רבות דובר, בזמן האחרון, על כך שהמחנה הדתי צריך להוביל את הנהגת המדינה. קריאות אלו חשובות מאוד, אבל כרגע הדבר פשוט לא מציאותי. לא רק רחוק הוא שמנהיגות דתית תנהיג את המדינה, כרגע כלל לא ברור שמחנה הימין ינהיג את המדינה. לכן, כדי לחזק את מחנה הימין, וממילא גם את המחנה הדתי, על המחנה הדתי לשים על ליבו לדאוג למנהיגות חילונית ימינית. נתינת מקום מצד מנהיגות הדתית לחילונים אולי תוריד מקום אחד או שניים של דתיים, אבל בסוף החשבון תשתלם מאוד למחנה הימין ולמחנה הדתי.
נתבונן במפלגת האיחוד הלאומי:
אם נניח, אפי איתם יודיע שהוא פורש מהפוליטיקה, כמה מנדטים תפסיד מכך תנועת "האיחוד הלאומי"? לא צריך להיות מנתח פוליטי מומחה כדי לראות ש"האיחוד הלאומי" לא יפסיד אפילו קול אחד אם אפי איתם יפרוש, אדרבא יכול להיות שהאיחוד הלאומי רק ירוויח קולות ממהלך זה. ישנה קבוצה של כתומים שמאבקם בהתנתקות היה נחרץ מידי לטעמו של אפי איתם. הם עסקו בחסימת כבישים וכדו', ואפי איתם טרח לגנותם. קבוצה זו מתקשה להצביע למפלגה שבה נמצא אפי איתם, ועזיבתו רק תוסיף קולות לאיחוד הלאומי.
לעומת זאת אם פרופסור אריה אלדד יפרוש, סביר מאוד להניח שחילונים המצביעים ל"איחוד הלאומי" כלל לא ירגישו קשורים למפלגה זו. וכן להיפך: אם נניח שאפי איתם יקודם למקום הראשון או השני כמה קולות יתווספו ל"איחוד הלאומי"? סביר להניח שאפס. אך אם אריה אלדד יקודם לאחד המקומות הראשונים? סביר מאוד שהרבה יותר חילונים יוכלו להזדהות עם ה"איחוד הלאומי".
ואם כל כך ברור שאריה אלדד שווה הרבה יותר קולות מאפי איתם, איך יכול להיות שאפי איתם מדורג במקום השלישי ואריה אלדד במקום שישי?! זוהי טיפשות פוליטית לשמה.
אבל האינטרס הגדול של מחנה הימין הוא לא לשדרג את מקומו של אריה אלדד באיחוד הלאומי, אלא שתהיה תנועה ימינית חילונית רצינית ואמינה. אם תנועת "צומת" של רפול קיבלה שמונה מנדטים, אפילו שהייתה זאת מפלגת "רפול ושבעת הגמדים", אין סיבה שמפלגה ימנית רצינית שבראשה עומד אריה אלדד, והחברים בה הם אישי ציבור ימניים ונאמנים כדוגמת: ד"ר רון בריימן, יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי במשך שנים רבות, או אל"מ במילואים משה לשם שאינם חובשים כיפה, אבל ידועים בקרב מחנה נאמני ארץ ישראל כמייצגים היטב את הציבור הימני האמיתי, לא תחזור על אותו הישג.
יותר מכך: תנועה כזו יכולה לצבור תאוצה של מפלגת מנהיגות. תנועה כזאת יכולה לתת תיקווה לעם ישראל במצבו העגום כיום. הייתי ממליץ לקרוא לתנועה "תקווה לישראל".
אריה אלדד ראוי ויכול להיתפס בציבור כמנהיג המדינה לא פחות מביבי נתניהו או אריק שרון ועמיר פרץ. מה לעשות, אבל כרגע אין שום מנהיג מהמחנה הדתי שיכול להיתפס כאלטרנטיבה להנהגה. אף מנהיג דתי לא ידגדג את מנהיגותם של פרץ, שרון ונתניהו.
אריה אלדד בהחלט יכול לשנות את מפת המנהיגות מבחינה זו, אבל זה רק אם הוא יעמוד בראש תנועה ימנית רצינית, ולא ישמש קישוט חילוני בודד בתנועה דתית.
אני כאדם דתי ששואף שמנהיגות דתית תנהיג את המדינה, ברור לי שהאינטרס כרגע של המחנה הדתי הוא קידום מנהיגות חילונית, ימנית, רצינית ובראשם: פרופ' אריה אלדד, ד"ר רון בריימן, משה לשם ואבי פרחן.
כותב המאמר הוא תושב שדרות.
נתבונן במפלגת האיחוד הלאומי:
אם נניח, אפי איתם יודיע שהוא פורש מהפוליטיקה, כמה מנדטים תפסיד מכך תנועת "האיחוד הלאומי"? לא צריך להיות מנתח פוליטי מומחה כדי לראות ש"האיחוד הלאומי" לא יפסיד אפילו קול אחד אם אפי איתם יפרוש, אדרבא יכול להיות שהאיחוד הלאומי רק ירוויח קולות ממהלך זה. ישנה קבוצה של כתומים שמאבקם בהתנתקות היה נחרץ מידי לטעמו של אפי איתם. הם עסקו בחסימת כבישים וכדו', ואפי איתם טרח לגנותם. קבוצה זו מתקשה להצביע למפלגה שבה נמצא אפי איתם, ועזיבתו רק תוסיף קולות לאיחוד הלאומי.
לעומת זאת אם פרופסור אריה אלדד יפרוש, סביר מאוד להניח שחילונים המצביעים ל"איחוד הלאומי" כלל לא ירגישו קשורים למפלגה זו. וכן להיפך: אם נניח שאפי איתם יקודם למקום הראשון או השני כמה קולות יתווספו ל"איחוד הלאומי"? סביר להניח שאפס. אך אם אריה אלדד יקודם לאחד המקומות הראשונים? סביר מאוד שהרבה יותר חילונים יוכלו להזדהות עם ה"איחוד הלאומי".
ואם כל כך ברור שאריה אלדד שווה הרבה יותר קולות מאפי איתם, איך יכול להיות שאפי איתם מדורג במקום השלישי ואריה אלדד במקום שישי?! זוהי טיפשות פוליטית לשמה.
אבל האינטרס הגדול של מחנה הימין הוא לא לשדרג את מקומו של אריה אלדד באיחוד הלאומי, אלא שתהיה תנועה ימינית חילונית רצינית ואמינה. אם תנועת "צומת" של רפול קיבלה שמונה מנדטים, אפילו שהייתה זאת מפלגת "רפול ושבעת הגמדים", אין סיבה שמפלגה ימנית רצינית שבראשה עומד אריה אלדד, והחברים בה הם אישי ציבור ימניים ונאמנים כדוגמת: ד"ר רון בריימן, יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי במשך שנים רבות, או אל"מ במילואים משה לשם שאינם חובשים כיפה, אבל ידועים בקרב מחנה נאמני ארץ ישראל כמייצגים היטב את הציבור הימני האמיתי, לא תחזור על אותו הישג.
יותר מכך: תנועה כזו יכולה לצבור תאוצה של מפלגת מנהיגות. תנועה כזאת יכולה לתת תיקווה לעם ישראל במצבו העגום כיום. הייתי ממליץ לקרוא לתנועה "תקווה לישראל".
אריה אלדד ראוי ויכול להיתפס בציבור כמנהיג המדינה לא פחות מביבי נתניהו או אריק שרון ועמיר פרץ. מה לעשות, אבל כרגע אין שום מנהיג מהמחנה הדתי שיכול להיתפס כאלטרנטיבה להנהגה. אף מנהיג דתי לא ידגדג את מנהיגותם של פרץ, שרון ונתניהו.
אריה אלדד בהחלט יכול לשנות את מפת המנהיגות מבחינה זו, אבל זה רק אם הוא יעמוד בראש תנועה ימנית רצינית, ולא ישמש קישוט חילוני בודד בתנועה דתית.
אני כאדם דתי ששואף שמנהיגות דתית תנהיג את המדינה, ברור לי שהאינטרס כרגע של המחנה הדתי הוא קידום מנהיגות חילונית, ימנית, רצינית ובראשם: פרופ' אריה אלדד, ד"ר רון בריימן, משה לשם ואבי פרחן.
כותב המאמר הוא תושב שדרות.