שוחחתי עם דודתו של עדן נתן זאדה המנוח, שלאחר סאגת קבורה מחפירה הגיע למנוחתו. דודתו של עדן מתארת אותו כצעיר מקסים, עדין נפש ונעים הליכות, בניגוד משווע לדימויו התקשורתי השטני.
סביר להניח כי הציניקנים שבינינו יפטרו בתנועת ביטול את שבחיה המחמיאים של בת המשפחה לאחיינה, שכן כבר היו דברים מעולם ואנשים נוטים בדרך כלל חסד לבן משפחתם, גם אם חטא במעשה רצח. אלא שדיוקנו האישי של עדן כאדם עדין נפש שזור כחוט השני בתיאוריהם של כל אלה אשר הכירוהו, בין מקרוב או מרחוק.
ככל שהתקשורת מקפידה להתייחס לעדן נתן זאדה במונחים של רוצח ומחבל, כך גוברת אהדת הציבור היהודי לגורלו, למרות ההסתייגות המוחלטת ממעשהו. התקשורת מצידה עטה על "המציאה" ואיננה חדלה ללהג ולפמפם בזחיחות דעת ארסית על "המחבל היהודי".
עדן אכן ביצע מעשה רצח של אזרחים חפים מפשע, אך הוא לא היה מחבל. שכן, המחבלים נשלחים למשימותיהם הרצחניות מתוך תכלית אידיאולוגית מוצהרת של הרג אזרחים יהודיים ומתוך טקטיקה שיטתית של טרור. כל הנסיבות הטרגיות, שקדמו למעשהו של עדן נתן זאדה, ממחישות עד כמה היה שבוי במלכודת של מצוקות נפשיות עד כדי שיבוש הדעת. מכאן, שבניגוד למחבלים המשוגרים למשימת הרצח בקור רוח טקטי ומחושב מראש, עדן נתן זאדה פעל מתוך טירוף הדעת.
יתרה מזאת, על פי דיווחי התקשורת שאומתו גם על ידי בני משפחתו, עדן אבחן את עצמו כפצצה מתקתקת וניסה להיפטר מנשקו על ידי מסירתו למשטרה, שסירבה להיענות לפנייתו. מאבקו הפנימי של עדן נגד הדחפים האלימים שהתעוררו בו, ונסיונותיו להיפטר מנשקו אינם עולים בקנה אחד עם דפוסי התנהגותו של מחבל מחושב הממוקד במטרתו הרצחנית.
בני משפחתו של עדן נתן זאדה, שאיבדו את השליטה עליו, ניסו למנוע בעוד מועד את ההשלכות הטרגיות של מצבו הנפשי הקשה באמצעות פניות חוזרות ונשנות לעזרת הצבא והמשטרה, אך כל פניותיהם הושבו ריקם.
התעלמותם של שלטונות הצבא והמשטרה מנסיונותיה הנואשים של המשפחה ושל עדן עצמו למנוע את כרוניקת הרצח הידוע מראש, הלינץ' הנתעב שביצע אספסוף ערבי צמא דם בעדן בעודו עצור וכבול, וכן הדמוניזציה התקשורתית הארסית נגד עדן ןמשפחתו, כל אלה רק מחזקים את התחושה הציבורית שעדן נתן זאדה הוא קורבן של טירוף המערכות הממלכתי.
מאחר שהנהגת "ההתנתקות" אטומה ללקחים ולחשבונות נפש, וכל תובנותיה מוגבלות לתחבולנות המרתפים של המחלקה היהודית בשב"כ, הציבור הוא זה שחייב להבין בעוד מועד כי עדן נתן זאדה ונרצחיו הם קורבנותיו של משטר דמדומים המטיל צל כבד על מדינת היהודים.
כל ההכפשות התקשורתיות לא תוכלנה לטשטש את העובדה כי עדן נתן זאדה היה עלם חמודות שלקה בטירוף כתוצאה ישירה מתחושת האימה והחרדה לנוכח הפשיעה השלטונית המשחיתה כל חלקה טובה בישראל, ואשר כופה על מדינת היהודים את תבנית הערכים של ממלכת סדום ועמורה.
סביר להניח כי הציניקנים שבינינו יפטרו בתנועת ביטול את שבחיה המחמיאים של בת המשפחה לאחיינה, שכן כבר היו דברים מעולם ואנשים נוטים בדרך כלל חסד לבן משפחתם, גם אם חטא במעשה רצח. אלא שדיוקנו האישי של עדן כאדם עדין נפש שזור כחוט השני בתיאוריהם של כל אלה אשר הכירוהו, בין מקרוב או מרחוק.
ככל שהתקשורת מקפידה להתייחס לעדן נתן זאדה במונחים של רוצח ומחבל, כך גוברת אהדת הציבור היהודי לגורלו, למרות ההסתייגות המוחלטת ממעשהו. התקשורת מצידה עטה על "המציאה" ואיננה חדלה ללהג ולפמפם בזחיחות דעת ארסית על "המחבל היהודי".
עדן אכן ביצע מעשה רצח של אזרחים חפים מפשע, אך הוא לא היה מחבל. שכן, המחבלים נשלחים למשימותיהם הרצחניות מתוך תכלית אידיאולוגית מוצהרת של הרג אזרחים יהודיים ומתוך טקטיקה שיטתית של טרור. כל הנסיבות הטרגיות, שקדמו למעשהו של עדן נתן זאדה, ממחישות עד כמה היה שבוי במלכודת של מצוקות נפשיות עד כדי שיבוש הדעת. מכאן, שבניגוד למחבלים המשוגרים למשימת הרצח בקור רוח טקטי ומחושב מראש, עדן נתן זאדה פעל מתוך טירוף הדעת.
יתרה מזאת, על פי דיווחי התקשורת שאומתו גם על ידי בני משפחתו, עדן אבחן את עצמו כפצצה מתקתקת וניסה להיפטר מנשקו על ידי מסירתו למשטרה, שסירבה להיענות לפנייתו. מאבקו הפנימי של עדן נגד הדחפים האלימים שהתעוררו בו, ונסיונותיו להיפטר מנשקו אינם עולים בקנה אחד עם דפוסי התנהגותו של מחבל מחושב הממוקד במטרתו הרצחנית.
בני משפחתו של עדן נתן זאדה, שאיבדו את השליטה עליו, ניסו למנוע בעוד מועד את ההשלכות הטרגיות של מצבו הנפשי הקשה באמצעות פניות חוזרות ונשנות לעזרת הצבא והמשטרה, אך כל פניותיהם הושבו ריקם.
התעלמותם של שלטונות הצבא והמשטרה מנסיונותיה הנואשים של המשפחה ושל עדן עצמו למנוע את כרוניקת הרצח הידוע מראש, הלינץ' הנתעב שביצע אספסוף ערבי צמא דם בעדן בעודו עצור וכבול, וכן הדמוניזציה התקשורתית הארסית נגד עדן ןמשפחתו, כל אלה רק מחזקים את התחושה הציבורית שעדן נתן זאדה הוא קורבן של טירוף המערכות הממלכתי.
מאחר שהנהגת "ההתנתקות" אטומה ללקחים ולחשבונות נפש, וכל תובנותיה מוגבלות לתחבולנות המרתפים של המחלקה היהודית בשב"כ, הציבור הוא זה שחייב להבין בעוד מועד כי עדן נתן זאדה ונרצחיו הם קורבנותיו של משטר דמדומים המטיל צל כבד על מדינת היהודים.
כל ההכפשות התקשורתיות לא תוכלנה לטשטש את העובדה כי עדן נתן זאדה היה עלם חמודות שלקה בטירוף כתוצאה ישירה מתחושת האימה והחרדה לנוכח הפשיעה השלטונית המשחיתה כל חלקה טובה בישראל, ואשר כופה על מדינת היהודים את תבנית הערכים של ממלכת סדום ועמורה.