא, התמים, דיבר על הסכמה או רצון.

חלם: כינוי מושאל למדינה הנמצאת בין הירדן לים התיכון. כמו בעיר המפורסמת ההיא. שבה, כשהתברר שבגשר מסוים שנשבר, נפצעים תושבים רבים, הקימו בית חולים לטפל בנפגעים. גם באותה מדינה, כשיורים על אזרחים בשדרות טילים, הממשלה ... ממגנת את העיר.

סרבנות: מונח מעניין. למשל, אם שרון מודיע שלצבא יש יד חופשית לטפל בטרור ולחסל אותו, ומופז יחד עם חלוץ אינם עושים זאת והפצ"מרים ממשיכים ליפול בשדרות, הם סרבנים כלפי הדרג הממונה עליהם. אלא אם כן, מישהו משקר כאן.

סרט כחול: משהו שנשאר אחרי שבעליהם כבר הניפו את החלק הלבן של דגל ישראל.