מערכת החינוך הדתי כמעט והושבתה בפעם הראשונה מאז קום המדינה. מזה ארבע שנים מקצצים בתקציבי החינוך הדתי ללא רחם, וגם הכספים שהובטחו ויועדו להעברה לא שולמו עד היום. הקיצוצים הקשים נעשו דווקא בהקצאת השעות ללימודי היהדות בבתי הספר.
על אף שהכסף לא הועבר, המשיכו המוסדות ללמד כרגיל מתוך תפיסה שהעוסק בשליחות קודש אינו מפסיק את שליחותו. מי שמצוי בפרטים יודע שכתוצאה מכך נקלעו מוסדות אחדים לחובות אדירים. אולם הפעם הגיעו מים עד נפש; המדינה מייבשת את הכוח המניע אותה, והשבתת מערכת החינוך הדתית צריכה לזעזע את המדינה.
בזמנו קבע בג"ץ כי הישיבות התיכוניות והאולפנות לא יוכלו לקבל כסף משני משרדי ממשלה בו זמנית, משרד החינוך ומשרד הדתות, שכן לטענתו מדובר בכפל קצבה. במקום זאת הוחלט שהתקציב יישאר קבוע ויועבר כולו דרך משרד החינוך. כך התחייבו, אבל לא ביצעו. הבטחתם של שרת החינוך לימור לבנת ושל נתניהו כשר אוצר אינה מקוימת על ידי שרון ואולמרט, ו-138 מיליון שקלים נגזלים מהחינוך הדתי ואינם מגיעים ליעדם.
סדרי העדיפות במשרד החינוך נכון להיום אינם תואמים מדינה שהצביון היהודי חשוב לה; נראה כי משרד החינוך מוצא את המקורות למימון תוכניות אחרות, חשובות פחות, ובזמן שתקציב התיאטרון והקולנוע עולה, תקציב מערכת הממלכתי-דתי נשחק.
התשלומים שאותם נדרשים ההורים לשלם בישיבות התיכוניות ובאולפנות גבוהים אף יותר משכר הלימוד לאוניברסיטאות. יש לזכור שחלק ניכר מהתלמידים באים ממשפחות מרובות ילדים, שבעבורן זהו נטל כלכלי בלתי אפשרי. לא ניתן להשית על ההורים את כל התשלומים האלה.
ההשקעה הזו כדאית
מי שמאזין לרחש הנמצא מתחת לפני הדברים, מתחת להחלטות מבישות הבאות לקצץ כל דבר שבקדושה, אינו יכול שלא לתהות אם אין כאן כוונה לפגוע בלב לבה של הציונות הדתית; אם אין כאן מי שמנסים לעצור את המהפכה השקטה שנעשתה וממשיכה להיעשות מדי יום; אם אין כאן ניסיון לפגוע בנקודה הרגישה ביותר שלנו - החינוך.
במשך שנים הוקמה כאן מערכת חינוך דתית למופת. אנשים רבים שאינם שומרי תורה ומצוות מעדיפים לשלוח את ילדיהם לחינוך הדתי. יצרנו מסגרת שהצליחה להנחיל ערכים של תורה ודרך ארץ והוציאה מתוכה אלפי בוגרים שהקימו חיי תורה שלמים ומלאים והצליחו לחבר ארץ ושמיים בכל תחומי החיים.
ההשקעה בחינוך הדתי היא מההשקעות הטובות והבטוחות שיכולה המדינה לעשות; גדל כאן נוער איכותי מלא אידיאלים ומסירות. הנוער הזה הוא שהולך למשימות לאומיות, לצבא, לשירות הלאומי ולשאר תפקידים שיש בהם הקרבה ונתינה. אני קורא אליכם, מקבלי ההחלטות, מפירי ההבטחות: היזהרו מלייבש את השורש המרכזי של עץ החברה הישראלית.
כחבר בוועדת החינוך אמשיך לפעול יחד עם חברי כפי שפעלתי עד היום לביסוס החינוך הדתי ולקידומו. בכל הישיבות והדיונים היינו שליחים נאמנים שפועלים מצד אחד למזער נזקים ופגיעות, ומצד שני לקדם וליזום עשייה בחינוך. החינוך היה ויהיה הדגל שלנו. הוא המהפך שבכוונתנו לחולל בבחירות הבאות עלינו לטובה. כאשר יהיה בידינו תיק החינוך, נוכל לדאוג לכולם, ויחד עם זאת נקפיד על חיזוק החינוך הדתי וביסוסו.
ועוד דבר יש לומר: אחת התובנות החשובות שצריכה ללוות אותנו כתוצאה מהפגיעה הזו היא הצורך הדחוף באחדותו של מחנה הציונות הדתית. רק כוח גדול ובעל עוצמה שיאגד בתוכו את כולם יעמיד סיכוי ממשי להצליח במלחמה על עתיד החינוך הדתי; רק אז יבינו כולם כי יש רבים וטובים שלא יתנו לפגוע בחינוך הזה.
על אף שהכסף לא הועבר, המשיכו המוסדות ללמד כרגיל מתוך תפיסה שהעוסק בשליחות קודש אינו מפסיק את שליחותו. מי שמצוי בפרטים יודע שכתוצאה מכך נקלעו מוסדות אחדים לחובות אדירים. אולם הפעם הגיעו מים עד נפש; המדינה מייבשת את הכוח המניע אותה, והשבתת מערכת החינוך הדתית צריכה לזעזע את המדינה.
בזמנו קבע בג"ץ כי הישיבות התיכוניות והאולפנות לא יוכלו לקבל כסף משני משרדי ממשלה בו זמנית, משרד החינוך ומשרד הדתות, שכן לטענתו מדובר בכפל קצבה. במקום זאת הוחלט שהתקציב יישאר קבוע ויועבר כולו דרך משרד החינוך. כך התחייבו, אבל לא ביצעו. הבטחתם של שרת החינוך לימור לבנת ושל נתניהו כשר אוצר אינה מקוימת על ידי שרון ואולמרט, ו-138 מיליון שקלים נגזלים מהחינוך הדתי ואינם מגיעים ליעדם.
סדרי העדיפות במשרד החינוך נכון להיום אינם תואמים מדינה שהצביון היהודי חשוב לה; נראה כי משרד החינוך מוצא את המקורות למימון תוכניות אחרות, חשובות פחות, ובזמן שתקציב התיאטרון והקולנוע עולה, תקציב מערכת הממלכתי-דתי נשחק.
התשלומים שאותם נדרשים ההורים לשלם בישיבות התיכוניות ובאולפנות גבוהים אף יותר משכר הלימוד לאוניברסיטאות. יש לזכור שחלק ניכר מהתלמידים באים ממשפחות מרובות ילדים, שבעבורן זהו נטל כלכלי בלתי אפשרי. לא ניתן להשית על ההורים את כל התשלומים האלה.
ההשקעה הזו כדאית
מי שמאזין לרחש הנמצא מתחת לפני הדברים, מתחת להחלטות מבישות הבאות לקצץ כל דבר שבקדושה, אינו יכול שלא לתהות אם אין כאן כוונה לפגוע בלב לבה של הציונות הדתית; אם אין כאן מי שמנסים לעצור את המהפכה השקטה שנעשתה וממשיכה להיעשות מדי יום; אם אין כאן ניסיון לפגוע בנקודה הרגישה ביותר שלנו - החינוך.
במשך שנים הוקמה כאן מערכת חינוך דתית למופת. אנשים רבים שאינם שומרי תורה ומצוות מעדיפים לשלוח את ילדיהם לחינוך הדתי. יצרנו מסגרת שהצליחה להנחיל ערכים של תורה ודרך ארץ והוציאה מתוכה אלפי בוגרים שהקימו חיי תורה שלמים ומלאים והצליחו לחבר ארץ ושמיים בכל תחומי החיים.
ההשקעה בחינוך הדתי היא מההשקעות הטובות והבטוחות שיכולה המדינה לעשות; גדל כאן נוער איכותי מלא אידיאלים ומסירות. הנוער הזה הוא שהולך למשימות לאומיות, לצבא, לשירות הלאומי ולשאר תפקידים שיש בהם הקרבה ונתינה. אני קורא אליכם, מקבלי ההחלטות, מפירי ההבטחות: היזהרו מלייבש את השורש המרכזי של עץ החברה הישראלית.
כחבר בוועדת החינוך אמשיך לפעול יחד עם חברי כפי שפעלתי עד היום לביסוס החינוך הדתי ולקידומו. בכל הישיבות והדיונים היינו שליחים נאמנים שפועלים מצד אחד למזער נזקים ופגיעות, ומצד שני לקדם וליזום עשייה בחינוך. החינוך היה ויהיה הדגל שלנו. הוא המהפך שבכוונתנו לחולל בבחירות הבאות עלינו לטובה. כאשר יהיה בידינו תיק החינוך, נוכל לדאוג לכולם, ויחד עם זאת נקפיד על חיזוק החינוך הדתי וביסוסו.
ועוד דבר יש לומר: אחת התובנות החשובות שצריכה ללוות אותנו כתוצאה מהפגיעה הזו היא הצורך הדחוף באחדותו של מחנה הציונות הדתית. רק כוח גדול ובעל עוצמה שיאגד בתוכו את כולם יעמיד סיכוי ממשי להצליח במלחמה על עתיד החינוך הדתי; רק אז יבינו כולם כי יש רבים וטובים שלא יתנו לפגוע בחינוך הזה.