לפני חודשים אחדים קיבלנו לביתנו לוח שנה ממועצת יש"ע לרגל השנה החדשה, ובו תמונות מימי הגירוש הנוראים. הדבר התמוה היה הכותרת של הלוח: "לא נשכח ולא נסלח". כבר אז תהיתי למי הכוונה. הרי ודאי לא התכוונו לכוחות שגירשו. שהרי לפני הגירוש הם גינו את אלו שקראו לחיילים שלא לציית לפקודה הבלתי חוקית, בזמן הגירוש אנשי מועצת יש"ע חיבקו את הקצינים שפקדו על העקירה וגם לאחר הגירוש המזעזע בבית הכנסת שבנווה דקלים, אשר בוצע בעזרתם של ראשי מועצת יש"ע ורבניה חובשי האפודות. אולי הכוונה הייתה שלא נסלח לאריאל שרון "חוזה ההריסות"? אך כנראה שגם לזה לא התכוונו.
ביום שישי שמעתי בחדשות שיו"ר מועצת יש"ע בנצי ליברמן אמר ש"סלחנו לשרון". תמוהה בעיני הסיבה שמר ליברמן ראה לנכון בכלל להשתתף בפרופגנדה הטוטליטרית שנוקטת התקשורת בעניין מוחו של שרון. אך לא ייתכן שליברמן יאמר כבל עם ועדה שהציבור שהוא מתיימר לייצג סולח לשרון. מדבריו ניתן להבין שכנראה היו לנו, "למתנחלים", רק חילוקי דעות פוליטיות עם מר שרון, וכעת שהוא חולה, אנו מוחלים לו על כמה עוולות קלות אשר גרם לנו.
איפה הבושה? מעל עשרים זוגות מגוש קטיף התגרשו בחודשים האחרונים כתוצאה מלחץ נפשי בגלל הגירוש, וילדים מתדרדרים לסמים ברחובות. הוא ביזה עשרות קברים של יקירנו, ביניהם אף הרוגי מלכות. גרם לשריפתם של עשרות בתי תפילה. מי סולח לו בדיוק? האם שרון ביקש פעם אחת סליחה? הרי ביום השבץ הוא הצהיר בפומבי על כוונותיו להמשיך בשיטת ההתנתקות. מתי יבינו שרשע לא נעלם בגלל מחלה.
מועצת יש"ע, פעם אחר פעם, מביאה את צדקת דרכנו ומוסריותו של המאבק לזילות בלתי נסבלת. איך ניתן לומר שהגירוש הינו בלתי חוקי ומוסרי, ובו בזמן להתנגד נחרצות לקוראים לסרב לאותה פקודה. מבחינת מועצת יש"ע החרבת עשרים ישובים ומסירת חבלי מולדת לידי האויב, אינה סיבה מוצדקת דיה לחסימות כבישים כפי שעושים כל כמה חודשים הנהגים במחאה על עליית תעריפי הסולר.
פינחס ולרשטיין אמר באותו ראיון שלשרון יש יותר זכויות מאשר חובות. הוא גם מבקש להתפלל לשלומו. איך ניתן להתפלל עבור אדם אשר ביצע את חלומותיהם של שונאינו? אילו זכויות יכולות לעמוד לאדם אשר החריב קהילות בארץ ישראל עבור אחוזים בקזינו של מרטין שלאף שייבנה על חורבות הישובים אותם הוריד עד עפר? המסר המועבר לעם, שממילא מבולבל, הינו שלא באמת נפל דבר בישראל. ניתן לקבל את הרושם שגירוש יהודים מאדמתם הינו דבר לגיטימי.
ובכן, נותרה השאלה בעינה: למי התכוון המשורר באומרו "לא נשכח, לא נסלח"? לא נותר אלא להבין שמועצת יש"ע כנראה מתכוונת לאותם פורעי חוק שבכפר דרום אשר "העזו" שלא לקבל את הקו התבוסתני של מר ליברמן וצביקי בר חי. הרי הם זכו ליותר גינויים ממועצת יש"ע מאשר זכו כוחות הגירוש. הרבנים של מועצת יש"ע לא חיבקו את המתבצרים על גגות גדיד, אלא דרשו מהם לרדת משם. כמובן שלא סולחים לחוסמי הכבישים ולמשה פייגלין. מועצת יש"ע קראה להצביע לבנימין נתניהו מוסר חברון.
אם זה לא היה מספיק, הרי שאני פותח את עיתון "בשבע" בשבת, ואני רואה פרסום של מועצת יש"ע: "נאבקים על עמונה". הם מבטיחים "מאבק נחוש ועיקש על כל בית וכל עץ". לעג לרש! אותם אנשים אשר התנגדו שבני הנוער בבית הכנסת שבנווה דקלים "יחזיקו ידיים ורגליים", וקראו להם לצאת באופן מסודר לאוטובוסים, מבטיחים כעת מאבק עיקש עם עצים. מה הם מסתירים באמתחתם? פנים אל פנים עיקש?! אולי, יאכילו את החיילים בכמות גדולה של עוגות עד שלא יוכלו להיכנס דרך הדלת של אלו שהם חפצים לגרש? אולי, בכלל המאבק העיקש יהיה נגד אותם יהודים מסורים אשר לא ירצו ללכת בקלות מאדמתם?
כדאי לזכור: אף אחד לא בחר במועצת יש"ע לייצג אותנו. אין להם את הרצון לנצח. אסור לנו להישמע להם במאבקים שעוד נכונים לנו בעתיד.
ביום שישי שמעתי בחדשות שיו"ר מועצת יש"ע בנצי ליברמן אמר ש"סלחנו לשרון". תמוהה בעיני הסיבה שמר ליברמן ראה לנכון בכלל להשתתף בפרופגנדה הטוטליטרית שנוקטת התקשורת בעניין מוחו של שרון. אך לא ייתכן שליברמן יאמר כבל עם ועדה שהציבור שהוא מתיימר לייצג סולח לשרון. מדבריו ניתן להבין שכנראה היו לנו, "למתנחלים", רק חילוקי דעות פוליטיות עם מר שרון, וכעת שהוא חולה, אנו מוחלים לו על כמה עוולות קלות אשר גרם לנו.
איפה הבושה? מעל עשרים זוגות מגוש קטיף התגרשו בחודשים האחרונים כתוצאה מלחץ נפשי בגלל הגירוש, וילדים מתדרדרים לסמים ברחובות. הוא ביזה עשרות קברים של יקירנו, ביניהם אף הרוגי מלכות. גרם לשריפתם של עשרות בתי תפילה. מי סולח לו בדיוק? האם שרון ביקש פעם אחת סליחה? הרי ביום השבץ הוא הצהיר בפומבי על כוונותיו להמשיך בשיטת ההתנתקות. מתי יבינו שרשע לא נעלם בגלל מחלה.
מועצת יש"ע, פעם אחר פעם, מביאה את צדקת דרכנו ומוסריותו של המאבק לזילות בלתי נסבלת. איך ניתן לומר שהגירוש הינו בלתי חוקי ומוסרי, ובו בזמן להתנגד נחרצות לקוראים לסרב לאותה פקודה. מבחינת מועצת יש"ע החרבת עשרים ישובים ומסירת חבלי מולדת לידי האויב, אינה סיבה מוצדקת דיה לחסימות כבישים כפי שעושים כל כמה חודשים הנהגים במחאה על עליית תעריפי הסולר.
פינחס ולרשטיין אמר באותו ראיון שלשרון יש יותר זכויות מאשר חובות. הוא גם מבקש להתפלל לשלומו. איך ניתן להתפלל עבור אדם אשר ביצע את חלומותיהם של שונאינו? אילו זכויות יכולות לעמוד לאדם אשר החריב קהילות בארץ ישראל עבור אחוזים בקזינו של מרטין שלאף שייבנה על חורבות הישובים אותם הוריד עד עפר? המסר המועבר לעם, שממילא מבולבל, הינו שלא באמת נפל דבר בישראל. ניתן לקבל את הרושם שגירוש יהודים מאדמתם הינו דבר לגיטימי.
ובכן, נותרה השאלה בעינה: למי התכוון המשורר באומרו "לא נשכח, לא נסלח"? לא נותר אלא להבין שמועצת יש"ע כנראה מתכוונת לאותם פורעי חוק שבכפר דרום אשר "העזו" שלא לקבל את הקו התבוסתני של מר ליברמן וצביקי בר חי. הרי הם זכו ליותר גינויים ממועצת יש"ע מאשר זכו כוחות הגירוש. הרבנים של מועצת יש"ע לא חיבקו את המתבצרים על גגות גדיד, אלא דרשו מהם לרדת משם. כמובן שלא סולחים לחוסמי הכבישים ולמשה פייגלין. מועצת יש"ע קראה להצביע לבנימין נתניהו מוסר חברון.
אם זה לא היה מספיק, הרי שאני פותח את עיתון "בשבע" בשבת, ואני רואה פרסום של מועצת יש"ע: "נאבקים על עמונה". הם מבטיחים "מאבק נחוש ועיקש על כל בית וכל עץ". לעג לרש! אותם אנשים אשר התנגדו שבני הנוער בבית הכנסת שבנווה דקלים "יחזיקו ידיים ורגליים", וקראו להם לצאת באופן מסודר לאוטובוסים, מבטיחים כעת מאבק עיקש עם עצים. מה הם מסתירים באמתחתם? פנים אל פנים עיקש?! אולי, יאכילו את החיילים בכמות גדולה של עוגות עד שלא יוכלו להיכנס דרך הדלת של אלו שהם חפצים לגרש? אולי, בכלל המאבק העיקש יהיה נגד אותם יהודים מסורים אשר לא ירצו ללכת בקלות מאדמתם?
כדאי לזכור: אף אחד לא בחר במועצת יש"ע לייצג אותנו. אין להם את הרצון לנצח. אסור לנו להישמע להם במאבקים שעוד נכונים לנו בעתיד.