בציבור האמוני, ולא רק בדור הצעיר אלא גם בין המבוגרים, מתנהל דיון כיצד יש להתייחס אל המדינה ומוסדותיה לאחר שכל מערכות השלטון: הממשלה, הכנסת, המשפט, הצבא, המשטרה ועוד - חברו יחדיו לנשל אלפי יהודים ישרי דרך, אנשי אמונה ועמל, שהקימו בגוש קטיף בשליחות המדינה את ביתם, ולפתע באטימות ונחישות גורשו מנחלתם והרסו את ביתם.

והנה כתום הסערה, עוד בטרם הספיקו התושבים לאסוף את השברים, החלו להישמע בקול רם הרהורים וערעורים על עצם שייכותנו למדינה, האם אחרי הפניית הגב בצורה אכזרית כל כך עלינו לשמור לה אמונים?

מעבר לצד האישי, יש לשאלה הזאת מקום מאז קום המדינה, מאז גזזו לילדי תימן את הפיאות וכיוצא בהם מעשים ברוח דומה, האם מדינת ישראל היא "יסוד כסא ה' בעולם"? אבל בשאלה זו יש ערבוב בין שני מרכיבים שהיטיב לנסח אותם מו"ר הרב צבי יהודה קוק: "המדינה של הקב"ה והחזירים של בן גוריון".

כי מה היא מדינה? הרמב"ן במניין המצוות מגדיר את מצוות ישוב הארץ: "שלא נניחנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה", ובלשוננו: ריבונות יהודית בארץ ישראל וישובה, שאין לה מובן אחר אלא "מדינה". במובן זה, הקמת המדינה היא קיום מצוות עשה של תורה. ואכן כך סוברים שניים מגדולי התורה בדורות שקדמו הרב יהושע מקוטנא (ישועות מלכו, יורה דעה ס"ו) ורבי צדוק הכהן מלובלין (דברי סופרים אות י"ד) - שבישיבת יהודים בארץ ישראל תחת שלטון גויים לא מקיימים מצוות ישוב הארץ. ועל פי דבריהם, רק בה' אייר תש"ח עם הקמת המדינה חידש העם היהודי את מצוות ישוב הארץ.

"המדינה של הקב"ה", כוונת הדברים היא שהמדינה אינה רכושה של קבוצה זו או אחרת בעם ישראל, גם אינה של דור מסוים, היא של עם ישראל כולו לדורותיו, היא חלום הדורות שאליו נכספו היהודים כשאמרו: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". ניקח לדוגמא את ה"תורה". אין לך דבר שאנו משייכים אותו לקב"ה כמו התורה, שאנו קוראים לה "תורה ה' תמימה", ועל התורה נאמר: "כי ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם".

האם יעלה על הדעת שבגלל כמה פושעים שנכשלים בתורה אנחנו נהיה "ברוגז" עם התורה. כך גם לגבי המדינה, האם בגלל מערכות שלטוניות של ממשלה זו או אחרת הנוהגות שלא כהלכה, האם בגלל זה ניתן גט למדינה?!

במסכת ברכות (י', א') מסופר שהנביא ישעיה הוכיח את המלך חזקיה על שאינו מקיים "מצוות פרייה ורבייה", השיב לו חזקיה כי נאמר לו ברוח הקודש שיהיו לו בנים רשעים, ועל כך אמר לו הנביא: בסודותיו של הקב"ה למה לך, אתה תעשה מה שנצטווית והקב"ה יעשה הטוב בעיניו. ומסביר הראי"ה (עין איה שם) שחזקיה כמלך רואה את הדברים כאן ועכשיו, ועל פי ראייה זו, הבן הרשע לכשיתמנה למלך, יהיה אסון לעם ישראל, והוא, חזקיה, אינו מוכן להיות שותף לכך.

הנביא, אשר רואה את הדברים במבט של נצח, אומר למלך: מלכות בית דוד דומה לשלשלת המורכבת מחוליות חוליות, שאם אתה מחסיר אחת מהן תתפרק כל השלשלת, מהו דור אחד בנצח, על כן כדאי לסבול דור אחד ממלך רשע ובלבד לשמר את רציפות המלכות. כך גם אפשר לומר כלפי "מדינת ישראל", כדאי לסבול קדנציה שלטונית אחת ועוד אחת ובלבד שנשמר את רציפות הריבונות של העם היהודי בארץ ישראל. וזה כוונת דברי מו"ר הרב צבי יהודה: "המדינה של הקב"ה והחזירים הם של בן גוריון".