המצב העכשווי מזכיר לנו את מצבו של עם ישראל במדבר, בזמן חטא המרגלים.
טענתם של המרגלים - שראו עצמם כ"ריאל פוליטיים" הייתה שארץ ישראל "אוכלת יושביה" ח"ו, ואין ביכולתו של העם לכבוש את הארץ. בטענה זו הם הביעו ייאוש וחוסר אמונה וגרמו לעם ישראל למשבר אמוני רוחני עד כדי רצון לרדת חזרה למצרים באומרם: "ולמה ד' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב, נשינו וטפנו יהיו לבז הלא טוב לנו שוב מצרימה" (במדבר י"ד,ג').
מול המרגלים אשר גרמו חולשה וייאוש, מתייצבים יהושע בן נון וכלב בן יפונה. שני אנשים חדורי אמונה בד' יתברך ביכולתו לסייע לעם ישראל, חדורי אמונה בזכותנו על ארץ ישראל, חדורי אמונה בסגולת ארץ ישראל וסגולת עם ישראל, שאומרים אל כל עדת ישראל: "הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאוד מאוד, אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו. ארץ אשר היא זבת חלב ודבש, אך בה' אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם, סר צלם מעליהם וה' אתנו אל תיראם" (במדבר י"ד ז'-ט').
כידוע, המרגלים ודור המדבר שנחלשה אמונתם והתייאשו מארץ ישראל, מתו במדבר. ויהושע בן נון וכלב בן יפונה ודור הבנים שעשו תשובה ביחסם לארץ ישראל עלו לארץ, כבשו אותה וזכו לראות בישועתם של ישראל.
נכון לעכשיו. גם בימים הללו היחס לארץ ישראל עומד במבחן בציבוריות הישראלית. מצד אחד ישנם אנשים הרואים עצמם כ"ריאל פוליטיים", אבל באמת הם חסרי אמונה וחזון, עייפים ומיואשים. הם רואים ביכולת שלנו ליישר את כל ארץ ישראל ולשלוט בה משימה בלתי אפשרית - בטענתם כי "הארץ אוכלת יושביה" ח"ו. הם טוענים שהעם עייף, אין בו רוח וכוח להלחם בחומסי ארצנו, ולכן נקים להם מדינה טרוריסטית ח"ו . הם מייצרים תוכניות נסיגה מארץ חיינו, ובדמיונם הכוזב הם חושבים שבזה יפתרו את הבעיות על עם ישראל. קוראים לתוכניות "הפרדות", "התנתקות", "התכנסות" ואינם מבינים בחולשתם מה שכל ילד קטן מבין, שכניעה לערבים זה לא טוב ליהודים! ומסירת חלקי ארץ ישראל לערבים ח"ו גרועה מחטא המרגלים!
לעומתם, ישנם רבים רבים נאמנים לעמם לארצם ולתורתם, חדורי אמונה וחזון כיהושע בן נון וכלב בן יפונה אשר אינם יראים את האויבים חומסי ארצנו ומכירים שנצחוננו במלחמתנו על מדינת ישראל בגבולותיה התנכיי"ם תביא טוב ואור לאנושות כולה. בוודאי ובוודאי במלחמה בין האור לחושך, בין עם ישראל האוחז בציפורניו בארץ ישראל לבין רשעי עולם הבאים לכלותינו ח"ו.
עם הנצח - ינצח, כדברי הנביא: "עתה אשיב את שבות יעקב ורחמתי כל בית ישראל... וקבצתי אתם מארצות אויביהם... וכנסתים אל אדמתם... ולא אסתיר עוד פני מהם" (יחזקאל ל"ט).
בציפייה לישועה השלמה.
טענתם של המרגלים - שראו עצמם כ"ריאל פוליטיים" הייתה שארץ ישראל "אוכלת יושביה" ח"ו, ואין ביכולתו של העם לכבוש את הארץ. בטענה זו הם הביעו ייאוש וחוסר אמונה וגרמו לעם ישראל למשבר אמוני רוחני עד כדי רצון לרדת חזרה למצרים באומרם: "ולמה ד' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב, נשינו וטפנו יהיו לבז הלא טוב לנו שוב מצרימה" (במדבר י"ד,ג').
מול המרגלים אשר גרמו חולשה וייאוש, מתייצבים יהושע בן נון וכלב בן יפונה. שני אנשים חדורי אמונה בד' יתברך ביכולתו לסייע לעם ישראל, חדורי אמונה בזכותנו על ארץ ישראל, חדורי אמונה בסגולת ארץ ישראל וסגולת עם ישראל, שאומרים אל כל עדת ישראל: "הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאוד מאוד, אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו. ארץ אשר היא זבת חלב ודבש, אך בה' אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם, סר צלם מעליהם וה' אתנו אל תיראם" (במדבר י"ד ז'-ט').
כידוע, המרגלים ודור המדבר שנחלשה אמונתם והתייאשו מארץ ישראל, מתו במדבר. ויהושע בן נון וכלב בן יפונה ודור הבנים שעשו תשובה ביחסם לארץ ישראל עלו לארץ, כבשו אותה וזכו לראות בישועתם של ישראל.
נכון לעכשיו. גם בימים הללו היחס לארץ ישראל עומד במבחן בציבוריות הישראלית. מצד אחד ישנם אנשים הרואים עצמם כ"ריאל פוליטיים", אבל באמת הם חסרי אמונה וחזון, עייפים ומיואשים. הם רואים ביכולת שלנו ליישר את כל ארץ ישראל ולשלוט בה משימה בלתי אפשרית - בטענתם כי "הארץ אוכלת יושביה" ח"ו. הם טוענים שהעם עייף, אין בו רוח וכוח להלחם בחומסי ארצנו, ולכן נקים להם מדינה טרוריסטית ח"ו . הם מייצרים תוכניות נסיגה מארץ חיינו, ובדמיונם הכוזב הם חושבים שבזה יפתרו את הבעיות על עם ישראל. קוראים לתוכניות "הפרדות", "התנתקות", "התכנסות" ואינם מבינים בחולשתם מה שכל ילד קטן מבין, שכניעה לערבים זה לא טוב ליהודים! ומסירת חלקי ארץ ישראל לערבים ח"ו גרועה מחטא המרגלים!
לעומתם, ישנם רבים רבים נאמנים לעמם לארצם ולתורתם, חדורי אמונה וחזון כיהושע בן נון וכלב בן יפונה אשר אינם יראים את האויבים חומסי ארצנו ומכירים שנצחוננו במלחמתנו על מדינת ישראל בגבולותיה התנכיי"ם תביא טוב ואור לאנושות כולה. בוודאי ובוודאי במלחמה בין האור לחושך, בין עם ישראל האוחז בציפורניו בארץ ישראל לבין רשעי עולם הבאים לכלותינו ח"ו.
עם הנצח - ינצח, כדברי הנביא: "עתה אשיב את שבות יעקב ורחמתי כל בית ישראל... וקבצתי אתם מארצות אויביהם... וכנסתים אל אדמתם... ולא אסתיר עוד פני מהם" (יחזקאל ל"ט).
בציפייה לישועה השלמה.