השעה מביאה אותי כיום לכתוב לא משום שיש בי כוח לכתוב, אלא משום שלא נשאר בי כוח לשתוק. כל הגבורה שגילו חיילינו לא תוכל לטשטש את העובדה שהחיזבאללה ימח שמם וזכרם, הצליח לבצע טבח בהם. ברגע זה רשימת ההרוגים מגיעה כבר לשמונה והפצועים לכמה עשרות ומי יודע אם היא נסגרה. חיילינו שניהלו קרבות עזים שאין כדוגמתם בגבורה עילאית שעליה ידובר עשרות בשנים, מול חיות טרף שבטעות יש להן צורת אדם, לא מתו ולא נפצעו לשווא ח"ו, אבל הנורא הוא שהיה אפשרי למנוע טבח זה. על כל אזרח בישראל לדעת שקרבנם נובע מההוראות הבלתי-מוסריות ביותר שניתנו אי-פעם לצבא כלשהו.





כל הגבורה שגילו חיילינו תוכן לטשטש את העובדה שהחיזבאללה ימח שמם וזכרם, הצליח לבצע טבח בהם

הנפגעים וגם, להבדיל, חבריהם שברוך ה' שרדו, נדרשו להיכנס לבירת החיזבאללה' ללא ריכוך ארטילרי של השטח כדי לא לפגוע בפסידו "חפים מפשע", מושג אבסורדי שהומצא ע"י מוחות מעוותים. לאחר שבנס הצליחו למלא משימותיהם בהצלחה למרות הדרישות האכזריות של הקוד הפסידו-אתי של צה"ל, הם נתקלו במחבלים החוסים בצל מסגד ובצל פסידו-אזרחים. בכירי צה"ל, שמוחם נשטף כבר שנים ע"י קוד פסידו-אתי זה, נמנעו מפגיעה במקום קדוש לאיסלם וגם לא באזרחים, ושולם מחיר נורא. בעיני מפקדי הצבא וקברניטי המדינה עדיף להקריב את האזרחים הטובים, הנאמנים, המסורים, הגיבורים ביותר על מזבח פסידו-מוסר אווילי מבית מדרשה של הנצרות, מוסר שאומנם היא המציאה, אבל שהייתה הראשונה לרמוס אותה.

מחוץ לעובדה שמנהיגי המדינה רצו להוכיח שאפשר להיכנס באמצעות יחידות מובחרות בלבד, דבר שהוכח כהתאבדות המונית, כל מי שעקב הבחין שאין כמעט יחידה מובחרת אחת שלא נפגעה קשות (אם לא אנושות): מגלן, עורב, אגוז. זה כבר פשע שלא יסולח, אלא גרוע מכך, הוכח בפעם המי יודע כמה ב-25 השנים האחרונות שהנהגת המדינה והצבא אינם בוחלים בהקרבת טובי האזרחים כדי לא לפגוע במשפחות אויבינו. יש כאן הקרבה של חיי אזרחים על מזבח מוסר מסולף, אכזרי ודמיוני. לכן, חובה מוטלת עלינו להודיע קבל עם ועדה שמנהיגות זו נושאת במלוא האחריות על כל שפיכות דם, בפני הקב"ה ובפני המשפחות. מעולם לא תוכל הנהגה זו לומר: "ידינו לא שפכו את הדם הזה" ולנקות את עצמה מכתב האישום שהתורה מנסחת בפסוק זה נגד כל סוג של מנהיגות המפקירה דם.

כיוון שבאיזה מין התחסדות צבועה זהותנו היהודית מגויסת זה עשרות בשנים כדי להצדיק את הפשע הנורא הזה, "אסור לנו להיות ככל העמים", ויחד עם זה הבדלה בין יהודי לגוי נהפכת לעבירת גזענות! הגיע הזמן שרבני ישראל ירימו את קולם ויודיעו קבל עם ועדה שיש כאן עיוות מחפיר של המוסר היהודי. לאור ריבויים של פסידו-המלומדים עטורי כיפה המטיפים מוסר מסולף זה עשרות בשנים, מן הראוי להביא מקצת ממקורות ההלכה להמחיש את זרותו לבית מדרשנו. כבר על הפסוק "וחי אחיך עמך" דרש רבי עקיבא, וכך היא ההלכה, "עמך, חייך קודמים לחיי חברך". ואם בין יהודים כך, על אחת כמה וכמה שחובה להעדיף חיי אחינו על פני חיי כל אדם אחר בעולם, אנשים נשים וטף. לפיכך, כל בר דעת, וכל שכן כל אדם המתיימר להיות נאמן לדרכי ה', חייב לקבוע שבדילמה בין חיי חייל ובין חיי כל אדם אחר שאינו מעמנו, אין מקום להיסוס, ועל הצבא לנקוט בכל הצעדים הדרושים כדי להגן על חיי חיילינו, יהיה המחיר אשר יהיה מן הצד השני. על כוחותינו לרמוס את אויבינו בכל דרך אפשרית אם וכאשר הדבר נדרש, וללא כל נקיפת מצפון. מנהיגות המסוגלת להתפאר בעובדה שנמנעה מפגיעה במשפחות האויב ויחד עם זה, אינה מסוגלת להבין שהיא הורסת משפחות מבני עמה. היא היא אכזרית, ולא יהיה לה כל מחילה לעולמי עולמים.

דברי רבי עקיבא הנ"ל נאמרו בשעת שלום, על אחת כמה וכמה בשעת מלחמה שקבעו כל רבותינו: "טוב ש... הרוג בשעת מלחמה" (ראה מכילתא, ומכילתא דרשב"י, מסכת סופרים, הרמב"ם, התוספות, מרן בכ"מ ובשו"ע ועוד אין-ספור מקורות). לכן מדין תורה אין שום מקום להתחשבות בחיי אחרים בשעת מלחמה המסכנת אותנו. עובדה אחת חייבת להיות קובעת: טובת עמנו. על הנוהג אחרת כבר קבעו "כל המרחם על הרשעים סופו להתאכזר על הטובים", והמתעלם מכך מפר את "האמנה החברתית" ומקעקע יסודות העם כולו. אם אין העדפת בני עמנו על פני בני עם אחר, אין מקום לשום זהות ושייכות לאומית.

די בהיסטוריית עמנו המתוארת בתנ"ך להכירנו שהקב"ה שלל משאול כיסאו ושלטונו רק כאשר ריחם על עמלק. דרך אגב על יהודים הוא לא ידע לרחם, זה מזכיר לכם משהו?! דוגמא נוספת: כאשר אחאב ריחם על מלך ארם אויבו המושבע, שולח הקב"ה נביא לומר לו "יען שלחת את איש חרמי מיד והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו".

העיתונות זיהתה בדקות האחרונות, ובצדק, את הדמיון שבין המלחמה בג'נין ובין מה שהתרחש בלבנון היום. אכן נכון, בג'נין הקריבו ממשלת ישראל ופיקוד הצבא על מזבח האיוולת והאכזריות הישראלית טובי חיילינו כדי לא לפגוע באויבי ישראל ובקרוביהם, וכך נהגו הפעם גם היום. בג'נין, כל פינה, פחית, קיר, רחוב, חלון, צנרת, וכל ריצפה היו ממולכדים, ונדרשו כשש שעות להתקדם בעשרה מטר, וממשלת ישראל סירבה בכל תוקף להפציץ אותה למרות ריבוי הקורבנות הצפויים לנו.

ושלא יזכירו לנו את השטות לפיה האזרחים הלבנוניים 'שבויים' בידי החיזבאללה כי 70% מהלבנוניים הודיעו שהם תומכים בחטיפת חיילים, קרי, הרוב המוחץ של לבנון מתייצב מאחורי החיזבאללה. לכן תומכי טרור הם, ותומכי טרור דינם כטרוריסטים לכל דבר. וכאן למען האמת הנקודה הנוראה ביותר באי-ההבנה הישראלית: לטעון שאזרחים יכולים להיות מנותקים מצבא במדינה, הוא לשלול קיומו של עם החובק כולם יחדיו בחטיבה אחת.



למי שעדיין קורטוב מוח בקודקודו מבין שאין מלחמה בין פרטים, אלא רק בין עמים. האגוצנטריות החולנית הכרונית של התפישה המערבית השכיחה עובדה בסיסית זו, ולכן היא אינה מסוגלת להבדיל בין הנוגע לפרטים ובין הנוגע לכללים ולעמים. כל מערכות ההגנה של מדינת ישראל קרסו מזמן בגלל חיידק אלים זה. באופן דחוף יש לבער את התפישה המוסרית המעוותת הזו ולהחליפה במוסר יהודי שורשי.



אנו מורידים את הכובע בפני גבורתכם ואומץ לבכם, ובמיוחד על שאתם מסכימים לשרת בכל לבכם ובכל נפשכם מדינה המתאכזרת כל כך אליכם. היא איננה ראויה לכם

לכן ללא היסוס וללא רתיעה נאמר: מנהיגות פוליטית וצבאית המסכנת אפילו חייל אחד כדי לא לסכן בני עם אחר, דינה כלפי שמיים כדין רוצח בדם קר ובזדון. על אזרחי מדינת ישראל להוקיע החלטות בלתי מוסריות אלה, ולהתנות את מוכנותם להמשך המאבק בעמידה בלתי מתפשרת מאחורי עקרון עדיפות חיי אחינו על פני חיי כל בן עם אחר. כך היא דרכה של תורה ושל יהדות אמיתית.

ומילה טובה על חיילינו מתבקשת: אנו מורידים את הכובע בפני גבורתכם ואומץ לבכם, ובמיוחד על שאתם מסכימים לשרת בכל לבכם ובכל נפשכם מדינה המתאכזרת כל כך אליכם. היא איננה ראויה לכם. ועל כל מה שעשיתם ואתם עושים, זכות עילאית שמורה לכם לנצח נצחים.

הרב ד"ר אליהו רחמים זייני הוא ראש ישיבת ההסדר 'אור וישועה' בחיפה. הדברים הם על דעת המחבר בלבד.