עוד פחות מ-24 שעות לפתיחת הקלפיות. ולקראת הגיוס הכללי המחויב של המחנה הלאומי והמסורתי להצלחה בבחירות, מעיקה תופעה אחת שיש לשים אליה לב והיא ריבוי האנשים המתלבטים אם בכלל לצאת מהבית ולהצביע.
לצערנו, במחנה שלנו ישנם רבים מהאנשים שמיואשים ואינם רוצים ללכת לקלפיות ולהשתתף בבחירות לכנסת. חלקם עושים זאת מתוך ייאוש מהמערכת הפוליטית, וחלקם עושים זאת מסיבה אידיאולוגית של אי רצון לשתף פעולה עם המערכת.
לאלה צריך לומר: הנכם טועים. אתם פוגעים בעצמכם ובאחרים.
האפשרות לבחור ולהשפיע על הרכב שלטון מדינת ישראל בכנסת ובממשלה, זוהי מתנה שנותן לנו הקב"ה אחת לכמה שנים, המשך המתנה של מדינת ישראל לאחר כאלפים שנות גלות. יש לנו אפשרות להצהיר על נאמנותנו אליו יתברך לתורתו, עמו וארצו. האם נבעט במתנה הגדולה הזאת? היכן הכרת הטוב כלפי מי שאמר והיה העולם, שהביאנו עד הלום? היכן אהבת ישראל שלנו? האין אנו ערבים לכלל הציבור?
עומק תפיסתה של הציונות הדתית, מאז ומעולם, היה להשתלב בתהליך שיבת ציון, בתקומת עם ישראל ובמדינת ישראל בארצו, למרות שרבים מהשותפים לכך הינם רחוקי תורה. לא התעלמנו מהחסרונות, אך ידענו שלצד הצללים, ישנם דברים חיוביים משותפים, ורב האור על החושך, ויש לנו דברים רבים לחזק, כגון: עלייה לארץ, התיישבות, הקמת צבא, פיתוח הכלכלה ועוד. תמיד האמנו שהדרך הנכונה היא להיות חלק מהמערכת, חלק מהמהלך הגדול של שיבת עם ישראל לארצו. לא חלילה להשתעבד לה, אבל כן לבנות בתוכה, להשפיע עליה ולכוון אותה אל הדרך הנכונה: דרך היהדות והמסורת, דרך התורה והקדושה.
יודעים אנו תמיד כי תפקידנו בעולם הוא להוסיף אור ולגרש את החושך. לא תמיד בבת אחת אפשר לגרש את החושך ולא תמיד אנו זוכים לקפוץ מדרגות, לעיתים אנו עולים שלב אחר שלב, מדרגה אחר מדרגה, וכל חיזוק הכי קטן שיכול להיות למען התורה העם והארץ, הוא עוד נדבך בגאולת ישראל.
אל ניתן לייאוש להשתלט עלינו. האם בגלל שהרסו בקיץ את הבתים בגוש קטיף, ניתן גם להרוס את הרוח? נעניש את אלו שרצו וניסו לפחות להיאבק, לעומת אלו שגירשו באכזריות?
האם לא נצהיר, לפחות כלפי שמיא, שרצוננו בשלטון אחר ובהנהגה אחרת? האם ניתן כוח בהימנעותנו לשונאנו ורודפינו?
הרי גם אם הנציגים לא מושלמים וגם אם כוחנו מועט וקטן, כדאי להוסיף עוד נר קטן, עוד פך שמן טהור קטן, עוד נציג ליהדות התורנית והדתית, עוד חוק של צדק, עוד יישוב שיישמר, עוד בית ספר שלא ייסגר ועוד נכה שיוקלו חייו. האם כל אלו לא סיבות מספיק טובות, כדי ללכת ולהצביע?!
ישנם מספר מפלגות שחרטו על דיגלם את המאבק למען התורה העם והארץ, כל אחת בדרכה שלה. כל אחד יבחר איזו מפלגה שהוא מעדיף, אבל שיבחר. שיצביע ושלא יהיה אדיש ומנוכר לגורל עם ישראל בארצו. שיראה שהוא רוצה משהו אחר ממה שיש לנו כיום בשלטון מדינת ישראל. האם בגלל שאין שלמות באף מפלגה, ניתן לרע ולחושך לשלוט, וניתן את קולנו השותק לכוחות הגירוש, ההרס והחורבן?
מי שרוצה למחות על כל מה שהיה, ומחפש מפלגה שמצהירה מלחמה על עקרונות ללא שום פשרה, יש לו כתובת להצביע. מי שמחפש מפלגה שיש לה יותר השפעה, שהרימה את דגל האחדות, נלחמת עבור ערכי התורה העם והארץ ומרכזת את מירב הכוחות של הציבור האמוני, גם לו יש כתובת להצביע. מי שרוצה להתחבר דווקא לחיזוק כוחות תורניים כש"ס ויהדות התורה, גם לו יש כתובת להצביע.
כל הימנעות מחיזוק הגוש היהודי הלאומי המסורתי, ונתינת הכוח למחנה האחר היא חוסר אחריות משווע, ובעיטה בכל הקדוש והיקר לנו.
אז למה להישאר בבית? הייאוש מתאים לאנשים שאין להם אמונה. האם עקירת גוש קטיף, הרס הבתים, המוסדות והישיבות עקרה גם את הרוח או את המוטיבציה? האם כך חס ושלום אנו מוכנים להפקיר את נחלת האבות, ארץ ישראל ארץ קדשנו, ולא לפחות לנסות, ואפילו עבור הסיכוי הקטן, את ההזדמנות שהקב"ה נותן לנו, ללכת, להצביע ולחזק את נאמני התורה והארץ?
בייחוד לאנשי השקפת הציונות הדתית, צריך להזכיר את העקרונות היסודיים של השקפת עולמנו.
זכינו בחסדי הבורא להופעת ניצני גאולה, בשוב העם היהודי לארצו, לאחר אלפים שנות גלות. גדולי הרבנים תמכו בהשתתפות פעילה בכל מה שקשור לתהליך שיבת ציון ותקומת עם ישראל בארצו. בהם הרב ריינס זצ"ל, הרב יהודה אלקלעי זצ"ל, הרב שמואל מוהילבר זצ"ל, הרב הראי"ה קוק זצ"ל ועוד רבים מגדולי ישראל. ההשתתפות בבחירות היא פועל יוצא של השקפה זו. רק מי שדגל בבידול מוחלט וסובר שאסור לעשות פעולות מעשיות לקירוב הגאולה, יכול להתנגד להצבעה כשיטת "נטורי קרתא".
אבל אנו איננו "נטורי קרתא", אלא אנו מאמינים באמונה שלמה שאנו בתקופה של גאולה, שחובה לעשות הכל כדי לקרב את הגאולה ושחובה לבנות, לעשות ולהשפיע מלמטה. וכן, על פי הדרכתם של רבותינו, להשתתף אפילו עם רחוקי התורה למען חיזוק האופי היהודי של כל בית ישראל, ולחפש את המשותף והמאחד, ולבנות יחד מדינה יהודית ערכית ומוסרית.
ברוך ה', זכינו למה שלא זכו דורות רבים בעם ישראל. זכינו למדינה יהודית ושלטון יהודי בארץ ישראל, לצבא יהודי שמגן על העם והארץ, לעולם גדול של ישיבות בתוככי מדינת ישראל. למרות שישנם גם צללים וקליפות. רק בקיץ האחרון ראינו כיצד כל המערכות של המדינה כולל הצבא נרתמו למשימה האכזרית של תוכנית גירוש וחורבן בארץ ישראל. ואולם יש לזכור שכל הצללים האלו הם בתוך תקופה גדולה שבה עם ישראל מברר את דרכו, ובסופו של דבר ישוב לה' אלוקיו ולתורתו. זהו חלק מתהליך חידוש עצמאותו של עם ישראל. דווקא בתקופה זו צריך להגביר את האור והטוב כדי לגרש את החושך, ולא לתת למחנה המתנכר להשתלט עוד יותר על חלקים ממדינתנו.
דווקא ידיעה זו מחייבת אותנו יותר ליטול אחריות על מה שקורה כאן בארצנו ובמדינתנו, וכן ללכת, להצביע ולהשתתף בקביעת צביון השלטון היהודי במדינת ישראל. עד כמה שניתן להשפיע. להודיע בריש גלי כי איננו מסכימים עם השלטון הקיים, ואנו רוצים שלטון יהודי תורני הנאמן לערכי עמו ותורתו. שלטון נקי משחיתות מזרות ובורות. שלטון שמחדש את עצמאותו הרוחנית של עם ישראל בארצו.
ולשם כך חובה על כולנו לא להתייאש ולא להיות אדישים, אלא לצאת לקלפיות בהמוננו ובגאון. ולכתחילה להצביע עבור המפלגות הנאמנות לתורה לעם ולארץ.
נעשה אנו את ההשתדלות המוטלת עלינו, וה' ברחמיו יעשה הטוב בעיניו.
ובעזרת ה' נזכה לגאולה וישועה.
לצערנו, במחנה שלנו ישנם רבים מהאנשים שמיואשים ואינם רוצים ללכת לקלפיות ולהשתתף בבחירות לכנסת. חלקם עושים זאת מתוך ייאוש מהמערכת הפוליטית, וחלקם עושים זאת מסיבה אידיאולוגית של אי רצון לשתף פעולה עם המערכת.
לאלה צריך לומר: הנכם טועים. אתם פוגעים בעצמכם ובאחרים.
האפשרות לבחור ולהשפיע על הרכב שלטון מדינת ישראל בכנסת ובממשלה, זוהי מתנה שנותן לנו הקב"ה אחת לכמה שנים, המשך המתנה של מדינת ישראל לאחר כאלפים שנות גלות. יש לנו אפשרות להצהיר על נאמנותנו אליו יתברך לתורתו, עמו וארצו. האם נבעט במתנה הגדולה הזאת? היכן הכרת הטוב כלפי מי שאמר והיה העולם, שהביאנו עד הלום? היכן אהבת ישראל שלנו? האין אנו ערבים לכלל הציבור?
עומק תפיסתה של הציונות הדתית, מאז ומעולם, היה להשתלב בתהליך שיבת ציון, בתקומת עם ישראל ובמדינת ישראל בארצו, למרות שרבים מהשותפים לכך הינם רחוקי תורה. לא התעלמנו מהחסרונות, אך ידענו שלצד הצללים, ישנם דברים חיוביים משותפים, ורב האור על החושך, ויש לנו דברים רבים לחזק, כגון: עלייה לארץ, התיישבות, הקמת צבא, פיתוח הכלכלה ועוד. תמיד האמנו שהדרך הנכונה היא להיות חלק מהמערכת, חלק מהמהלך הגדול של שיבת עם ישראל לארצו. לא חלילה להשתעבד לה, אבל כן לבנות בתוכה, להשפיע עליה ולכוון אותה אל הדרך הנכונה: דרך היהדות והמסורת, דרך התורה והקדושה.
יודעים אנו תמיד כי תפקידנו בעולם הוא להוסיף אור ולגרש את החושך. לא תמיד בבת אחת אפשר לגרש את החושך ולא תמיד אנו זוכים לקפוץ מדרגות, לעיתים אנו עולים שלב אחר שלב, מדרגה אחר מדרגה, וכל חיזוק הכי קטן שיכול להיות למען התורה העם והארץ, הוא עוד נדבך בגאולת ישראל.
אל ניתן לייאוש להשתלט עלינו. האם בגלל שהרסו בקיץ את הבתים בגוש קטיף, ניתן גם להרוס את הרוח? נעניש את אלו שרצו וניסו לפחות להיאבק, לעומת אלו שגירשו באכזריות?
האם לא נצהיר, לפחות כלפי שמיא, שרצוננו בשלטון אחר ובהנהגה אחרת? האם ניתן כוח בהימנעותנו לשונאנו ורודפינו?
הרי גם אם הנציגים לא מושלמים וגם אם כוחנו מועט וקטן, כדאי להוסיף עוד נר קטן, עוד פך שמן טהור קטן, עוד נציג ליהדות התורנית והדתית, עוד חוק של צדק, עוד יישוב שיישמר, עוד בית ספר שלא ייסגר ועוד נכה שיוקלו חייו. האם כל אלו לא סיבות מספיק טובות, כדי ללכת ולהצביע?!
ישנם מספר מפלגות שחרטו על דיגלם את המאבק למען התורה העם והארץ, כל אחת בדרכה שלה. כל אחד יבחר איזו מפלגה שהוא מעדיף, אבל שיבחר. שיצביע ושלא יהיה אדיש ומנוכר לגורל עם ישראל בארצו. שיראה שהוא רוצה משהו אחר ממה שיש לנו כיום בשלטון מדינת ישראל. האם בגלל שאין שלמות באף מפלגה, ניתן לרע ולחושך לשלוט, וניתן את קולנו השותק לכוחות הגירוש, ההרס והחורבן?
מי שרוצה למחות על כל מה שהיה, ומחפש מפלגה שמצהירה מלחמה על עקרונות ללא שום פשרה, יש לו כתובת להצביע. מי שמחפש מפלגה שיש לה יותר השפעה, שהרימה את דגל האחדות, נלחמת עבור ערכי התורה העם והארץ ומרכזת את מירב הכוחות של הציבור האמוני, גם לו יש כתובת להצביע. מי שרוצה להתחבר דווקא לחיזוק כוחות תורניים כש"ס ויהדות התורה, גם לו יש כתובת להצביע.
כל הימנעות מחיזוק הגוש היהודי הלאומי המסורתי, ונתינת הכוח למחנה האחר היא חוסר אחריות משווע, ובעיטה בכל הקדוש והיקר לנו.
אז למה להישאר בבית? הייאוש מתאים לאנשים שאין להם אמונה. האם עקירת גוש קטיף, הרס הבתים, המוסדות והישיבות עקרה גם את הרוח או את המוטיבציה? האם כך חס ושלום אנו מוכנים להפקיר את נחלת האבות, ארץ ישראל ארץ קדשנו, ולא לפחות לנסות, ואפילו עבור הסיכוי הקטן, את ההזדמנות שהקב"ה נותן לנו, ללכת, להצביע ולחזק את נאמני התורה והארץ?
בייחוד לאנשי השקפת הציונות הדתית, צריך להזכיר את העקרונות היסודיים של השקפת עולמנו.
זכינו בחסדי הבורא להופעת ניצני גאולה, בשוב העם היהודי לארצו, לאחר אלפים שנות גלות. גדולי הרבנים תמכו בהשתתפות פעילה בכל מה שקשור לתהליך שיבת ציון ותקומת עם ישראל בארצו. בהם הרב ריינס זצ"ל, הרב יהודה אלקלעי זצ"ל, הרב שמואל מוהילבר זצ"ל, הרב הראי"ה קוק זצ"ל ועוד רבים מגדולי ישראל. ההשתתפות בבחירות היא פועל יוצא של השקפה זו. רק מי שדגל בבידול מוחלט וסובר שאסור לעשות פעולות מעשיות לקירוב הגאולה, יכול להתנגד להצבעה כשיטת "נטורי קרתא".
אבל אנו איננו "נטורי קרתא", אלא אנו מאמינים באמונה שלמה שאנו בתקופה של גאולה, שחובה לעשות הכל כדי לקרב את הגאולה ושחובה לבנות, לעשות ולהשפיע מלמטה. וכן, על פי הדרכתם של רבותינו, להשתתף אפילו עם רחוקי התורה למען חיזוק האופי היהודי של כל בית ישראל, ולחפש את המשותף והמאחד, ולבנות יחד מדינה יהודית ערכית ומוסרית.
ברוך ה', זכינו למה שלא זכו דורות רבים בעם ישראל. זכינו למדינה יהודית ושלטון יהודי בארץ ישראל, לצבא יהודי שמגן על העם והארץ, לעולם גדול של ישיבות בתוככי מדינת ישראל. למרות שישנם גם צללים וקליפות. רק בקיץ האחרון ראינו כיצד כל המערכות של המדינה כולל הצבא נרתמו למשימה האכזרית של תוכנית גירוש וחורבן בארץ ישראל. ואולם יש לזכור שכל הצללים האלו הם בתוך תקופה גדולה שבה עם ישראל מברר את דרכו, ובסופו של דבר ישוב לה' אלוקיו ולתורתו. זהו חלק מתהליך חידוש עצמאותו של עם ישראל. דווקא בתקופה זו צריך להגביר את האור והטוב כדי לגרש את החושך, ולא לתת למחנה המתנכר להשתלט עוד יותר על חלקים ממדינתנו.
דווקא ידיעה זו מחייבת אותנו יותר ליטול אחריות על מה שקורה כאן בארצנו ובמדינתנו, וכן ללכת, להצביע ולהשתתף בקביעת צביון השלטון היהודי במדינת ישראל. עד כמה שניתן להשפיע. להודיע בריש גלי כי איננו מסכימים עם השלטון הקיים, ואנו רוצים שלטון יהודי תורני הנאמן לערכי עמו ותורתו. שלטון נקי משחיתות מזרות ובורות. שלטון שמחדש את עצמאותו הרוחנית של עם ישראל בארצו.
ולשם כך חובה על כולנו לא להתייאש ולא להיות אדישים, אלא לצאת לקלפיות בהמוננו ובגאון. ולכתחילה להצביע עבור המפלגות הנאמנות לתורה לעם ולארץ.
נעשה אנו את ההשתדלות המוטלת עלינו, וה' ברחמיו יעשה הטוב בעיניו.
ובעזרת ה' נזכה לגאולה וישועה.