אסור להשוות את אירועי עמונה לאירועים אחרים, באירופה או בעיראק, אז, בימים אחרים ואפלים.

אין להשוות את פרשי המשטרה שרמסו ילדים עם פרשים אחרים, במאורעות ת"ח ות"ט או במסעי הצלב.

אסור להשוות את הסתערות לובשי השחורים על נערות רכות עם הסתערויות דומות, מתקופת ימי הביניים.

אין להשוות את מראה שתי שורות לובשי הקסדות, מכים בראשי הילדים, הרצים מפוחדים ביניהם, עם מראות זהים, במאה הקודמת.

אסור להשוות את ההכאה האכזרית, באלות ברזל, של נערים יושבים שלובי זרוע עם מחזות כאלה במחוזות אחרים.

אין להשוות את הרצון לגרום נכויות לצעירות, בפגיעות מכוונות, עם פוגרומים בימים שלא יחזרו.

אסור להשוות את השוטר שצעק "כלבה יהודיה", ליחס ליהודים בגולה הזרה והנוכריה.

אין להשוות בין מה שקרה במדינת היהודים לבין מה שקרה במקומות בהם לא רצו יהודים.

אבל, מותר לשלוח את אולמרט, מופז וגדעון עזרא להבין הלכות דמוקרטיה. ובעיקר, את זכויות האזרח.

מותר לבקש מדן חלוץ, מקראדי ומיאיר נווה שיציצו קצת בספרי היסטוריה על קורות היהודים.

מותר לדרוש משוטרי היס"ם והמג"ב שילמדו זואולוגיה, על המבדיל בין האדם לחיה.

מותר לצפות מאנשי התקשורת שישננו את הוראות האתיקה, על הפער שבין דיווחי אמת ושקר.

וצריך לקוות שבמדינת היהודים, לילדים קטנים לא יהיו סיוטים מלובשי מדים. אותם מדים שלובשים אחיהם הגדולים.