בשעה ששורות אלו מתפרסמות, הואיל כבר בטובו ראש ממשלת ישראל מר אריאל שרון להודיע לעם היושב בציון מה תכניותיו לעתיד.

כדאי לשים לב לדבר מאוד מעניין. כבר 5 שנים מנסים להוכיח לנו בהצלחה רבה, ששרון הוא מנהיג ממלכתי עם קור רוח, שליטה עצמית שעתיד המדינה לנגד עיניו וכל שיקוליו לטובת העם והמדינה.
והנה אנחנו עדים למצב חסר תקדים: ראש ממשלה שמכהן כיו"ר מפלגת השלטון מחליט ללא בושה רק מה שטוב לו, לעתידו הפרטי של שרון ולאינטרס האישי של אריק.

הלו? רגע, מה קרה? לא אמרו לנו שמדובר בראש הממשלה הכי ממלכתי שהיה כאן מאז בן-גוריון? אז מה פתאום השיקול האישי כל כך משמעותי? מה עם עתיד המדינה ו"גורל ילדינו" וכו'?
רגע, יכול להיות ששרון לא באמת ממלכתי כמו שניסו למכור לנו, בגיבוי תקשורתי יעיל וצמוד?
יכול להיות שהוא בכל זאת פוליטיקאי בן תמותה, בעל אינטרסים אישיים שגוברים אפילו על האינטרסים של מדינת ישראל?

כי אם זה נכון, זה אומר דבר מאד חמור על כמה מערכות חשובות במדינת ישראל. מה זה אומר על תהליך קבלת ההחלטות, למשל, בנושא ההתנתקות? מה זה אומר על יישור הקו מצד כל מערכת הביטחון בנושא זה מול גחמה לא ממש ברורה, ואולי גם מאוד אישית של ראש ממשלה?

המבחן האמיתי של כל מנהיג הוא בעת מצוקה אישית. והנה, כאשר לראשונה במהלך 5 שנות שלטונו קם לשרון אתגר ממשי, בדמותו של עמיר פרץ המאיים ברצינות בפעם הראשונה על המשך מלכות שרון, פתאום צץ לו האריק וגובר על השרון.

אז מי המורד האמיתי, כבר אמרנו?



הכותב הוא יועץ תקשורת. שימש כיועץ תקשורת במשרד לביטחון הפנים וכדובר אישי לבכירים במגזר הציבורי-פוליטי.