"מי שמגרש כפר אחד, אנשים, נשים וטף, מועד לחולל טרנספר שלם. כדי להוציא כלה מחופתה, זקן מצל התאנה ותינוק מעריסתו ולגרשם כולם, מישהו הרי צריך לבצע את זה. שלא יהיו בינינו אי הבנות ושלא ייאמר שלא הוזהרתם מראש: אנחנו את פקודת ההתנתקות איננו ממלאים, וגם הילדים שלנו וחניכינו אינם ממלאים אותה. אריאל שרון, יוסי שריד וציפי לבני יצטרכו לעשות את מלאכת הגירוש בעצמם, כאשר אנחנו עומדים בדרכם ושוכבים על הדרך. היום שבו תינתן פקודת ההתנתקות, שהיא פקודה בלתי חוקית בעליל, יהיה גם היום של סירוב פקודה".
זהו ציטוט כמעט מדויק ממאמר שפרסמו בעיתון זה, ב-27.06.90, חברי הכנסת יוסי שריד ויאיר צבן. רק המלים "פקודת הטרנספר" שבמאמרם הוחלפו כאן ב"פקודת ההתנתקות", והשמות "גאולה כהן ורחבעם זאבי ומאיר כהנא" בשמות יותר אקטואליים.
אלפי חיילים נקרעים עכשיו בין נאמנותם לצה"ל ובין רצונם הטבעי לסרב לפקודת הגירוש, ולא מדובר דווקא בחיילים חובשי כיפות: לא צריך להיות "דתי" כדי להתנגד לגירוש כלה מחופתה, זקן מצל התאנה ותינוק מעריסתו, במיוחד כשאתה יודע שהתמורה היחידה לעקירה היא הפיכת ערי ישראל למטרה נוחה לטילים פלשתיניים. בני הציונות הדתית אולי אף מתקשים יותר לסרב, מפני שחונכו כי הממלכתיות הישראלית היא קודש וצה"ל הוא פחות או יותר קודש הקודשים.
אבל ככל שמתקרב הרגע שבו אמורות שתי אוגדות קרביות לתלוש מביתם שבכפר-דרום את שלושת ילדי משפחת כהן שרגליהם נקטעו בהתקפה על אוטובוס התלמידים, ומביתו של דוד חטואל ממושב קטיף. אשתו ההרה טלי וארבע ילדותיו נרצחו ביום של משאל מתפקדי הליכוד, כך מתברר שלוחמים רבים פשוט לא יהיו מסוגלים לעשות את זה. גם המתנגדים לסירוב פקודה באופן עקרוני, מבינים שברגע האמת הם עשויים להיאלץ לנהוג ע"פ עצתו של אריאל שרון (13.07.95): "אם חייל מרגיש שהפקודה שניתנה לו היא בניגוד למצפונו, עליו להתייצב בפני מפקדו, להסביר לו זאת, ולהיות מוכן לשאת בתוצאות".
שרון 2005 הצליח לחוקק את ההתנתקות שלו בממשלה ובכנסת, אבל יש כנראה חוקים שאינם ישימים. במיוחד כאשר בהעדר בחירות או משאל עם מרגיש עכשיו ציבור גדול מאוד, ובתוכו חיילים רבים בסדיר ובמילואים, כי לא נותר לו אלא להצביע ברגליו ובגופו. "עלינו לקום ולומר בחריפות ובפשטות", כתב גם הסופר עמוס עוז ("דמוקרטיה וציות", הוצאת "יש גבול" 1990 נגד טרנספר של ערבים), "זהו רעיון בלתי אפשרי מפני שאנחנו לא ניתן לכם... אפילו אם נצטרך לפלג את המדינה ואת הצבא. אפילו אם נצטרך להשתטח תחת גלגלי המשאיות. אפילו אם נצטרך לפוצץ את הגשרים".
מי שמטיל את ביצוע רעיון ההתנתקות הבלתי אפשרי על צה"ל, הוא שנושא באחריות לפילוג המדינה והצבא. מי שדורש מן הבנים של כולנו לציית לשלטון מושחת במקום למצפונם ולערכיהם, הוא שמפוצץ את הגשרים.
המאמר פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".
זהו ציטוט כמעט מדויק ממאמר שפרסמו בעיתון זה, ב-27.06.90, חברי הכנסת יוסי שריד ויאיר צבן. רק המלים "פקודת הטרנספר" שבמאמרם הוחלפו כאן ב"פקודת ההתנתקות", והשמות "גאולה כהן ורחבעם זאבי ומאיר כהנא" בשמות יותר אקטואליים.
אלפי חיילים נקרעים עכשיו בין נאמנותם לצה"ל ובין רצונם הטבעי לסרב לפקודת הגירוש, ולא מדובר דווקא בחיילים חובשי כיפות: לא צריך להיות "דתי" כדי להתנגד לגירוש כלה מחופתה, זקן מצל התאנה ותינוק מעריסתו, במיוחד כשאתה יודע שהתמורה היחידה לעקירה היא הפיכת ערי ישראל למטרה נוחה לטילים פלשתיניים. בני הציונות הדתית אולי אף מתקשים יותר לסרב, מפני שחונכו כי הממלכתיות הישראלית היא קודש וצה"ל הוא פחות או יותר קודש הקודשים.
אבל ככל שמתקרב הרגע שבו אמורות שתי אוגדות קרביות לתלוש מביתם שבכפר-דרום את שלושת ילדי משפחת כהן שרגליהם נקטעו בהתקפה על אוטובוס התלמידים, ומביתו של דוד חטואל ממושב קטיף. אשתו ההרה טלי וארבע ילדותיו נרצחו ביום של משאל מתפקדי הליכוד, כך מתברר שלוחמים רבים פשוט לא יהיו מסוגלים לעשות את זה. גם המתנגדים לסירוב פקודה באופן עקרוני, מבינים שברגע האמת הם עשויים להיאלץ לנהוג ע"פ עצתו של אריאל שרון (13.07.95): "אם חייל מרגיש שהפקודה שניתנה לו היא בניגוד למצפונו, עליו להתייצב בפני מפקדו, להסביר לו זאת, ולהיות מוכן לשאת בתוצאות".
שרון 2005 הצליח לחוקק את ההתנתקות שלו בממשלה ובכנסת, אבל יש כנראה חוקים שאינם ישימים. במיוחד כאשר בהעדר בחירות או משאל עם מרגיש עכשיו ציבור גדול מאוד, ובתוכו חיילים רבים בסדיר ובמילואים, כי לא נותר לו אלא להצביע ברגליו ובגופו. "עלינו לקום ולומר בחריפות ובפשטות", כתב גם הסופר עמוס עוז ("דמוקרטיה וציות", הוצאת "יש גבול" 1990 נגד טרנספר של ערבים), "זהו רעיון בלתי אפשרי מפני שאנחנו לא ניתן לכם... אפילו אם נצטרך לפלג את המדינה ואת הצבא. אפילו אם נצטרך להשתטח תחת גלגלי המשאיות. אפילו אם נצטרך לפוצץ את הגשרים".
מי שמטיל את ביצוע רעיון ההתנתקות הבלתי אפשרי על צה"ל, הוא שנושא באחריות לפילוג המדינה והצבא. מי שדורש מן הבנים של כולנו לציית לשלטון מושחת במקום למצפונם ולערכיהם, הוא שמפוצץ את הגשרים.
המאמר פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".