הכאב עצום. הזיכרונות, בתי הכנסת, החיילים ששטפו את מוחם שזו מלחמה בין התורה למדינה, והם העדיפו את המדינה, התפילות, הבתים שנהרסו, ערלת הלב. כל המתאבלים "עליה", על י-ה, על חילול ד', על הניסיון האווילי להרחיק את התגלות שכינת עוזנו. "שישו", שמחה המהולה בכאב. מעין ברית מילה. לא כאב משתק. כאב שהופך למנוע אדיר של תשובה, של השבת כבוד שמיים. ורבים שואלים, איך עושים זאת. איך מצטרפים למהפכת התשובה, שהיא היא, 'המפתח הגדול של הגאולה (אורות התשובה, תוספת ז').
לא צריך לעזוב את העבודה, וגם לא צריך להקים ארגון תשובה. תפוס את קצוות החוטים המגיעים אליך משמיים. שים לב אליהם. אל תתעלם מהם. אם כולנו נתייחס לכל קצה חוט שנקרה בדרכנו, רק מזה, אפשר להחזיר את כל עם ישראל בתשובה.
ש' הלך לעזור לאנשי עצמונה, פגש חייל ושוחח עימו. הביע החייל רצון להכיר יהדות. ש' הזמין אותו להתארח בשבת בישיבה, והוא נענה. בדרך חזרה עלה לטרמפ, והנהג שוחח עימו ארוכות כל הדרך. לבסוף שאל, אולי הוא מכיר איזה שיעור ביהדות באזור נתניה. בינתיים הם קבעו חברותא.
א' פגש את השומר בכניסה לחניון, שסיפר לו שילדיו התאומים עוד מעט בר מצווה, והוא מתלבט אם לשלוח אותם ללמוד אצל אנשי היהדות "המתקדמת", שהציעו לו את שירותיהם. א' איתר לו מכון בר מצווה נאמן. מנהל הבניין בו מצוי משרדו של א', התעניין לגבי פדיון הבן לנכדו. מתי ואיך, ואם אפשר להשיג לו כהן. א' איתר לו כהן. לבסוף התברר כי האימא היא בת כהן...
מ' פגש בעבודה חבר שמל את בנו, ורק אחר כך גילה שנוהגים לעשות לימוד בלילה שלפני. החבר רצה לערוך לימוד בביתו למרות הכל. מ' דאג לו לספרי לימוד מתאימים. ג' אברך נשוי, פגש בחורה צעירה מהשכונה בה גדל, שמתעניינת ביהדות. חשוב לה הסגנון הרוחני, והפתיחות. הוא הפנה אותה לראש יהודי בת"א. ש' פגש איש התנועה הקיבוצית שהביע עניין, בקיום מפגשים עם אנשי ההתיישבות, האם זהו קצה חוט משמעותי, לא ברור, אבל יש צורך לבדוק.
אלה רק מעט דוגמאות, שרובן מהשבוע האחרון, המלמדות כמה קצות חוט נשלחים לידינו, ואנו, פעמים רבות, פוטרים אותם בתשובה בסיסית כדי לצאת ידי חובה, ובזה נגמר הסיפור. עלינו לשנות את כל ההסתכלות. כל פנייה בנושא של יהדות, כל התעניינות, היא מבחינתנו קצה חוט, אל ליבו של היהודי. הזדמנות שלא תסולא בפז, ליצור התחברות אמיתית בשטח, ולא רק בסטיקרים, או בחולצות.
החשוב מכל, הוא להיות חברים אמיתיים. היה לו חבר אמיתי ללא תנאים. זהו סודו של הרב צבי יהודה זצ"ל, שאמר: "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", פירושו, אוהב ללא תנאי, ולא על מנת לקרבן לתורה. ומתוך שאוהבן ללא תנאי, ממילא יתקרבו לתורה.
התחבר עם היהודי כפשוטו. שמור על גבולות, שלא תנהה אחריו בדרכים שעדיין לא טובות. אבל היה חבר שלו. גם אם יבעט, גם אם לא יקבל את דבריך, גם אם יתריס, גם אם יאמר שאתה מדבר שטויות. אל תשלים עם ריחוקו מתורה, אבל היה חבר נאמן. אור ה' שבתוך נשמותיכם, כבר יסייע בידך לפתוח לשניכם את שערי הלב, מתוך לימוד, מתוך התבוננות וחקירה, מתוך בירור משותף, ביחד, הקב"ה יתגלה לשניכם, בחברות, באהבת ישראל אמיתית ובלתי מותנית. קבלת שבת אחת בשמחת חברים, שווה אלף הרצאות משכילות. בראש ובראשונה, היה לו חבר, סבלן, נאמן ואוהב, ללא תנאים.
אם מאתיים אלף איש, יאמצו כל אחד רק יהודי אחד, הכל פה ישתנה, ובמהירות מדהימה. אחי, כש"קצה החוט" מגיע, השתדל להיענות לו בשמחה ובחפץ לב, התאמץ ופעל שלא על מנת לקבל פרס, וחוט של חסד יהיה משוך עליך לכל חייך.
ולימדנו מרן הרב: "עיקר הנפילות באות מפני שאינו מאמין בקלותה של תשובה" (אורות התשובה י"ד, ד' 1).
המאמר באדיבות ראש יהודי המרכז למודעות עצמית בתל אביב.
לא צריך לעזוב את העבודה, וגם לא צריך להקים ארגון תשובה. תפוס את קצוות החוטים המגיעים אליך משמיים. שים לב אליהם. אל תתעלם מהם. אם כולנו נתייחס לכל קצה חוט שנקרה בדרכנו, רק מזה, אפשר להחזיר את כל עם ישראל בתשובה.
ש' הלך לעזור לאנשי עצמונה, פגש חייל ושוחח עימו. הביע החייל רצון להכיר יהדות. ש' הזמין אותו להתארח בשבת בישיבה, והוא נענה. בדרך חזרה עלה לטרמפ, והנהג שוחח עימו ארוכות כל הדרך. לבסוף שאל, אולי הוא מכיר איזה שיעור ביהדות באזור נתניה. בינתיים הם קבעו חברותא.
א' פגש את השומר בכניסה לחניון, שסיפר לו שילדיו התאומים עוד מעט בר מצווה, והוא מתלבט אם לשלוח אותם ללמוד אצל אנשי היהדות "המתקדמת", שהציעו לו את שירותיהם. א' איתר לו מכון בר מצווה נאמן. מנהל הבניין בו מצוי משרדו של א', התעניין לגבי פדיון הבן לנכדו. מתי ואיך, ואם אפשר להשיג לו כהן. א' איתר לו כהן. לבסוף התברר כי האימא היא בת כהן...
מ' פגש בעבודה חבר שמל את בנו, ורק אחר כך גילה שנוהגים לעשות לימוד בלילה שלפני. החבר רצה לערוך לימוד בביתו למרות הכל. מ' דאג לו לספרי לימוד מתאימים. ג' אברך נשוי, פגש בחורה צעירה מהשכונה בה גדל, שמתעניינת ביהדות. חשוב לה הסגנון הרוחני, והפתיחות. הוא הפנה אותה לראש יהודי בת"א. ש' פגש איש התנועה הקיבוצית שהביע עניין, בקיום מפגשים עם אנשי ההתיישבות, האם זהו קצה חוט משמעותי, לא ברור, אבל יש צורך לבדוק.
אלה רק מעט דוגמאות, שרובן מהשבוע האחרון, המלמדות כמה קצות חוט נשלחים לידינו, ואנו, פעמים רבות, פוטרים אותם בתשובה בסיסית כדי לצאת ידי חובה, ובזה נגמר הסיפור. עלינו לשנות את כל ההסתכלות. כל פנייה בנושא של יהדות, כל התעניינות, היא מבחינתנו קצה חוט, אל ליבו של היהודי. הזדמנות שלא תסולא בפז, ליצור התחברות אמיתית בשטח, ולא רק בסטיקרים, או בחולצות.
החשוב מכל, הוא להיות חברים אמיתיים. היה לו חבר אמיתי ללא תנאים. זהו סודו של הרב צבי יהודה זצ"ל, שאמר: "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", פירושו, אוהב ללא תנאי, ולא על מנת לקרבן לתורה. ומתוך שאוהבן ללא תנאי, ממילא יתקרבו לתורה.
התחבר עם היהודי כפשוטו. שמור על גבולות, שלא תנהה אחריו בדרכים שעדיין לא טובות. אבל היה חבר שלו. גם אם יבעט, גם אם לא יקבל את דבריך, גם אם יתריס, גם אם יאמר שאתה מדבר שטויות. אל תשלים עם ריחוקו מתורה, אבל היה חבר נאמן. אור ה' שבתוך נשמותיכם, כבר יסייע בידך לפתוח לשניכם את שערי הלב, מתוך לימוד, מתוך התבוננות וחקירה, מתוך בירור משותף, ביחד, הקב"ה יתגלה לשניכם, בחברות, באהבת ישראל אמיתית ובלתי מותנית. קבלת שבת אחת בשמחת חברים, שווה אלף הרצאות משכילות. בראש ובראשונה, היה לו חבר, סבלן, נאמן ואוהב, ללא תנאים.
אם מאתיים אלף איש, יאמצו כל אחד רק יהודי אחד, הכל פה ישתנה, ובמהירות מדהימה. אחי, כש"קצה החוט" מגיע, השתדל להיענות לו בשמחה ובחפץ לב, התאמץ ופעל שלא על מנת לקבל פרס, וחוט של חסד יהיה משוך עליך לכל חייך.
ולימדנו מרן הרב: "עיקר הנפילות באות מפני שאינו מאמין בקלותה של תשובה" (אורות התשובה י"ד, ד' 1).
המאמר באדיבות ראש יהודי המרכז למודעות עצמית בתל אביב.