חיכיתי וקיויתי שספירת קולות החיילים תעניק ל"איחוד הלאומי" את המנדט העשירי. מנדט בעל משמעות רבה. זהו מנדט שהיה תוצאה של מאבק ארוך שנים ומייגע של תנועת האישה הדתית לאומית "אמונה" לשריון מקום ברשימה לכנסת. העובדה שחברתנו גילה פינקלשטיין נשארה בחוץ, גרמה לנו עצב מיוחד.

יחד עם זאת אני מקווה שלא נצטרך עוד למאבקים ותחינות. אני מאמינה שגם הציבור שלנו משוכנע כבר היום שהוא לא יוכל להצביע בעתיד לרשימה שלא נמצאות בה נשים. גילה הוכיחה מה יכולה לעשות אישה בכנסת והוכיחה את הערך המוסף והייחודי שיש לרשימה ציונית דתית כאשר אישה דתית נמצאת בה. זה כבר אמור להיות מובן לנו מאליו לפעמים הבאות.

רק בגלל הסכמים פוליטיים כאלה ואחרים, גילה שובצה במקום העשירי. היינו בטוחות ש"האיחוד הלאומי" יצור סינרגיה ושהמקום העשירי הוא ודאי, אבל טעינו. היינו צריכות לעמוד על שינוי פנימי כלשהו ברשימת האיחוד כדי שמקומה של נציגה דתית יהיה מובטח.

החברה הדתית שרואה בחיי המשפחה ערך עליון, יודעת שיש תקופות בחייה של אישה, המונעות ממנה השתתפות רגילה במרוץ על כיבוש מקומה ברשימה לכנסת. היא משקיעה את כוחותיה בבניין ביתה וגם מצליחה תוך כדי כך לרכוש השכלה ומקצוע. המרוץ הפוליטי דורש משאבים פיזיים ורגשיים כאלה היכולים להפריע בבניין הבית. משעמדה האישה הציונית-דתית באתגר המשפחה, צריכה להיות פתוחה בפניה כל רשימה ציונית-דתית, בשריון מתוך כבוד והערכה.

לא צריך להיאבק על שריון, זו צריכה להיות הכרת הטוב של כל החברה כולה. החברה צריכה לשחרר נשים מהמרתון שפוליטיקאי צריך לרוץ במסלול קידום הקריירה הפוליטית שלו. אין אנו צריכים לראות בפוליטיקה קריירה. הייצוג בפוליטיקה הינו שליחות ובתור שליחות האישה הציונית דתית הוכיחה איזו שליחה נאמנה היא לציבור שלה. באובדן המנדט העשירי יש בו צער כפול.

אבל, עוד מערכות בחירות רבות לפנינו והרושם שגילה פינקלשטיין הותירה בציבוריות הציונית דתית ובציבוריות הישראלית בכלל יעמוד לצידי הנשים המקדמות נשים בפוליטיקה שלנו. אני מאמינה שבפעם הבאה החברה הדתית תבקש לראות רשימה ראויה ומאוזנת הכוללת בתוכה חברות מוכשרות וחרוצות.

כבר הוכחנו מה אנחנו מסוגלות לעשות.