עם סיום חלום הסולם, יעקב מקיץ משנתו ומגיב:

"וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי" (בראשית כ"ח, ט"ז).
מיד אחר כך מוסיפה התורה:

"ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים" (שם י"ז).

מה משמעותה של יראה זו? והאם היא קשורה למסקנתו הקודמת?

עוד קשה והלא בחלומו הבטיחו הקב"ה:

"והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך" (שם ט"ו).

ומה ליראה זו לאחר הבטחה כה ברורה?

הרד"ק במקום מנסה להסביר את היראה כ"יראת הרוממות" של יעקב, כתוצאה של ראיית המראה המופלא והבנת גודל קדושת המקום. בעלי המדרש לעומתו הבינו את הביטוי "ויירא" כעומד בפני עצמו ורומז לבעיה עקרונית
.
חז"ל ראו בחלומו של יעקב לא רק נבואה המתייחסת לחייו הפרטיים, אם גם כאבי האומה, אלא כחלום המתייחס להיסטוריה של בני ישראל, בניו של יעקב. המלאכים העולים והיורדים אינם רק אלה ששמרו אותו וישמרו אותו בדרכו הארוכה והקשה. מלאכים אלה מייצגים את שרי האומות ובעיקר האימפריות עמן יתמודד עמנו בדרכו הארוכה והקשה.
וז"ל המדרש:

"אמר רבי ברכיה ור' חלבו ור' שמעון בן יוחאי בשם ר' מאיר מלמד שהראה הקב"ה ליעקב שרה של בבל עולה ויורד של מדי עולה ויורד ושל יון עולה ויורד ושל אדום עולה ויורד. אמר הקב"ה ליעקב אף אתה עולה, באותה שעה נתיירא יעקב אבינו ואמר שמא ח"ו כשם שלאלו ירידה אף לי כן, אמר לו הקב"ה ואתה אל תירא אם אתה עולה אין לך ירידה עולמית לא האמין ולא עלה" (ויקרא רבה פרשה כ"ט, ב' ).

כדי לחיות כעם חופשי בארצו, היה על העם להתמודד עם האימפריות הבבלית, הפרסית, ההלניסטית-יונית והרומית. המאבק היה קשה ולעיתים חשכת הגלות והייסורין נראו כמסכת בלתי נגמרת. אומות שקיבלו שלטון על העולם נראו כמי שקיבל מלכות עולם גם בזמן ולא רק במקום.

בחלומו של יעקב בשורה נפלאה. אחרי כל עליה תבוא גם ירידה שאין אחריה תקומה. הבבלים, הפרסים, היוונים והרומים נפלו ולא קמו עוד. כל מה ששרד מהם הם גנים ארכיאולוגים מרשימים ככל שיהיו לכל היותר. ההזמנה ליעקב "אף אתה עולה" שמשמעותה: בסוף הדרך, באחרית הימים, העם היוצא ממך הוא שיתקן עולם במלכות ש-די, עלולה לכלול בתוכה גם את המסר חס וחלילה של "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל" (עמוס ה', ב').

מי שעולה לראש הסולם גם ירד, ויעקב חשש מכך.

לפי זה, יראתו של יעקב, הייתה לה השפעה אדירה לדורות. ההיסטוריה היהודית הייתה נראית אחרת לגמרי, אילו היה יעקב מתגבר ועולה. הדברים מפורשים עוד יותר בהמשך המדרש:
"אמר רבי ברכיה ור' חלבו בשם רשב"י ר' מאיר היה דורש…אמר לו הקב"ה אלו האמנת ועלית עוד, לא ירדת ועכשיו שלא האמנת ולא עלית עתידין בניך שיהו משתעבדין בד' מלכיות בעולם הזה במיסים ובארנוניות ובזימיות ובגלגליות (כנראה מכשירי עינויים). באותה שעה נתיירא יעקב אמר לפני הקב"ה ריבונו של עולם יכול לעולם אמר לו (ירמיה ל') ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק".

כלקח לדורות אנו יכולים ללמוד כי מדרגת האמונה היא הקובעת את רמת ההשגחה. כאשר האדם זוכה לשמוע את הקול האלוקי מצווה עליו "עלה" והוא מאמין ועולה, נטילת הסיכון מתוך אמונה ובטחון היא היא החוסכת סיכונים וסיבוכים בהמשך הדרך. בניסיונות מעין אלה עמדו ועומדים מנהיגי ישראל לאורך כל דברי ימי עמנו.


תפילתנו היא שנזכה למנהיגים שיגרמו לנו לעלות עליה שאין אחריה ירידה.