לאור האירועים הקשים ביותר שעברו עלינו בשנה האחרונה בארצנו הקדושה, כולל החורבן הנורא והגירוש מהגוש ומצפון השומרון, וההתקפות הברוטאליות והסדיסטיות בעמונה של שוטרים נגד אזרחי המדינה הנאמנים ביותר, חובה על כל אזרח במדינה הזו לשקול מחדש את רלוונטיות האמירות הלעוסות שהשמענו ושמענו כל כך הרבה שנים ללא מחשבה מעמיקה. אמירות כגון: ישראל הינה מדינת חוק, ישראל הינה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, וישראל הינה המדינה היחידה שבה אין אנטישמיות ואפליה נגד יהודים.
הבה נתבונן בעובדות אחת אחת, ונחליט אם כל האמירות שהורגלו לדקלם הינן אמת או שקר, מצוי או רצוי. ראשית, כל אחד מאיתנו חייב לצרוב במוחו לנצח את הטראומה הלאומית שבאה בעקבות בחירות 2003. אסור לעולם לשכוח את ההונאה האדירה שביצע ללא שמץ של בושה ראש הממשלה הנבחר, אריאל שרון. שרון שזכה באמון העם בזכות עמדתו הנחרצת ש"דין נצרים כדין תל אביב", הפך בין לילה לעמיתם האידיאולוגי של יריביו: יוסי ביילין, עמי איילון ושמעון פרס. הונאה ציבורית בקנה מידה כזה לא קרתה בשום דמוקרטיה מערבית אי פעם, נקודה. שלוש שנים ועדיין קשה לעכל את הבגידה הפוליטית המרה הזו.
כדי להתגבר על המתנגדים הרבים בליכוד למהלך ההרסני הטוטאלי של הפיכת גוש קטיף "ליודנריין", החליט שרון ללכת על משאל חברי הליכוד. להפתעתו הגדולה ולהפתעת כולם הליכוד נתן לו סטירת לחי מצלצלת, ודחה את כל הרעיון של טרנספר יהודים מבתיהם. שוב שרון צפצף על ההחלטה הדמוקרטית של מפלגתו שזה עתה התחייב לכבדה, והמשיך הלאה כאילו לא קרה שום דבר. בגיבויים של התקשורת המושחתת ושל הנשיא, רץ שרון לממש את תוכנית ההרס שלו.
אחרי ההפסד במשאל הליכוד, שרון החליט להתעלם מכל סממן של הליך דמוקרטי, כי מסתבר שהדמוקרטיה מסוכנת מדי ואין לסמוך על העם כאשר יש לעם אותו, את אריק שרון המהולל, גיבור ישראל, להכריע עבורו מה באמת טוב לו. לכן, "נייט" למשאל עם בנושא הגירוש והחורבן, ו"נייט" לבחירות חדשות. עוד מכה אנושה לדמוקרטיה, לאחדות העם וליושר בסיסי בחברה הישראלית.
היום כולם צריכים להבין שתוצאה ישירה של הגירוש מהגוש הינה השתלטותו של החמאס על הרשות הפלשתינית וההפגזה היומית על יישובי הנגב המערבי ופאתי אשקלון. למרות האי-רלוונטיות המוחלטת של הגדר בין עזה לישראל, ממשיכה הממשלה הגאונית שלנו בהוצאת המיליארדים על הפיל הלבן, קרי הגדר, ביו"ש, שגם היא תהפוך עם הבאת הקסאמים ליו"ש לאי-רלוונטית.
אותה גדר תפריד בין היהודים מחוצה לה והיהודים בתוכה. היא תקבע שכל אלה הנמצאים מזרחית לה יקבלו הגנה פחותה ולבסוף ינטשו לחלוטין. היום ברור שמטרתו הסופית של הגאון הביטחוני ואבי ההתיישבות ביש"ע, שהצטרף לפני קריסתו לתומכי הסכם ג'נבה, הייתה לייבש את כל הישובים מזרחית לגדר, להרוס את בתיהם של עוד עשרות אלפי יהודים, כפי שעשה לעשרת אלפי הפליטים מהגוש שהותיר ללא קורת גג, פרנסה ותקווה. מדוע עשה זאת שרון? הוא לא הסביר, לא חשב שנדרש להסביר, וגם "יורשו" לא טורח לפרוס את תוכניותיו הטריטוריאליות ולפתוח שיח ציבורי במזימתו לטרנספר עוד עשרות אלפי יהודים מבתיהם.
אכן, שאלה הוגנת הינה: האם היה מעיז ראש ממשלה כלשהו, אפילו הבולדוזר המהולל ההוא, לגרש קומץ של ערבים מכפר נידח בגליל, בנגב או ביו"ש, כפי שעשה לאלפי יהודים שגירשם מעשרים וחמישה ישובים? התשובה באה מבית משפט העליון לא פעם ולא פעמיים.
בשורה התחתונה. אהרון ברק קבע שמה שמותר לעשות ליהודים אסור לעשות לערבים. את הערבים לא מגרשים, נקודה. ע"פ משנתו של ברק אם צריך להזיז את הגדר "הביטחונית" היא תמיד תוזז בכך שהאינטרס הערבי לא ייפגע. ומה עם האינטרס היהודי? כיצד יחליט בג"צ כאשר גישת הערבים לשדותיהם עומדת נגד סכנת החיים של היהודים? נו, באמת, איזו שאלה זאת?
אבל ישראל היא בכל זאת מדינת חוק, מצהירים כל השוטים שטופי המוח, בוגרי האוניברסיטאות הליברליות שלנו. והם עוד ממשיכים בלהט: במדינת חוק, החוק נכפה על כולם בצורה שווה ללא משוא פנים וללא עין סלקטיבית. ואכן שאלה אחת מתבקשת: לפני שהמשטרה והבג"צ, הכל כך להוטים ללמדנו אזרחות מהי, הרסו את תשעת הבתים בעמונה, מדוע הם לא הרסו את עשרת אלפים הבתים שבנו ערביי מזרח ירושלים ללא היתר? ומה עם מאות המאחזים של הבדואים בנגב? מדוע טליה ששון לא קוראת לממשלת החוק שלנו להכריז: "דין הבדואים כדין היהודים?" "דין הגליל כדין יו"ש?" נו, באמת?
האם מישהו באמת מצפה שהמשטרה תתחיל בקרוב, לא, אי פעם, להרוס את שלושים אלף הבתים של הערבים שנבנו ללא היתר? כדי להמחיש את "הנחישות" של המשטרה כאשר מדובר באזרחים הערבים, כדאי לזכור את אירועי סחנין מלפני כחודשיים. ראינו שם, להבדיל מעמונה, את העוז, את המקצועיות ואת הדבקות במשימה של שוטרי המדינה כאשר אוהדי סחנין כמעט עשו פוגרום באוהדי בית"ר. שם בסחנין שלוש מאות חמישים שוטרים כאלו נעלמו.
הם פשוט פחדו מההמון הערבי בעיירה הערבית בגליל. השוטרים הקשוחים הללו נגד היהודים יודעים היטב, שעם ערבים לא מתעסקים. הם יודעים שאם הם היו עושים לבחורות ערביות, ולח"כים ערבים מה שהם עשו לבחורות יהודיות ולח"כים יהודים בעמונה, למחרת המדינה הייתה בוערת, בוערת ובוערת במלחמה שדוגמתה ראינו בעת האחרונה בעולם הערבי בתגובתו לעלבון הקריקטורות של מוחמד.
שלטון החוק "איבר אלאס" ממשיכים הצבועים לזעוק ביתר להט. אתה מרגיש שככל שקולם עולה הם פחות משוכנעים שישראל הינה מדינת חוק. והרי, גם הם זוכרים את מעשה הביש של אכיפת החוק בפרשת החייל נתן עדן זאדה, אותו חייל שרצח מספר ערבים בשפרעם. השוטרים עצרו אותו באוטובוס, ואז עלה המון מטורף לאוטובוס, ולעיניהם של השוטרים הפחדנים, שאפילו לא ניסו להצילו, עשו בו לינץ' ורצחו אותו. כארבעה חודשים עברו מאז אותו לינץ'. למשטרה יש סרט וידיאו המזהה לפחות חלק מרוצחי החייל, אבל היא מפחדת לעוצרם. ומדוע? כי הם לא יהודים! שלטון החוק או שלטון חוק הג'ונגל?
כל אזרח הרואה את המצב היום בארץ חייב להודות שישראל הפכה לשתי מדינות. מדינה אחת ליהודים שבה החוק מופעל בנוקשות ואפילו בברוטאליות, ומדינה שנייה שבה אין הפעלה כלל של מערכת החוקים הבסיסיים ביותר, וזה באוטונומיה הערבית שבתוך המדינה.
בנוסף לאפליה בין יהודים וערבים באכיפת צווי בתי המשפט להריסת בתים בלתי חוקיים וגירוש תושבים מיישוביהם, ישנם עוד סממנים ברורים לאפליה באכיפת החוק כלפי שתי האוכלוסיות, הערבית והיהודית. למשל, אין למעשה גביית מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי במגזר הערבי. פקחי המוסדות הללו מפחדים פחד מוות לערוך ביקורי פתע בכפרים ערביים ללא ליווי של מאות שוטרים. רק פקח החפץ להתאבד יעיז להיכנס לכפר ערבי לערוך ביקורת אצל בעל עסק.
הערבים, למרות היותם אזרחים, אינם משרתים בצבא או בשירות לאומי, לכן יש להם שלוש שנים יותר מאשר ליהודים להשתכר בשוק העבודה השחור במקרה הממוצע שלהם, ללא תשלום מס הכנסה וביטוח לאומי. לכן, הפריירים היהודים מעבירים דרך הממשלה מיליארדי שקלים כל שנה לערבים כדי לממן את הוצאות הבריאות, הרווחה, והתשתיות שלהם.
לאחרונה קבע בג"צ שלמדינה אסור לקבוע אזורי עדיפות לאומית כדי לעודד את אכלוסם ע"י יהודים, כי מתן הטבות לישובים יהודים מפלה נגד הערבים "ופוגע בזכות השוויון". אבל בג"צ המלומד לא בדיוק מבין את מלוא המושג "שוויון". שוויון משמעותו שכל מגזר במדינה מקבל, וגם נותן בצורה שוויונית. מכיוון שהמגזר הערבי לא נותן שירותי צבא או שירות לאומי, נתינה ממשאבי המדינה עבורו בצורה שווה לזו של המגזר היהודי הוא הוא התגלמותו של אי-השוויון, המפלה נגד יהודים הנותנים יותר ומקבלים יותר, ובצדק.
ולכן, כדי להציל את מדינת ישראל מהגישה האנטי-שוויונית של בג"צ שפוגעת במדינה כיהודית וציונית, על הכנסת לחוקק חוק שיקבע שישוב שבו רוב התושבים משרתים בצה"ל או בשירות לאומי, זכאי לעדיפות ממשלתית בחינוך ,רווחה, בריאות וכו', כגמול מוצדק וראוי, עבור הנתינה היתרה של תושביו.
המצב חייב להיות ברור. הערבים הינם הפרזיטים והיהודים הינם הפריירים במדינה הזו. דוגמא קטנה המאמתת את התיאור הזה. לפני מספר שנים כאשר שר העבודה היה שלמה בניזרי ונושא האבטלה הגואה עלה לכותרות, חשד השר שבקרב הערבים המצב המדווח הרשמי מוגזם בהרבה מן המצב בפועל. לכן הוא שלח פקחים לישוב בדואי לאמת את המצב שבו 51 ערבים דרשו דמי אבטלה. התוצאות הדהימו אפילו אותו. מאותם 51 ערבים הסתבר ש-49 עבדו בשוק השחור ודרשו דמי אבטלה בו-זמנית. הפרה היהודייה נחלבת היטב ע"י הערבים. לא פלא שאחוז הערבים בארץ הרואים בה מקום טוב מאוד לגור בה, כשבעים ושבעה אחוזים, עולה על אחוז היהודים השותפים לאותה דעה.
לאור כל זה, ברור שלערביי ישראל אין ממה לפחד. מי שמפחד זה השלטון היהודי המסכן, השלטון היחידי בעולם המסרב לאפשר ליהודים להתפלל במקום הקדוש ביותר להם, הר הבית. אם הייתה מדינה כלשהי בעולם המערבי מפלה נגד יהודים בצורה כזו, היו קמים נגדה קריאות גנאי שהיא אנטישמית וגזענית. אבל ישראל פוגעת בזכות הפולחן של רוב אזרחיה היהודים כמעט ארבעים שנה! איפה הבושה שלנו מעצמנו? איפה החרדה שלנו, לא מהערבים, אלא מהקב"ה? למדינה יהודית ללא יראת ה' אין עתיד, וסופה להעלם מן העולם.
הגיע הזמן שהיהודים יצאו מן התרדמת שלהם, וידרשו להחזיר את מדינת ישראל לעם ישראל, כי זו ארצנו. הגיע הזמן שישראל תהיה טובה ליהודים, לפחות כפי שהיא טובה לערבים.
הבה נתבונן בעובדות אחת אחת, ונחליט אם כל האמירות שהורגלו לדקלם הינן אמת או שקר, מצוי או רצוי. ראשית, כל אחד מאיתנו חייב לצרוב במוחו לנצח את הטראומה הלאומית שבאה בעקבות בחירות 2003. אסור לעולם לשכוח את ההונאה האדירה שביצע ללא שמץ של בושה ראש הממשלה הנבחר, אריאל שרון. שרון שזכה באמון העם בזכות עמדתו הנחרצת ש"דין נצרים כדין תל אביב", הפך בין לילה לעמיתם האידיאולוגי של יריביו: יוסי ביילין, עמי איילון ושמעון פרס. הונאה ציבורית בקנה מידה כזה לא קרתה בשום דמוקרטיה מערבית אי פעם, נקודה. שלוש שנים ועדיין קשה לעכל את הבגידה הפוליטית המרה הזו.
כדי להתגבר על המתנגדים הרבים בליכוד למהלך ההרסני הטוטאלי של הפיכת גוש קטיף "ליודנריין", החליט שרון ללכת על משאל חברי הליכוד. להפתעתו הגדולה ולהפתעת כולם הליכוד נתן לו סטירת לחי מצלצלת, ודחה את כל הרעיון של טרנספר יהודים מבתיהם. שוב שרון צפצף על ההחלטה הדמוקרטית של מפלגתו שזה עתה התחייב לכבדה, והמשיך הלאה כאילו לא קרה שום דבר. בגיבויים של התקשורת המושחתת ושל הנשיא, רץ שרון לממש את תוכנית ההרס שלו.
אחרי ההפסד במשאל הליכוד, שרון החליט להתעלם מכל סממן של הליך דמוקרטי, כי מסתבר שהדמוקרטיה מסוכנת מדי ואין לסמוך על העם כאשר יש לעם אותו, את אריק שרון המהולל, גיבור ישראל, להכריע עבורו מה באמת טוב לו. לכן, "נייט" למשאל עם בנושא הגירוש והחורבן, ו"נייט" לבחירות חדשות. עוד מכה אנושה לדמוקרטיה, לאחדות העם וליושר בסיסי בחברה הישראלית.
היום כולם צריכים להבין שתוצאה ישירה של הגירוש מהגוש הינה השתלטותו של החמאס על הרשות הפלשתינית וההפגזה היומית על יישובי הנגב המערבי ופאתי אשקלון. למרות האי-רלוונטיות המוחלטת של הגדר בין עזה לישראל, ממשיכה הממשלה הגאונית שלנו בהוצאת המיליארדים על הפיל הלבן, קרי הגדר, ביו"ש, שגם היא תהפוך עם הבאת הקסאמים ליו"ש לאי-רלוונטית.
אותה גדר תפריד בין היהודים מחוצה לה והיהודים בתוכה. היא תקבע שכל אלה הנמצאים מזרחית לה יקבלו הגנה פחותה ולבסוף ינטשו לחלוטין. היום ברור שמטרתו הסופית של הגאון הביטחוני ואבי ההתיישבות ביש"ע, שהצטרף לפני קריסתו לתומכי הסכם ג'נבה, הייתה לייבש את כל הישובים מזרחית לגדר, להרוס את בתיהם של עוד עשרות אלפי יהודים, כפי שעשה לעשרת אלפי הפליטים מהגוש שהותיר ללא קורת גג, פרנסה ותקווה. מדוע עשה זאת שרון? הוא לא הסביר, לא חשב שנדרש להסביר, וגם "יורשו" לא טורח לפרוס את תוכניותיו הטריטוריאליות ולפתוח שיח ציבורי במזימתו לטרנספר עוד עשרות אלפי יהודים מבתיהם.
אכן, שאלה הוגנת הינה: האם היה מעיז ראש ממשלה כלשהו, אפילו הבולדוזר המהולל ההוא, לגרש קומץ של ערבים מכפר נידח בגליל, בנגב או ביו"ש, כפי שעשה לאלפי יהודים שגירשם מעשרים וחמישה ישובים? התשובה באה מבית משפט העליון לא פעם ולא פעמיים.
בשורה התחתונה. אהרון ברק קבע שמה שמותר לעשות ליהודים אסור לעשות לערבים. את הערבים לא מגרשים, נקודה. ע"פ משנתו של ברק אם צריך להזיז את הגדר "הביטחונית" היא תמיד תוזז בכך שהאינטרס הערבי לא ייפגע. ומה עם האינטרס היהודי? כיצד יחליט בג"צ כאשר גישת הערבים לשדותיהם עומדת נגד סכנת החיים של היהודים? נו, באמת, איזו שאלה זאת?
אבל ישראל היא בכל זאת מדינת חוק, מצהירים כל השוטים שטופי המוח, בוגרי האוניברסיטאות הליברליות שלנו. והם עוד ממשיכים בלהט: במדינת חוק, החוק נכפה על כולם בצורה שווה ללא משוא פנים וללא עין סלקטיבית. ואכן שאלה אחת מתבקשת: לפני שהמשטרה והבג"צ, הכל כך להוטים ללמדנו אזרחות מהי, הרסו את תשעת הבתים בעמונה, מדוע הם לא הרסו את עשרת אלפים הבתים שבנו ערביי מזרח ירושלים ללא היתר? ומה עם מאות המאחזים של הבדואים בנגב? מדוע טליה ששון לא קוראת לממשלת החוק שלנו להכריז: "דין הבדואים כדין היהודים?" "דין הגליל כדין יו"ש?" נו, באמת?
האם מישהו באמת מצפה שהמשטרה תתחיל בקרוב, לא, אי פעם, להרוס את שלושים אלף הבתים של הערבים שנבנו ללא היתר? כדי להמחיש את "הנחישות" של המשטרה כאשר מדובר באזרחים הערבים, כדאי לזכור את אירועי סחנין מלפני כחודשיים. ראינו שם, להבדיל מעמונה, את העוז, את המקצועיות ואת הדבקות במשימה של שוטרי המדינה כאשר אוהדי סחנין כמעט עשו פוגרום באוהדי בית"ר. שם בסחנין שלוש מאות חמישים שוטרים כאלו נעלמו.
הם פשוט פחדו מההמון הערבי בעיירה הערבית בגליל. השוטרים הקשוחים הללו נגד היהודים יודעים היטב, שעם ערבים לא מתעסקים. הם יודעים שאם הם היו עושים לבחורות ערביות, ולח"כים ערבים מה שהם עשו לבחורות יהודיות ולח"כים יהודים בעמונה, למחרת המדינה הייתה בוערת, בוערת ובוערת במלחמה שדוגמתה ראינו בעת האחרונה בעולם הערבי בתגובתו לעלבון הקריקטורות של מוחמד.
שלטון החוק "איבר אלאס" ממשיכים הצבועים לזעוק ביתר להט. אתה מרגיש שככל שקולם עולה הם פחות משוכנעים שישראל הינה מדינת חוק. והרי, גם הם זוכרים את מעשה הביש של אכיפת החוק בפרשת החייל נתן עדן זאדה, אותו חייל שרצח מספר ערבים בשפרעם. השוטרים עצרו אותו באוטובוס, ואז עלה המון מטורף לאוטובוס, ולעיניהם של השוטרים הפחדנים, שאפילו לא ניסו להצילו, עשו בו לינץ' ורצחו אותו. כארבעה חודשים עברו מאז אותו לינץ'. למשטרה יש סרט וידיאו המזהה לפחות חלק מרוצחי החייל, אבל היא מפחדת לעוצרם. ומדוע? כי הם לא יהודים! שלטון החוק או שלטון חוק הג'ונגל?
כל אזרח הרואה את המצב היום בארץ חייב להודות שישראל הפכה לשתי מדינות. מדינה אחת ליהודים שבה החוק מופעל בנוקשות ואפילו בברוטאליות, ומדינה שנייה שבה אין הפעלה כלל של מערכת החוקים הבסיסיים ביותר, וזה באוטונומיה הערבית שבתוך המדינה.
בנוסף לאפליה בין יהודים וערבים באכיפת צווי בתי המשפט להריסת בתים בלתי חוקיים וגירוש תושבים מיישוביהם, ישנם עוד סממנים ברורים לאפליה באכיפת החוק כלפי שתי האוכלוסיות, הערבית והיהודית. למשל, אין למעשה גביית מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי במגזר הערבי. פקחי המוסדות הללו מפחדים פחד מוות לערוך ביקורי פתע בכפרים ערביים ללא ליווי של מאות שוטרים. רק פקח החפץ להתאבד יעיז להיכנס לכפר ערבי לערוך ביקורת אצל בעל עסק.
הערבים, למרות היותם אזרחים, אינם משרתים בצבא או בשירות לאומי, לכן יש להם שלוש שנים יותר מאשר ליהודים להשתכר בשוק העבודה השחור במקרה הממוצע שלהם, ללא תשלום מס הכנסה וביטוח לאומי. לכן, הפריירים היהודים מעבירים דרך הממשלה מיליארדי שקלים כל שנה לערבים כדי לממן את הוצאות הבריאות, הרווחה, והתשתיות שלהם.
לאחרונה קבע בג"צ שלמדינה אסור לקבוע אזורי עדיפות לאומית כדי לעודד את אכלוסם ע"י יהודים, כי מתן הטבות לישובים יהודים מפלה נגד הערבים "ופוגע בזכות השוויון". אבל בג"צ המלומד לא בדיוק מבין את מלוא המושג "שוויון". שוויון משמעותו שכל מגזר במדינה מקבל, וגם נותן בצורה שוויונית. מכיוון שהמגזר הערבי לא נותן שירותי צבא או שירות לאומי, נתינה ממשאבי המדינה עבורו בצורה שווה לזו של המגזר היהודי הוא הוא התגלמותו של אי-השוויון, המפלה נגד יהודים הנותנים יותר ומקבלים יותר, ובצדק.
ולכן, כדי להציל את מדינת ישראל מהגישה האנטי-שוויונית של בג"צ שפוגעת במדינה כיהודית וציונית, על הכנסת לחוקק חוק שיקבע שישוב שבו רוב התושבים משרתים בצה"ל או בשירות לאומי, זכאי לעדיפות ממשלתית בחינוך ,רווחה, בריאות וכו', כגמול מוצדק וראוי, עבור הנתינה היתרה של תושביו.
המצב חייב להיות ברור. הערבים הינם הפרזיטים והיהודים הינם הפריירים במדינה הזו. דוגמא קטנה המאמתת את התיאור הזה. לפני מספר שנים כאשר שר העבודה היה שלמה בניזרי ונושא האבטלה הגואה עלה לכותרות, חשד השר שבקרב הערבים המצב המדווח הרשמי מוגזם בהרבה מן המצב בפועל. לכן הוא שלח פקחים לישוב בדואי לאמת את המצב שבו 51 ערבים דרשו דמי אבטלה. התוצאות הדהימו אפילו אותו. מאותם 51 ערבים הסתבר ש-49 עבדו בשוק השחור ודרשו דמי אבטלה בו-זמנית. הפרה היהודייה נחלבת היטב ע"י הערבים. לא פלא שאחוז הערבים בארץ הרואים בה מקום טוב מאוד לגור בה, כשבעים ושבעה אחוזים, עולה על אחוז היהודים השותפים לאותה דעה.
לאור כל זה, ברור שלערביי ישראל אין ממה לפחד. מי שמפחד זה השלטון היהודי המסכן, השלטון היחידי בעולם המסרב לאפשר ליהודים להתפלל במקום הקדוש ביותר להם, הר הבית. אם הייתה מדינה כלשהי בעולם המערבי מפלה נגד יהודים בצורה כזו, היו קמים נגדה קריאות גנאי שהיא אנטישמית וגזענית. אבל ישראל פוגעת בזכות הפולחן של רוב אזרחיה היהודים כמעט ארבעים שנה! איפה הבושה שלנו מעצמנו? איפה החרדה שלנו, לא מהערבים, אלא מהקב"ה? למדינה יהודית ללא יראת ה' אין עתיד, וסופה להעלם מן העולם.
הגיע הזמן שהיהודים יצאו מן התרדמת שלהם, וידרשו להחזיר את מדינת ישראל לעם ישראל, כי זו ארצנו. הגיע הזמן שישראל תהיה טובה ליהודים, לפחות כפי שהיא טובה לערבים.