עד לתאריך זה נהרגו במלחמתנו הנוכחית למעלה ממאה ישראלים. יותר ממיליון אזרחים יושבים כלואים במקלטים ואזורים ממוגנים, מחמת חשש הרקטות בגליל. הגליל נחרב. ולאן פנינו מועדות? הרי בערב תשעה באב אמר בפומבי ראש הממשלה אולמרט "עוד נפנה כמה וכמה יישובים".



ראוי להעמיד את הדברים על דיוקם. החלטות שגויות של ממשלות ישראל המיטו עלינו אסונות רבים. שלושה ראשי ממשלה: ברק, שרון ואולמרט נהגו באותה שיטה של "נסיגה חד צדדית", מפני השפעת "ארבע אימהות"

ראוי להעמיד את הדברים על דיוקם. החלטות שגויות של ממשלות ישראל המיטו עלינו אסונות רבים. שלושה ראשי ממשלה: ברק, שרון ואולמרט נהגו באותה שיטה של "נסיגה חד צדדית", מפני השפעת "ארבע אימהות". וכדי להשיג קולותיהם של הבוחרים בבחירות אז, הבטיח אהוד ברק בהתמודדותו שיוציא את צה"ל מלבנון תוך שנה. ואומנם מימש הבטחתו אבל בלי לבקש שום תמורה מהאויב הערבי. את תוצאות התחַמשות החיזבאללה אנו חשים היטב בזמננו. היה להם שש שנים להתעצם! ממשלת ישראל הפקירה לפניהם את השטח.

אחריו, הרס שרון שש עשרה ישובים בגוש קטיף, הגלה עשרת אלפים תושבים, והרחיק ישראל מעזה, בלי שום תמורה מהצד שכנגד. והתוצאות של הרג ואבדן לא איחרו לבוא (תוך שנה!) כפי שאנו רואים בעינינו. הליך נורא של "ההתנתקות" העלתה את מפלגת חאמס לשלטון בעזה עם כל נוראותיה של יריות על שדרות ואשקלון. בל נשכח כי ראש הממשלה אולמרט הוא זה שהאיץ בשרון שלא הכליל מספיק ישובים ב"תוכנית ההתנתקות". ובפינוי עמונה הראה ראש הממשלה הנוכחי נחישות רבה.

הצד השווה בין ברק לשרון, כי הראשון ויתר על אינטרסים של מדינה שלימה, למען יזכה בקולות הבוחרים וישיג שלטון. כן השני (שרון) תכנן כל המהלך לא מפני שיקול בטחוני אלא כדי להינצל ולהימלט מתיקים משפטיים (כן אמר ח"כ צבי הנדל, וכן אישר השופט חשין, מדוע בג"צ לא התערב). שרון בז למחאתם של מחצית האומה.

מדוע אין ראש הממשלה הנוכחי לומד מן שגיאות העבר? שמא ענה על כך שר המשפטים רמון, איש אמונו של אולמרט, בהצהרתו כי אם אין "התכנסות", נגמרה "קדימה" כמפלגה, כי אין להם שום נושא ייחודי אחר במה להצדיק קיומה. "תכנית ההתכנסות" היא הכרח פוליטי, למען ימשיך אולמרט בשלטון.

מדוע אולמרט איננו לומד משגיאות קודמיו בתפקיד? הרי סבלנו על ידם כל כך הרבה! ענה על כך שלמה המלך. "אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות, לא תסור מעליו איולתו" (משלי כ"ז, כ"ב). פירש רבנו בחיי (על שמות ט', י"ד) כי הבנתו של האויל חלושה כל כך כי למרות שהוא מקבל מכות אין ספור מהמכתשת, בפֶסק זמן שבין הרמת המכתש ועד להורדתו שוב כדי לכתוש, הוא מספיק לשכוח את מכות העבר. זה המאפיין של הכופרים באמונת ישראל. "איזהו חכם? הרואה את הנולד". אבל הכופרים חיים רק חיי ההווה. "שלום עכשיו!" ולא צופים תוצאות עתידיות. וזה היה כל ההבדל מה בין יוסף לבין חרטומי מצרים. לכן הודה פרעה "אין נבון וחכם כמוך". כי יוסף צפה תהליכי העתיד, וידע להתגונן.



מדוע אולמרט איננו לומד משגיאות קודמיו בתפקיד? הרי סבלנו על ידם כל כך הרבה! ענה על כך שלמה המלך. "אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות, לא תסור מעליו איולתו" (משלי כ"ז, כ"ב)

המלחמה הנוכחית היא צעד בכיוון הנכון. אבל בל נשכח מה חלקו של ראש הממשלה אולמרט בליבוי הלהבות של הטרור, בתוכניותיו על "ההתכנסות". הערבים העריכו כי חלושי אופי אנחנו, ומוכנים אנו לספוג כל מהלומה, והעיקר לא לסכן את השלווה הרגעית. אילו היינו פקחים ולומדים מהעבר היינו מבינים שהתרפסות מול הערבים רק מזמינה טרור.

ה"חפץ חיים" בזמנו סיפר על מעשה שהיה אצלו. אירע שבהתהלכו של יהודי מסוים ברחוב בשעות החושך (בתחילת הלילה) הוא נפל לתוך בור עמוק שנמצא ברשות הרבים, ושבר רגלו. הוא זעק בכאביו בקולות מחרידים. נפלא הדבר, הנה רץ מביתו אחד מהשכנים ומרים אותו מהבור. לא די בזה אלא דאג להביא לו רופא וגם שילם הוצאות הרופא. ולא רק זה, אלא תמך בו כספית כמה שבועות עד החלמתו ויוכל לחזור לעבודתו. החפץ חיים העתיר על "המושיע" עתרת ברכות על השתתפותו בצער הנופל, וסיים: "יהי רצון כי מחלקך יהא חלקי, והרי תזכה לגן עדן". התבייש אותו "מיטיב" וענה בקול ענות חלושה, "רבי, אל תמהר לברך אותי. אני הוא שחפרתי אותו הבור הנמצא ברחוב, והתעצלתי לשים עליו כיסוי מתאים, ואפילו לא הנחתי שם פנס בלילה להזהיר עוברים ושבים. המעט שאני עושה, יהי רצון שיכפר עלי במקצת על מה שפשעתי". עד כאן הסיפור על "מטיבים" שבקושי מתקנים מה שהרסו והשחיתו מקודם.

כן, כבוד ראש הממשלה אולמרט הוא היה מראשי היוזמים ל"תוכנית ההתנתקות" (יש אומרים כי לכן קיבל מינוי מ"מ רה"מ שרון). זה שימש "רוח גבית לטרור", כדברי הרמטכ"ל (לשעבר) יעלון וכך היה סבור אז ראש השב"כ דיכטר. כך היה סבור האלוף עוזי דיין ומפקד חיל האויר האלוף בן אליהו, וכן ראש אמ"ן שלמה גזית, וראש המוסד לשעבר אפרים הלוי (לשונותיהם של הללו מובאים בעיתון "בשבע", ב' אב, עמ' 11). כלומר אולמרט ויועציו הנבובים "בשלו לנו את הדייסה הזאת" ולכן יש להתחשב בזה לפני שמחלקים לו ולאחרים "ציון לשבח". כל שכן כאשר בעקשנותו הנוראה עוד ממשיך להפריח הבטחות על המשך דרכו? מי יודע כמה אסונות עתיד איש זה להביא על ישראל?

ואוי לה לאותה מפלגה דתית או חרדית שתשתתף בקואליציה שלו.