במבחן התוצאה של המאבק על גוש קטיף נכשלנו. גם אם כאנשים פרטיים עשינו כל מה שיכולנו בגבול ההשתדלות של האדם המאמין, אני שואל את עצמי האם המנהיגות עבדה נכון? יש מי שטוען ששאלה כזאת רק מעוררת מחלוקת ואין בה תועלת. לדעתי כל מה שיוביל אותנו להפקת לקחים אמיתיים ומועילים לדרך הארוכה שעוד מחכה לנו, ראוי להישאל. כל מה שמעבר לזה, הרי הוא כהלקאה עצמית שרק תכאיב ולא תוביל לשום מקום.
על השאלה הראויה הייתי משיב, שלא בטוח שהמנהיגות המרכזית עשתה את הכל. אני לא הייתי שותף להחלטות מועצת יש"ע למעט עניינים טכניים מסוימים. למרות דרישתי החוזרת ונשנית, לא התנהל דיון אמיתי על המטרה הסופית, ולאן אנחנו רוצים להגיע בסוף המאבק. רק בימים האחרונים דנו בזה, לא הסכמתי עם דעת חברי במועצת יש"ע.
צריך לומר בבירור שהייתה מחלוקת על הדרך. מי שמנסה לטשטש את המציאות ולומר כאילו הייתה הסכמה ומועצת יש"ע פעלה על דעת כולם, טועה ומטעה. בנושאים רבים לא הייתה הסכמה בינינו, כגון: האם צריך להקשיב לרב שפירא בנושא סירוב פקודה, האם ראוי בסוף המאבק "להשבית" את המדינה ועוד נושאים חשובים.
עם כל זה, אני חושב שאדם צריך לברר כל יום במציאות המשתנה שלנו, מה עיקר ומה טפל כדי לדעת עם מה להתעסק. בעיניי העיקר הוא הצורך להביט קדימה . יש לנו משימות נוספות, הן החשובות כרגע ובהן צריך להתמקד. עניין ראשון הוא החינוך. חינוך לערכים, לאמונה ויושר. זה החוסן האמיתי שלנו כפי שראינו בימי הגירוש האפלים את הנוער הנפלא, מאיר וזוהר באצילותו ומסירתו. במערכת של עוול במשפט חייבים לחנך ליושר.
דבר נוסף שעלינו להפנים, הוא התובנה שההנהגה חייבת להיות בעלת מרכיבים אמוניים.
ראינו מה קרה לראש ממשלה שהיה לו הרבה אידיאלים, אבל אף לא מרכיב אמוני אחד. עלינו לחזק ולהעצים מנהיגות אמונית, שלא מתבססת רק על כוחי ועוצם ידי.
עניין נוסף הוא המבחן הפוליטי- איחוד הכוחות הוא משימה לאומית . למרות שישנם משקעים ומחלוקות, חייבים לאחד כוחות עם כלל הציבור הלאומי, הדתי והחרדי. גם אם הדבר לא יתאפשר ברשימה משותפת, צריך ליצור חזית אחידה שתשמור על עקרונות שהם קו אדום עבורנו.
עניין נוסף הוא חיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון, בעיקר ביישובים הקהילתיים, גם באנשים, גם במבנים וגם בתעשייה . עם כל זאת עלינו להיערך למציאות בה תרצה הממשלה לפנות יישובים נוספים, חלילה. עינינו הרואות שכבר עכשיו יש גורמים המנסים להוביל מהלך כזה. עלינו להיות מוכנים לתרחיש כזה, ולתכנן את דרכי המאבק הבלתי מתפשר כבר היום. זאת ,תוך הפקת לקחים ממאבקים קודמים.
אינני מאלה שעוסקים בעבר, בחשבונות וחישובים. אין זו דרכי ואף פעם לא נהגתי כך. כמי שהייתה לו את הזכות להיות שותף לבניין וחיזוק ההתיישבות, אני מביט קדימה ומבקש שכולנו נעשה כך. קיבלנו מכה קשה, אם ריבונו של עולם רצה "שנחזיר את המפתחות" לתקופה מסוימת איננו מערערים אחריו. אבל יש עוד משימות לבצע. עלינו לחזק אחד את השני ולא לפגוע חלילה. גם אם היו בנינו חילוקי דעות ,הם מאחורינו. לכולנו מטרה משותפת אחת.
אם נביט כולנו קדימה, נצליח בעזרת ה'.
על השאלה הראויה הייתי משיב, שלא בטוח שהמנהיגות המרכזית עשתה את הכל. אני לא הייתי שותף להחלטות מועצת יש"ע למעט עניינים טכניים מסוימים. למרות דרישתי החוזרת ונשנית, לא התנהל דיון אמיתי על המטרה הסופית, ולאן אנחנו רוצים להגיע בסוף המאבק. רק בימים האחרונים דנו בזה, לא הסכמתי עם דעת חברי במועצת יש"ע.
צריך לומר בבירור שהייתה מחלוקת על הדרך. מי שמנסה לטשטש את המציאות ולומר כאילו הייתה הסכמה ומועצת יש"ע פעלה על דעת כולם, טועה ומטעה. בנושאים רבים לא הייתה הסכמה בינינו, כגון: האם צריך להקשיב לרב שפירא בנושא סירוב פקודה, האם ראוי בסוף המאבק "להשבית" את המדינה ועוד נושאים חשובים.
עם כל זה, אני חושב שאדם צריך לברר כל יום במציאות המשתנה שלנו, מה עיקר ומה טפל כדי לדעת עם מה להתעסק. בעיניי העיקר הוא הצורך להביט קדימה . יש לנו משימות נוספות, הן החשובות כרגע ובהן צריך להתמקד. עניין ראשון הוא החינוך. חינוך לערכים, לאמונה ויושר. זה החוסן האמיתי שלנו כפי שראינו בימי הגירוש האפלים את הנוער הנפלא, מאיר וזוהר באצילותו ומסירתו. במערכת של עוול במשפט חייבים לחנך ליושר.
דבר נוסף שעלינו להפנים, הוא התובנה שההנהגה חייבת להיות בעלת מרכיבים אמוניים.
ראינו מה קרה לראש ממשלה שהיה לו הרבה אידיאלים, אבל אף לא מרכיב אמוני אחד. עלינו לחזק ולהעצים מנהיגות אמונית, שלא מתבססת רק על כוחי ועוצם ידי.
עניין נוסף הוא המבחן הפוליטי- איחוד הכוחות הוא משימה לאומית . למרות שישנם משקעים ומחלוקות, חייבים לאחד כוחות עם כלל הציבור הלאומי, הדתי והחרדי. גם אם הדבר לא יתאפשר ברשימה משותפת, צריך ליצור חזית אחידה שתשמור על עקרונות שהם קו אדום עבורנו.
עניין נוסף הוא חיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון, בעיקר ביישובים הקהילתיים, גם באנשים, גם במבנים וגם בתעשייה . עם כל זאת עלינו להיערך למציאות בה תרצה הממשלה לפנות יישובים נוספים, חלילה. עינינו הרואות שכבר עכשיו יש גורמים המנסים להוביל מהלך כזה. עלינו להיות מוכנים לתרחיש כזה, ולתכנן את דרכי המאבק הבלתי מתפשר כבר היום. זאת ,תוך הפקת לקחים ממאבקים קודמים.
אינני מאלה שעוסקים בעבר, בחשבונות וחישובים. אין זו דרכי ואף פעם לא נהגתי כך. כמי שהייתה לו את הזכות להיות שותף לבניין וחיזוק ההתיישבות, אני מביט קדימה ומבקש שכולנו נעשה כך. קיבלנו מכה קשה, אם ריבונו של עולם רצה "שנחזיר את המפתחות" לתקופה מסוימת איננו מערערים אחריו. אבל יש עוד משימות לבצע. עלינו לחזק אחד את השני ולא לפגוע חלילה. גם אם היו בנינו חילוקי דעות ,הם מאחורינו. לכולנו מטרה משותפת אחת.
אם נביט כולנו קדימה, נצליח בעזרת ה'.