פרויקט חינוכי שנועד להגביר את המודעות של כלבי נחייה לעיוורים התקיים בבית הספר אלון בגבעתיים.
נמסר כי יותר מ- 15 אלף עיוורים הנושאים תעודת עיוור חיים בישראל. כ- 800 מהם מתאימים ויכולים להסתייע בכלב נחייה ולקבל באמצעותו יכולת ניידות ועצמאות.
המרכז הישראלי לכלבי נחייה הוא הגוף העיקרי העוסק בגידול, באילוף ובהצמדת כלבי נחייה לעיוורים. המרכז מצליח להכשיר בסך הכול כ- 25 כלבים בשנה. עלות הכשרת כלב היא כ- 18 אלף דולר, והעיוורים מקבלים אותם ללא כל תמורה. התמיכה הממשלתית זעומה, ועיקר תקציב המרכז מבוסס על תרומות.
בית הספר הממלכתי "אלון" בגבעתיים בחר השנה כפרויקט חינוכי שנתי לתמוך במרכז הישראלי לכלבי נחייה לעיוורים. מטרת הפרויקט הייתה כפולה: ראשית עזרה למרכז ולפעילותו, ושנית הטמעת הערכים של קבלת השונה ועזרה לזולת והבנת מגבלת העיוורון אצל התלמידים.
מנהלת בית הספר, חברי ועד ההורים והנהלת המרכז הישראלי לכלבי נחייה יזמו בתחילת השנה תכנית פעילות שנתית מדורגת. בשלב הראשון ביקרו כל המורות במרכז כמה פעמים וקיבלו מיצחק בן דוד, עיוור תושב גבעתיים הנעזר בכלב נחייה ועובד במרכז, הדרכה מלאה על המקום ועל כל תהליך גידול הכלבים, אילופם והצמדתם לאדם העיוור. מפגשים אלה נועדו לבנות אצל המורות אמפטיה לכלבי-הנחייה והבנה מלאה של התהליך.
השלב השני היה פגישות שהתקיימו בבית הספר, פגישות של התלמידים עם יצחק בן דוד ועם כלבו סם. הצמד הקדיש לכל כיתה שעה (ולעתים קרובות לבקשת התלמידים אף יותר משעה), מ-א' עד ח', סך הכול 22 כיתות. התלמידים למדו להכיר את מגבלת העיוורון, את דרך השימוש בכלב נחייה, ואת המשמעות העמוקה שיש לכלב הנחייה עבור העיוור במונחים של ניידות ושל עצמאות.
צוין כי לאחר שהתלמידים למדו היטב את הנושא בחרה כל כיתה בבית הספר פרויקט עשייה: הפקת סרטי וידאו ומצגות מחשב, כתיבת אוסף סיפורים, כתיבת עבודות חקר או הכנת עבודות אמנות שונות וכדו', כולן בנושא כלבי נחייה.
המטרה הייתה לשתף גם את ההורים בפרויקט במהלך חופשת הפסח. חלק מן התלמידים בחרו "לשווק" את המרכז לכלבי נחייה ואת פעילותו לציבור באמצעות חלוקת עלוני פרסום, אותם הם חילקו בתיבות הדואר או במוקדי חלוקה. לאחר חופשת הפסח כל כיתה שסיימה את המטלה שקיבלה על עצמה קיבלה חלק מתמונת קיר ענקית של כלבי נחייה.
מטרה חשובה נוספת שעמדה לנגד עיני התלמידים היא למצוא משפחות אומנות לכלבי נחייה, אצלן יגדלו הגורים עד גיל שנה, אז הם חוזרים למרכז לכלבי נחייה להערכה ולאילוף. למצוא משפחות אומנות היא מטלה קשה במיוחד שכן המשפחה נאלצת להיפרד מהכלב בהגיעו לגיל שנה, לאחר שנקשרה אליו במהלך הזמן.
נמסר כי יותר מ- 15 אלף עיוורים הנושאים תעודת עיוור חיים בישראל. כ- 800 מהם מתאימים ויכולים להסתייע בכלב נחייה ולקבל באמצעותו יכולת ניידות ועצמאות.
המרכז הישראלי לכלבי נחייה הוא הגוף העיקרי העוסק בגידול, באילוף ובהצמדת כלבי נחייה לעיוורים. המרכז מצליח להכשיר בסך הכול כ- 25 כלבים בשנה. עלות הכשרת כלב היא כ- 18 אלף דולר, והעיוורים מקבלים אותם ללא כל תמורה. התמיכה הממשלתית זעומה, ועיקר תקציב המרכז מבוסס על תרומות.
בית הספר הממלכתי "אלון" בגבעתיים בחר השנה כפרויקט חינוכי שנתי לתמוך במרכז הישראלי לכלבי נחייה לעיוורים. מטרת הפרויקט הייתה כפולה: ראשית עזרה למרכז ולפעילותו, ושנית הטמעת הערכים של קבלת השונה ועזרה לזולת והבנת מגבלת העיוורון אצל התלמידים.
מנהלת בית הספר, חברי ועד ההורים והנהלת המרכז הישראלי לכלבי נחייה יזמו בתחילת השנה תכנית פעילות שנתית מדורגת. בשלב הראשון ביקרו כל המורות במרכז כמה פעמים וקיבלו מיצחק בן דוד, עיוור תושב גבעתיים הנעזר בכלב נחייה ועובד במרכז, הדרכה מלאה על המקום ועל כל תהליך גידול הכלבים, אילופם והצמדתם לאדם העיוור. מפגשים אלה נועדו לבנות אצל המורות אמפטיה לכלבי-הנחייה והבנה מלאה של התהליך.
השלב השני היה פגישות שהתקיימו בבית הספר, פגישות של התלמידים עם יצחק בן דוד ועם כלבו סם. הצמד הקדיש לכל כיתה שעה (ולעתים קרובות לבקשת התלמידים אף יותר משעה), מ-א' עד ח', סך הכול 22 כיתות. התלמידים למדו להכיר את מגבלת העיוורון, את דרך השימוש בכלב נחייה, ואת המשמעות העמוקה שיש לכלב הנחייה עבור העיוור במונחים של ניידות ושל עצמאות.
צוין כי לאחר שהתלמידים למדו היטב את הנושא בחרה כל כיתה בבית הספר פרויקט עשייה: הפקת סרטי וידאו ומצגות מחשב, כתיבת אוסף סיפורים, כתיבת עבודות חקר או הכנת עבודות אמנות שונות וכדו', כולן בנושא כלבי נחייה.
המטרה הייתה לשתף גם את ההורים בפרויקט במהלך חופשת הפסח. חלק מן התלמידים בחרו "לשווק" את המרכז לכלבי נחייה ואת פעילותו לציבור באמצעות חלוקת עלוני פרסום, אותם הם חילקו בתיבות הדואר או במוקדי חלוקה. לאחר חופשת הפסח כל כיתה שסיימה את המטלה שקיבלה על עצמה קיבלה חלק מתמונת קיר ענקית של כלבי נחייה.
מטרה חשובה נוספת שעמדה לנגד עיני התלמידים היא למצוא משפחות אומנות לכלבי נחייה, אצלן יגדלו הגורים עד גיל שנה, אז הם חוזרים למרכז לכלבי נחייה להערכה ולאילוף. למצוא משפחות אומנות היא מטלה קשה במיוחד שכן המשפחה נאלצת להיפרד מהכלב בהגיעו לגיל שנה, לאחר שנקשרה אליו במהלך הזמן.