מספר פעמים בעבר זכיתי לצפות בהופעתו הטלוויזיונית של גיורא ענבר, המככב בפורום תקשורתי זה או אחר. ולאחר קשיי עיכול קשים של עמדותיו והנמקותיו הסתייעתי במנוע החיפוש האינטרנטי על מנת לברר באיזו מידה משקפת דמותו הטלוויזיונית, מהות אנושית קיימת.
אכן, יש גיורא ענבר. כאילו לא די בכך, התברר לי שהוא גם תא"ל במילואים, משמע קצין צבא בכיר. ככל שמסתברת לי עוצמת חדירתו של השמאל הקיצוני לקצונה הצה"לית הבכירה, כך יותר ויותר אני מבין איך הצליחו "תולעי השלום" לכרסם את לשד המדינה ולהפיל אותה על הקרשים בלי נוקאאוט, כמו שתולעים יודעות לעשות...
ככל שמסתברת לי עוצמת חדירתו של השמאל הקיצוני לקצונה הצה"לית הבכירה, כך יותר ויותר אני מבין איך הצליחו "תולעי השלום" לכרסם את לשד המדינה ולהפיל אותה על הקרשים בלי נוקאאוט, כמו שתולעים יודעות לעשות...
אלא שבשבוע שעבר, בפורום טלוויזיוני שדן בענייני השעה, בהשתתפותם של דן שומרון ויצחק מרדכי, התעלה גיורא ענבר גם על עצמו. הוא אומנם לא התכחש לקונצנזוס הלאומי המלא סביב מלחמת צה"ל בחיזבאללה, אלא שהייעוץ האסטרטגי שלו לממשלת ישראל הסגיר את נחישותו להפוך גם את המלחמה הנוכחית לבלתי לגיטימית.
כשברקע מגחך דן שומרון ואילו יצחק מרדכי מתקשה לכבוש את זעמו, הצהיר גיורא ענבר שיש לדבר עם החיזבאללה. בהתלהבות אופיינית טען ענבר שהיינו יכולים לחסוך מעצמנו את המלחמה המיותרת הזאת, כי מלכתחילה היינו צריכים לפתוח בהידברות עם החיזבאללה. כדרכם של קנאי השלום הסתייע ענבר לצורך גיבוי עמדתו באנלוגיה בלתי רלוונטית מתוך אירועי מלחמת ארה"ב בעיראק.
קריאתו הפומבית של ענבר להידברות עם החיזבאללה, שמבשרת את מתקפתם התקשורתית של מעוזי השמאל לקידום התהליך המדיני עם ארגון המחבלים, ממחישה שהגיע זמנם של הפתרונות היצירתיים אשר יכרכו יחדיו את ענבר ונסראללה. כקצין בכיר הספוג בחזונות שלום, מן הראוי לשלוח את גיורא ענבר לשיחות הידברות עם החיזבאללה. אני מניח שיש לו מן הסתם קשרים כלשהם עם בכירים מקרב מחנה השלום של החיזבאללה, שהרי השמאל הישראלי תמיד מקדים את הממשלות ביצירת קשרים הדוקים עם בני שיח פוטנציאליים מקרב אויבינו.
על פי הנאמר: "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו", תשלח ישראל את ענבר אל מחוזות החיזבאללה. מבחינת ישראל יוזמת התיווך של ענבר תהיה עיסקה סגורה ותפורה היטב מכל צדדיה.
אם יביא ענבר את השלום עם החיזבאללה, תוך התפרקות הארגון מנשקו ושחרור החטופים, אין חולק על הרווח הנקי. אם ייזרק ענבר מכל מדרגות החיזבאללה, ויישלח חזרה הביתה כשתווית "מג'נון" מודבקת על מצחו ופתק קשור לצווארו "חזרה לשולח", מה טוב. לפחות ילמד מחנה השלום לקח, ואולי יחדל לזמן מה מחתרנותו הבלתי פוסקת נגד אושיות המדינה. אם ייחטף ענבר על ידי מקורביו מקרב מחנה השלום של החיזבאללה, קיימת סבירות לא קטנה שהוא אכן יצליח לפרק את הארגון מתוכו ולהפוך את לוחמיו לנערי הפרחים של הפסטורליה הלבנונית. את האפשרויות הנוספות אני מעדיף להשאיר ליד הדמיון החופשי.
על כל פנים, התנהלותו של גיורא ענבר משקפת מאפיינים מובהקים של חוצן עוטה דמות אדם שנשלף מסרטי מדע בדיוני. על מנת לצמצם את סבירותה של האופציה העב"מית, רצוי לברר את מקורותיו של ענבר והיכן נצפה לראשונה בארצנו.
אכן, יש גיורא ענבר. כאילו לא די בכך, התברר לי שהוא גם תא"ל במילואים, משמע קצין צבא בכיר. ככל שמסתברת לי עוצמת חדירתו של השמאל הקיצוני לקצונה הצה"לית הבכירה, כך יותר ויותר אני מבין איך הצליחו "תולעי השלום" לכרסם את לשד המדינה ולהפיל אותה על הקרשים בלי נוקאאוט, כמו שתולעים יודעות לעשות...
ככל שמסתברת לי עוצמת חדירתו של השמאל הקיצוני לקצונה הצה"לית הבכירה, כך יותר ויותר אני מבין איך הצליחו "תולעי השלום" לכרסם את לשד המדינה ולהפיל אותה על הקרשים בלי נוקאאוט, כמו שתולעים יודעות לעשות...
אלא שבשבוע שעבר, בפורום טלוויזיוני שדן בענייני השעה, בהשתתפותם של דן שומרון ויצחק מרדכי, התעלה גיורא ענבר גם על עצמו. הוא אומנם לא התכחש לקונצנזוס הלאומי המלא סביב מלחמת צה"ל בחיזבאללה, אלא שהייעוץ האסטרטגי שלו לממשלת ישראל הסגיר את נחישותו להפוך גם את המלחמה הנוכחית לבלתי לגיטימית. כשברקע מגחך דן שומרון ואילו יצחק מרדכי מתקשה לכבוש את זעמו, הצהיר גיורא ענבר שיש לדבר עם החיזבאללה. בהתלהבות אופיינית טען ענבר שהיינו יכולים לחסוך מעצמנו את המלחמה המיותרת הזאת, כי מלכתחילה היינו צריכים לפתוח בהידברות עם החיזבאללה. כדרכם של קנאי השלום הסתייע ענבר לצורך גיבוי עמדתו באנלוגיה בלתי רלוונטית מתוך אירועי מלחמת ארה"ב בעיראק.
קריאתו הפומבית של ענבר להידברות עם החיזבאללה, שמבשרת את מתקפתם התקשורתית של מעוזי השמאל לקידום התהליך המדיני עם ארגון המחבלים, ממחישה שהגיע זמנם של הפתרונות היצירתיים אשר יכרכו יחדיו את ענבר ונסראללה. כקצין בכיר הספוג בחזונות שלום, מן הראוי לשלוח את גיורא ענבר לשיחות הידברות עם החיזבאללה. אני מניח שיש לו מן הסתם קשרים כלשהם עם בכירים מקרב מחנה השלום של החיזבאללה, שהרי השמאל הישראלי תמיד מקדים את הממשלות ביצירת קשרים הדוקים עם בני שיח פוטנציאליים מקרב אויבינו.
על פי הנאמר: "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו", תשלח ישראל את ענבר אל מחוזות החיזבאללה. מבחינת ישראל יוזמת התיווך של ענבר תהיה עיסקה סגורה ותפורה היטב מכל צדדיה.
אם יביא ענבר את השלום עם החיזבאללה, תוך התפרקות הארגון מנשקו ושחרור החטופים, אין חולק על הרווח הנקי. אם ייזרק ענבר מכל מדרגות החיזבאללה, ויישלח חזרה הביתה כשתווית "מג'נון" מודבקת על מצחו ופתק קשור לצווארו "חזרה לשולח", מה טוב. לפחות ילמד מחנה השלום לקח, ואולי יחדל לזמן מה מחתרנותו הבלתי פוסקת נגד אושיות המדינה. אם ייחטף ענבר על ידי מקורביו מקרב מחנה השלום של החיזבאללה, קיימת סבירות לא קטנה שהוא אכן יצליח לפרק את הארגון מתוכו ולהפוך את לוחמיו לנערי הפרחים של הפסטורליה הלבנונית. את האפשרויות הנוספות אני מעדיף להשאיר ליד הדמיון החופשי.
על כל פנים, התנהלותו של גיורא ענבר משקפת מאפיינים מובהקים של חוצן עוטה דמות אדם שנשלף מסרטי מדע בדיוני. על מנת לצמצם את סבירותה של האופציה העב"מית, רצוי לברר את מקורותיו של ענבר והיכן נצפה לראשונה בארצנו.