תגובה למאמרו של אלון שוסטר שהתפרסם ב-ynet ודרישתו למיגון מיידי של קיבוצי "עוטף עזה".
שוסטר כותב: "תראו איך שמתרגלים כמעט לכל: במרס 2001 נורו על קיבוץ נחל עוז פצצות המרגמה הראשונות (בסיבוב האלימות הנוכחי. הקיבוץ הופגז גם בשנות החמישים והשישים)".
לא לחינם פותח מר שוסטר את מאמרו בשנת 2001, המסמנת עבורו את פצצת המרגמה הראשונה שנחתה על קיבוץ נחל עוז. לא לחינם מציין מר שוסטר כי חלפו מאז חודשים בודדים של התגברות הירי. לא לחינם טורח מר שוסטר להדגיש כל העת את קיבוצי הגבול החדש בדרום. והכל בנשימה אחת עם שדרות וסביבותיה.

לאורך כל מאמרך לא טרחת לציין את צמד המילים "גוש קטיף". מבחינתך אפיזודה של שלושים שנות התיישבות שהיוו עבורכם השכפ"ץ לטרור, ממש לא רלוונטית לעובדת היותכם מופגזים כעת
אדון שוסטר כנראה סבור שכולנו חיים על פלנטה אחרת.
הוא מוסיף ש"אם יאמצו בעוטף עזה את המודל הצפוני ויתרוקנו, זה לא יהיה לכמה שבועות של 'נופש' במרכז הארץ".
לידיעתך, מר שוסטר, מעזה יצאנו כחלק מהסכמי אוסלו לפני למעלה מעשר שנים. מאז 6500 פצמ"רים נחתו על יישובי גוש קטיף כמטר. אתם בשלב זה לא הייתם כלל חלק מאקטואליות הפצמ"רים והטרור.
לאורך כל מאמרך לא טרחת לציין את צמד המילים "גוש קטיף". מבחינתך אפיזודה של שלושים שנות התיישבות שהיוו עבורכם השכפ"ץ לטרור, ממש לא רלוונטית לעובדת היותכם מופגזים כעת.
10,000 תושבים, 17 ישובים שהיו פאזל מושלם של כל גווני החברה הישראלית, תמצית ישראל היפה, היו ואינם וכל זה לדעתך ממש לא קשור לדרישתכם למיגון.
בכל אותן שנות טרור נאבקו מתיישבי גוש קטיף שיוכרו כיישובי קו עימות, אך 6500 פצמ"רים וטרור בלתי פוסק לא שינו את החלטות הממשלה, ולמרות זאת הם מעולם לא איימו בנטישה.
אז מה החזיק אותם? אמונה בבורא עולם ובחשיבות האסטרטגית של המקום, נחישות בדרך וערבות הדדית. הם, ורק הם שנתנו להם את הכוחות להיאחז באדמה ולהמשיך בשגרת יומם.
מי המרוויחים של הפינוי?
חודשיים לפני הפינוי ישבו בצומת כיסופים תושבי הקיבוצים הממוקמים צפונית לגוש קטיף עם שלטים ועליהם הכיתוב "שובו הביתה" .
לא ניתן היום שלא להסתכל במבט ציני על תמיכת הקיבוצים בפינוי. הקיבוצים ששכנו צפונית לגוש קטיף הרוויחו מהפינוי רבות: קיבלו מיליונים בעבור קרקע שהופקעה מהם לטובת הקמת קראווילות למפונים, ולצורכי הקמת רצועת ביטחון חדשה. הם הוכרו כיישובי קו עימות על כל ההטבות הכלכליות הנספחות לכך. לחלקם נמחקו חובות כספיים, ורבים מהם נכנסו מיד לוואקום החקלאי שיישובי גוש קטיף הותירו בלית ברירה.
כעת כמובן, הם מבקשים שהמדינה תשווה את סל ההטבות שהורעף, לדברי שוסטר, על יישובי הצפון ולבצע מהלך דומה גם בקרב יישובי קו העימות החדש בדרום.
האומנם דין שדרות כדין יישובי "עוטף עזה"?
מדוע טורח מר שוסטר כל העת לציין את העובדה שדין שדרות כדין יישובי העימות "עוטף עזה"? האם זאת כדי לטשטש את העובדה שיישובי "עוטף עזה" נרתמו באופן אקטיבי ותמכו אידיאולוגית בביצוע הפינוי, והמציאות מתפוצצת להם בפנים? האם זאת כדי לטשטש את העובדה שמאז הפינוי יש עלייה מדאיגה בכמות הטילים לכיוון שדרות וסביבה?
מר שוסטר אומר ש"בניגוד למתרחש בגבול הצפון, יישובי העימות ב'סובב עזה' ובשדרות לא התרוקנו מתושביהם... אולם עמידת האוכלוסייה שלנו מעוררת הערכה רבה בקרב המתבונן האכפתי המפנים את משמעות העמידה רבת השנים תחת איום מתמיד".
האם לדעתך, מר שוסטר, אנו חייבים לדון אתכם לכף זכות על כך שלא נטשתם את יישובכם בהשוואה לדבריך לאנשי יישובי הצפון?
ההבדל ביניכם לבין שדרות ויישובי הצפון הוא עקרוני. אתם חלק מתנועה אידיאולוגית שחרטה על דיגלה את נס ההתיישבות והחלוציות, ובשם זה המדינה העניקה לכם עתודות קרקע לחקלאות ומקום לבניית בתי המגורים חינם אין כסף.
תושבי הערים ועיירות הפיתוח לא ביקשו לממש ערכים התיישבותיים, ולכן כאמור לא זכו בקרקעות ועתודות בנייה כמוכם.
אמצו את ערכי ההתיישבות של חקלאי גוש קטיף!
במקום לאיים כי תאמצו את מודל יישובי הצפון ותרוקנו את יישוביכם מאדם, הצעתי כי תאמצו את מודל ההתיישבות של חקלאי גוש קטיף.
17 יישובים פורחים הוקמו על חולות שוממים. חממות אין סוף פרנסו את בעליהם בכבוד רב. הם אהבו את האדמה, וזו החזירה להם כפליים. טרור בלתי פוסק ו 6500 פצמ"רים לא הרתיעו את חקלאי הגוש להשכים קום ולעבוד עד לילה את האדמה. ענף החקלאות בגוש קטיף היה עיקר גאוות המקום והוכר בעולם כולו.
אדם בונה ביתו ואת מפעל חייו בדם ויזע, ולא בשביל שייהרס ביום קיץ חם ומהביל על ידי דחפור נהוג בידי אדם.
כעת אחרי שהגוש הפורח נמחק, במקום נמצאות סוללות הקסאמים המטווחות על ישובים המאוכלסים בצפיפות ותושבי הגבול החדש רוצים עוד הטבות ופיצויים, מסתובבים 95% מחקלאי גוש קטיף מובטלים
כעת אחרי שהגוש הפורח נמחק, במקום נמצאות סוללות הקסאמים המטווחות על ישובים המאוכלסים בצפיפות ותושבי הגבול החדש רוצים עוד הטבות ופיצויים, מסתובבים 95% מחקלאי גוש קטיף מובטלים.
ילדי המפונים המשרתים היום בשורות צה"ל נלחמים למרבה האירוניה גם בחזית שפעם שכן שם ביתם ונוף ילדותם הפורח.
לא ניתן להתעלם מהזיקה ההדוקה שבין הפינוי ללחימה בצפון ובדרום.
אין דבר יותר אירוני מהסיפא במאמר של מר שוסטר: "חובת הממשלה לאמץ בהקדם תוכנית שתבטא את ההבנה שמול 1.3 מיליון פלסטינים ברצועת עזה יש לייצב מפעל התיישבותי יציב כלכלית וחברתית".
האם לא היה לנו אך לפני שנה מפעל התיישבות גדול ויציב מול 1.3 מיליון ערבים?
פורום חקלאי גוש קטיף מונה 13 יו"רים ונציגי ישובים מגוש קטיף. הוקם במטרה להביא לשינוי חקיקה של חוק פינוי-פיצוי וכדי להקל על מצוקת חקלאי גוש קטיף שעד עתה 95% מהם מובטלים.
כותבת המאמר היא דוברת פורום חקלאי גוש קטיף.
