נוהגים לקרוא את פרשיותיו של יוסף הצדיק בשבת של חנוכה ואין זה מקרה - ליוסף הצדיק נעשו ניסים דומים לניסים שנעשו לישראל בבית שני - יוסף הושלך לבור מלא נחשים ועקרבים וניצל, חי במצרים בין אנשים מושחתים שחיו במ"ט שערי טומאה ובכל זאת נשאר צדיק . הוא היה בבית סוהר ועלה לגדולה עד שהפך משנה למלך, כך גם ישראל בבית שני נשלטו על ידי היוונים. לא היתה להם עצמאות מדינית. היוונים והמתיוונים שאפו להבליע את ישראל בתוך האימפריה היוונית, לטשטש את זהותם היהודית ולהשכיח את תורתם הקדושה ומצוותיה.

ישראל היו משולים לאדם היושב בבור חשוך וסביבו נחשים ועקרבים. אבל נעשה נס, והחשמונאים ניצחו את היונים, מעטים ניצחו את הרבים וחלשים את החזקים. בסיומה של המלחמה הדליקו את המנורה בבית המקדש, ובזה הראו לעין כל שיצאו מחושך לאור. ואורם של ישראל ממשיך להאיר מירושלים.

נכון לעכשיו, אנו מודים לא רק על הניסים שנעשו לנו בימים ההם, אלא גם בזמן הזה. יש לפתוח את עיני הנשמה שלנו לראות כיצד השם יתברך שעושה לנו ניסים, תשועות ונחמות. יצאנו מ"בור" הגלות החשוך, המלא נחשים ועקרבים אחרי אלפיים שנה. עם ישראל חי למרות הניסיונות ללא ספור שנעשו על ידי אומות העולם ודתיהם לנשוך בנו ולעקוץ אותנו ולהרעיל את נשמת האומה ח"ו. וכמו יוסף הצדיק עלינו מבור עמוק לגג גבוה (מבירא עמיקתא לאגרא רמא). משואה לתקומה, ממדינה עניה, מדינת צנע בזמן הקמתה, למדינה חזקה כלכלית וצבאית בימינו, בקנה מידה עולמי.

אבל לא מספיק להיות חזקים כלכלית וביטחונית. חובה להתחזק מבחינה יהודית רוחנית ומוסרית. כי באין חזון יפרע עם. אמנם אנו בטוחים בנצח ישראל, וכל הניסיונות לטשטש את זהותנו, ייחודנו וייעודנו כעם הנצח הבא להאיר לעולם לא יצליחו, ולא יעלה בידם לכבות את נר ישראל.

אבל חובתנו להגדיל את האור, אור התורה, אור האהבה, אור האמונה. ללמוד להכיר את זהותנו וייעודנו לאורך הדורות ובעת הזאת בפרט, ומתוך כך נזכה לאור חדש על ציון במהרה בימינו, אמן.

בברכת חנוכה שמח.

בציפייה לישועה שלמה.