לאורך כל חמש הפרשיות האחרונות של ספר שמות העוסקות בבניין המשכן יש מקום להשוואה בינן לבין מקדש שלמה.

עמדנו בדברינו לפרשת תרומה על ההבחנה בין בנייה בנדבת הלב לבנייה מכח מס הנגבה בכוח. הערנו גם על כך ששלמה גייס לצורך הבנייה עשרות אלפי עובדים ואולי אף למעלה מכך, מצאצאי שבעת העממים שנותרו בארץ (עיין מלכים א', ה' כ"ט והשווה לדברי הימים ב', ב' א', ט"ז-י"ז ואכמ"ל).

השבוע נעמוד על מעורבותם של הצורים בבניין מקדש שלמה. לכאורה ללא מעורבות זו אי אפשר היה לבנות את המקדש ורק הברית בין חירם מלך צור ובין שלמה בן דוד מלך ירושלים פתחה את הפתח לבנייה העצומה. הכתוב מציין כהקדמה לסיפור יסוד הבניין כי:

"וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלם בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם" (מלכים א', ה' כ"ו).

הברית אפשרה שיתוף פעולה בכמה תחומים:

א. שלמה פונה אל חירם בבקשה לספק לו חומרי גלם שאין למצוא כמותם בארץ ישראל "ועתה צוה ויכרתו לי ארזים מן הלבנון ועבדי יהיו עם עבדיך ושכר עבדיך אתן לך ככל אשר תאמר" (שם, שם כ').

ב. שלמה מבקש מחירם ידע מקצועי ואנשי מקצוע גם בתחום כריתת העצים: "כי אתה ידעת כי אין בנו איש ידע לכרת עצים כצדנים" (שם). גם בתחום הובלת העצים ארצה וחירם מכריז "עבדי ירדו מן הלבנון ימה ואני אשימם דברות בים עד המקום אשר תשלח אלי ונפצתים שם" (שם, שם כ"ג) וגם אנשי מקצוע היודעים כיצד לעבד את חומרי הגלם, מהנדסים ואדריכלים. כמתואר בכתוב: "ויפסלו בני שלמה ובני חירום והגבלים ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית" (שם, שם ל"ב) וכמו שפירש הרד"ק בשם תרגום יונתן "ותרגם בוני שלמה ובוני חירם אדריכלי והם האומנין הגדולים שיש אומנים אחרים תחתיהם".

ג. שלמה מבקש אומנים (בחולם, להבדיל מאומנים בשורוק) שיודעים לעבד ולעצב מתכות יקרות זהב כסף ונחושת ובראשם חירם הצרי כמו ששלמה מבקש: "ועתה שלח לי איש חכם לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובברזל ובארגון וכרמיל ותכלת וידע לפתח פתוחים עם החכמים אשר עמי ביהודה ובירושלם אשר הכין דויד אבי" (דברי הימים ב', ב' ו).

מי היה איש זה? האם הוא היה בוגר "בצלאל"? מתלמידי תלמידיהם של בצלאל בן אורי ואהליהב בן אחיסמך בוני המשכן? או אולי בוגר בית הספר לאומנות בצור המעטירה - בירת העולם התרבותי של אותם ימים?

הכתוב מתאר אותו פעמיים (לדעת רוב המפרשים מדובר באותו אדם, עיינו גם בדעת המלבי"ם).

הראשונה: "וישלח המלך שלמה ויקח את חירם מצר: בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש צרי חרש נחשת וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת לעשות כל מלאכה בנחשת..." (מלכים א' ז' י"ג-י"ד)
.
השניה: "בן אשה מן בנות דן ואביו איש צרי יודע לעשות בזהב ובכסף בנחשת בברזל באבנים ובעצים בארגמן בתכלת ובבוץ ובכרמיל ולפתח כל פתוח ולחשב כל מחשבת אשר ינתן לו עם חכמיך וחכמי אדני דויד אביך" (דברי הימים ב', ב' י"ג).

הביטוי "ואביו איש צרי" דורש התייחסות, מה משמעותו?!. אם נצרף את שני המקורות ניתן לומר בפשטות כי אביו של חירם היה משבט נפתלי ואמו משבט דן. לפי זה "איש צרי" יתפרש רק כהסבר על מקום המגורים (רד"ק). מאידך גיסא ניתן לומר שאין כוונת הכתוב ללמדנו רק עובדה טכנית המציינת את כתובתו אלא שבא הכתוב ללמדנו מי היו מוריו ורבותיו. "אב" יתפרש מלשון "מורה חכם ורב אומן" (יהודה קיל-דעת מקרא). הנפקא מינא היא עצומה שהרי שלמה הוסיף בבית המקדש גם תוספות רבות בעיקר בחצר (עמודים מקושטים-יכין ובועז, מכונות ששימשו בסיס לכיורים ובסיס מיוחד ל"ים של שלמה" (עיינו מלכים א ז' כה). גם בתוך הבניין המקודש היו קישוטים מיוחדים על הקירות ועל הדלתות.

ניתן כמה דוגמאות מן הכתוב:

"וארז אל הבית פנימה מקלעת פקעים ופטורי צצים הכל ארז אין אבן נראה" (מלכים א' ו' י"ח) "ואת כל קירות הבית מסב קלע פתוחי מקלעות כרובים ותמרת ופטורי צצים מלפנים ולחיצון:... ושתי דלתות עצי שמן וקלע עליהם מקלעות כרובים ותמרות ופטורי צצים וצפה זהב וירד על הכרובים ועל התמרות את הזהב" (שם, שם כ"ט, ל"ב).

עד כמה הושפע חירם ממוריו ורבותיו בתחום זה?

ניתן להתייחס לכך בצורה חיובית ולטעון כי חירם "גייס וגייר" את האסכולה הצורית האומנותית לבניין המקדש וקיים בכך את דברי תורת משה בשירת הים, בבחינת נצחון על התרבות הכללית לצורך קיום "זה אלי ואנוהו" (שמות ט"ו, ב'). לעומת זאת יש שראו בכך פגם רציני שהשפיע לרעה לדורות על רמת ומשך השכנת השכינה כדעת הספורנו וז"ל:

"ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה, שהיו ראשי אומני מלאכת המשכן וכליו מיוחסים וצדיקים שבדור, ובכן שרתה שכינה במעשי ידיהם, ולא נפל ביד אויבים, אבל מקדש שלמה שהיו עושי המלאכה בו מצור (מ"א ז' י"ג) אף על פי ששרתה בו שכינה נפסדו חלקיו, והוצרך לחזק את בדק הבית (מ"ב כ"ב ה'), ונפל בסוף הכל ביד אויבים".

נדמה כי ויכוח זה עדיין לא שכך ואולי אף לא התברר כל צרכו, עד ימינו.

הבה נתפלל כי נזכה לבירורו הלכה למעשה, בקרוב בימינו אמן.