אנו נמצאים בחודש אלול, חודש התשובה והרחמים. מהי מידת הרחמים שאנו כה זקוקים לה בכלל, ובימים אלו בפרט?
מסביר הרמח"ל בספרו מסילת ישרים: "הקב"ה מנהיג את עולמו במידת הדין, דהיינו מידה כנגד מידה. באותה מידה שהאדם נוהג, נוהגים עמו. והקב"ה משגיח על כל דבר קטן או גדול ומשלם לאדם לפי פועלו "מגיד לאדם מה שיחו", אפילו שיחה קלה שבין איש לאישתו מגידים לו לאדם בשעת הדין "כי את כל מעשה, האלקים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע" (קהלת י"ב, י"ד).
מידת הדין פירושה, שאת הכל הקב"ה דן ועל כל חטא הוא מעניש ואין להימלט. ואם כן, מה היא מידת הרחמים? והרי מדקדקים בדין על כל דבר? אלא שמידת הרחמים היא קיומו של עולם שבלי מידת הרחמים אין קיום לעולם. היא המידה של לפנים משורת הדין. במידת הדין היה ראוי שהחוטא ייענש מיד תיכף לחטאו, והעונש יהיה בחרון אף כראוי למי שממרה את פי הבורא יתברך, ושלא יהיה תיקון לחטא לעולם. שאם כבר האדם חטא, שרצח או נאף, איך יוכל לתקן הדבר?
הרי אי אפשר לכאורה להסיר דבר מן המציאות. אלא שמידת הרחמים היא הנותנת ההיפך ממידת הדין. ראשית, נותנת זמן לחוטא ואין הוא נענש מיד, והעונש עצמו אינו בזעם עד כלה. התיקון, דהיינו התשובה, תינתן בחסד גמור, שהעושה תשובה בחרטה גמורה ומקבל על עצמו שלא ישוב לכסלו, נחשב לו עקירת הרצון שהביאו לחטא - לעקירת החטא מהמציאות, כשם שבהתרת נדרים נעקר הנדר מהמציאות. כדברי הנביא "וסר עוונך וחטאתך תכופר", שהעוון סר מהמציאות וזהו חסד גמור שאינו משורת הדין (מסילת ישרים פ"ד).
נכון לעכשיו , כשם שהקב"ה נוהג במידת הרחמים עם בריותיו, דהיינו, במידת הסבלנות ובאורך רוח הוא נותן אפשרות לתקן את המעוות, וללכת לפנים משורת הדין, גם אנו צריכים ללכת בדרכיו , מה הוא רחום אף אתה היה רחום מה הוא חנון אף אתה היה חנון. יש לעשות מאמץ גדול להתפייס איש עם רעהו. להתפייס בתוך המשפחה: בין איש לאישה, בין הורים לילדים ולמצוא דרך של התפייסות בתוך האומה, מבלי לוותר כהוא זה על אמיתתה של תורה, ועל האמונה שארץ ישראל שייכת אך ורק לעם ישראל. הגבורה והחכמה בחיים היא לחיות ביחד למרות אי ההסכמות. כך זה במשפחה הפרטית וכך זה באומה כולה. ומתוך כך נזכה למיתוק הדינים ותתקיים בנו הבקשה: "ומלוך עלינו מהרה אתה ד' לבדך בחסד וברחמים".
תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה.
בציפייה לישועה השלמה.
מסביר הרמח"ל בספרו מסילת ישרים: "הקב"ה מנהיג את עולמו במידת הדין, דהיינו מידה כנגד מידה. באותה מידה שהאדם נוהג, נוהגים עמו. והקב"ה משגיח על כל דבר קטן או גדול ומשלם לאדם לפי פועלו "מגיד לאדם מה שיחו", אפילו שיחה קלה שבין איש לאישתו מגידים לו לאדם בשעת הדין "כי את כל מעשה, האלקים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע" (קהלת י"ב, י"ד).
מידת הדין פירושה, שאת הכל הקב"ה דן ועל כל חטא הוא מעניש ואין להימלט. ואם כן, מה היא מידת הרחמים? והרי מדקדקים בדין על כל דבר? אלא שמידת הרחמים היא קיומו של עולם שבלי מידת הרחמים אין קיום לעולם. היא המידה של לפנים משורת הדין. במידת הדין היה ראוי שהחוטא ייענש מיד תיכף לחטאו, והעונש יהיה בחרון אף כראוי למי שממרה את פי הבורא יתברך, ושלא יהיה תיקון לחטא לעולם. שאם כבר האדם חטא, שרצח או נאף, איך יוכל לתקן הדבר?
הרי אי אפשר לכאורה להסיר דבר מן המציאות. אלא שמידת הרחמים היא הנותנת ההיפך ממידת הדין. ראשית, נותנת זמן לחוטא ואין הוא נענש מיד, והעונש עצמו אינו בזעם עד כלה. התיקון, דהיינו התשובה, תינתן בחסד גמור, שהעושה תשובה בחרטה גמורה ומקבל על עצמו שלא ישוב לכסלו, נחשב לו עקירת הרצון שהביאו לחטא - לעקירת החטא מהמציאות, כשם שבהתרת נדרים נעקר הנדר מהמציאות. כדברי הנביא "וסר עוונך וחטאתך תכופר", שהעוון סר מהמציאות וזהו חסד גמור שאינו משורת הדין (מסילת ישרים פ"ד).
נכון לעכשיו , כשם שהקב"ה נוהג במידת הרחמים עם בריותיו, דהיינו, במידת הסבלנות ובאורך רוח הוא נותן אפשרות לתקן את המעוות, וללכת לפנים משורת הדין, גם אנו צריכים ללכת בדרכיו , מה הוא רחום אף אתה היה רחום מה הוא חנון אף אתה היה חנון. יש לעשות מאמץ גדול להתפייס איש עם רעהו. להתפייס בתוך המשפחה: בין איש לאישה, בין הורים לילדים ולמצוא דרך של התפייסות בתוך האומה, מבלי לוותר כהוא זה על אמיתתה של תורה, ועל האמונה שארץ ישראל שייכת אך ורק לעם ישראל. הגבורה והחכמה בחיים היא לחיות ביחד למרות אי ההסכמות. כך זה במשפחה הפרטית וכך זה באומה כולה. ומתוך כך נזכה למיתוק הדינים ותתקיים בנו הבקשה: "ומלוך עלינו מהרה אתה ד' לבדך בחסד וברחמים".
תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה.
בציפייה לישועה השלמה.