התורה פותחת ב"בראשית" וחותמת ב"ישראל", ואכן הנושא המרכזי שבו עוסקת התורה הוא עם ישראל, כי עם ישראל לב הבריאה - לב העולם ולב האומות, כפי שנרמז גם כן בתורה באותיות ל"ב - ב' של בראשית ול' של ישראל, אותיות לב. וכדברי רבי יהודה הלוי "ישראל באומות הם בבחינת הלב שבאברים" (כוזרי ב', ל"ו).
בכלל, כל הבריאה כולה נבראה בשביל ישראל כפירוש רש"י: בראשית, הב' של בראשית מרמזת על השאלה : בשביל מה ובשביל מי נברא העולם, ועל התשובה: בשביל ראשית, ואין ראשית אלא תורה, ואין ראשית אלא ישראל.
גם המהר"ל מפראג, בהתייחסו לעם ישראל כעם הנבחר על ידי השם יתברך להאיר לכל העולם. כותב: "ישראל נקראו ראשית ונקראים 'בני בכורי' כי הבכור ייקרא ראשית, בשביל אותו ראשית נברא הכל" (מהר"ל, נצח ישראל פי"א).
הרק קוק זצ"ל, בהתייחסו לעם ישראל כמרכז העולם ותמציתו, כותב, "כנסת ישראל היא תמצית ההויה כולה... כנסת ישראל היא הגילוי הרוחני העליון שבהויה האנושית...", ו"החפץ של היות טוב לכל, בלא שום הגבלה בעולם כלל, בין בכמות הניטבים ובין באיכותו של הטוב, זהו הגרעין הפנימי של מהות נשמתה של כנסת ישראל... " (הרב קוק זצ"ל, אורות ישראל פ"א, א. - ד.)
גילוי מלכותו טובו של השי"ת בעולם נעשה על ידי עם ישראל לדורותיו. זו מהותנו וענייננו כפי שכבר נרמז במעשה בראשית: "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" - אותיות מא"ד הן אותיות אד"ם - הטוב מתגלה דרך האדם. ועל ישראל נאמר: אתם קרויים אדם.
נכון לעכשיו, שאלת זהותו של עם ישראל וייעודו ההסטורי הקוסמופוליטי היא שאלת השאלות שצריכה לעמוד על סדר היום הלאומי שלנו לעת כזאת. סוף סוף יצאנו מאלפיים שנות גלות שבהם המשימה העיקרית של עם ישראל היתה "הישרדות", עם שרידי חרב. אבל בעזרת ה' הגענו הביתה, זכינו ויש לנו מדינה משלנו, ואנו הולכים ובונים את ביתנו הלאומי .
עתה הגיע הזמן שנשאל את עצמנו בשביל מה קמה מדינת ישראל, מה היא מטרת מדינת ישראל. האם להיות ככל העמים? האם להיות מדינת כל יושביה חס וחלילה? מטרת מדינת ישראל צריכה להיגזר מהזהות והייעוד של עם ישראל, להיטיב ולהאיר לכל העמים. כידוע "באין חזון יפרע עם".
עלינו לשוב לחזון המלווה את עם ישראל מראשיתו, מאברהם אבינו שכבר הובטח לו "ואעשך לגוי גדול... והיה ברכה, ונברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית י"ב, ב'-ג'), ומתוך שנלמד על זהותנו ייחודנו וייעודנו נכיר בגדולתנו, "אם נדע את גדולתנו אז יודעים אנו את עצמנו, ואם נשכח את גדלנו אנו שוכחים את עצמנו, ועם שישכח את עצמו בודאי הוא קטן ושפל. רק בשכחת עצמנו הננו נשארים קטנים ושפלים, ושכחת עצמנו היא שכחת גדולתנו" (הרב קוק זצ"ל אורות התחיה פ"ה).
ומשנכיר בגדולתנו, תתקיים בנו הברכה "ברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך... וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך, ברוב עוז ושלום".
בציפייה לישועה השלמה
בכלל, כל הבריאה כולה נבראה בשביל ישראל כפירוש רש"י: בראשית, הב' של בראשית מרמזת על השאלה : בשביל מה ובשביל מי נברא העולם, ועל התשובה: בשביל ראשית, ואין ראשית אלא תורה, ואין ראשית אלא ישראל.
גם המהר"ל מפראג, בהתייחסו לעם ישראל כעם הנבחר על ידי השם יתברך להאיר לכל העולם. כותב: "ישראל נקראו ראשית ונקראים 'בני בכורי' כי הבכור ייקרא ראשית, בשביל אותו ראשית נברא הכל" (מהר"ל, נצח ישראל פי"א).
הרק קוק זצ"ל, בהתייחסו לעם ישראל כמרכז העולם ותמציתו, כותב, "כנסת ישראל היא תמצית ההויה כולה... כנסת ישראל היא הגילוי הרוחני העליון שבהויה האנושית...", ו"החפץ של היות טוב לכל, בלא שום הגבלה בעולם כלל, בין בכמות הניטבים ובין באיכותו של הטוב, זהו הגרעין הפנימי של מהות נשמתה של כנסת ישראל... " (הרב קוק זצ"ל, אורות ישראל פ"א, א. - ד.)
גילוי מלכותו טובו של השי"ת בעולם נעשה על ידי עם ישראל לדורותיו. זו מהותנו וענייננו כפי שכבר נרמז במעשה בראשית: "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" - אותיות מא"ד הן אותיות אד"ם - הטוב מתגלה דרך האדם. ועל ישראל נאמר: אתם קרויים אדם.
נכון לעכשיו, שאלת זהותו של עם ישראל וייעודו ההסטורי הקוסמופוליטי היא שאלת השאלות שצריכה לעמוד על סדר היום הלאומי שלנו לעת כזאת. סוף סוף יצאנו מאלפיים שנות גלות שבהם המשימה העיקרית של עם ישראל היתה "הישרדות", עם שרידי חרב. אבל בעזרת ה' הגענו הביתה, זכינו ויש לנו מדינה משלנו, ואנו הולכים ובונים את ביתנו הלאומי .
עתה הגיע הזמן שנשאל את עצמנו בשביל מה קמה מדינת ישראל, מה היא מטרת מדינת ישראל. האם להיות ככל העמים? האם להיות מדינת כל יושביה חס וחלילה? מטרת מדינת ישראל צריכה להיגזר מהזהות והייעוד של עם ישראל, להיטיב ולהאיר לכל העמים. כידוע "באין חזון יפרע עם".
עלינו לשוב לחזון המלווה את עם ישראל מראשיתו, מאברהם אבינו שכבר הובטח לו "ואעשך לגוי גדול... והיה ברכה, ונברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית י"ב, ב'-ג'), ומתוך שנלמד על זהותנו ייחודנו וייעודנו נכיר בגדולתנו, "אם נדע את גדולתנו אז יודעים אנו את עצמנו, ואם נשכח את גדלנו אנו שוכחים את עצמנו, ועם שישכח את עצמו בודאי הוא קטן ושפל. רק בשכחת עצמנו הננו נשארים קטנים ושפלים, ושכחת עצמנו היא שכחת גדולתנו" (הרב קוק זצ"ל אורות התחיה פ"ה).
ומשנכיר בגדולתנו, תתקיים בנו הברכה "ברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך... וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך, ברוב עוז ושלום".
בציפייה לישועה השלמה