ז'קו אייזנברג נפל קורבן לעיתוי גרוע. גילוי הריק הערכי שבתוכו זמן קצר לאחר חוויית המלחמה הקשה בצפון, כמו גם העובדה שבין המאזינים נמצאים חיילים שחזרו משם כועסים וממורמרים, היו בעוכריו. הציבור שלחם לא מכבר על בני משפחתם, לא היו מוכנים לקבל יריקה בפרצוף בעוד אירועי המלחמה סובבים בחלל ועדות חקירה למיניהן. יכולת ההכלה שלהם השתבללה אל מול העמימות הנבובה (הזכויות לגל הירש...) שנתקלו בה.
היו עוד שזלזלו בכל הקדוש והיקר ובצורה גסת רוח יותר כמו אביב גפן, למשל. אבל הוא הפך לאליל המונים. ולמעשה, מה ההבדל ביניהם?
אייזנברג אינו הזמר הראשון שלא התגייס או ערק והפך את כל הערכים הקשורים למדינה וליעדיה, לחוכא ואיטלולא. היו עוד שזלזלו בכל הקדוש והיקר ובצורה גסת רוח יותר כמו אביב גפן, למשל. אבל הוא הפך לאליל המונים. ולמעשה, מה ההבדל ביניהם? בוודאי שלגפן יש תקשורת מפרגנת ואוהבת ובני משפחה הגורמים לפופולאריות שלו, ישירות או בעקיפין. אך נראה שיש פה משהו מעבר לכך, הקשור למועד בו רמסו את כבוד העם. ואולי, הנסיבות גרמו גם להתעוררותו של זיק נוסף, פנימי.
הרי אין קשר בין איכותו הווקאלית וכישרון ההופעה של זמר זה או אחר, לדעותיו. הכוכב נולד כבר לפני זמן רב, ורק גילויו אירע עתה. וידועה ה"בדיחה" על המרצה לתורת המוסר שהתנהגותו הבלתי מוסרית עוררה את תלמידיו לשאלת הקשר בין האיש לבין מקצועו. "גם המורה למתמטיקה איננו משולש", השיב הפרופסור החכם ודן את תלמידיו למבוכה ולחיים מנותקי ערכים. כך שהמחאה איננה נגד זיופים בשירתו של ה"כוכב נולד". וכאן בולטת איכותו של ראש המועצה בעומר שהוא גם ממונה על מערכת החינוך שם. "יש קשר", מבהיר פיני בדש. "זה איננו רובוט אלא מודל המשמש גם לחיקוי. אדם שיורק בפני החברה איננו ראוי לעלות על הבמה שלה. מי שאינו נוטל חלק בחובות האזרח, אל יטול את כספנו בעודו מטיל מימיו עלינו. זכויות נבנות על בסיס של חובות. וככלל אין להפריד בין יכולתו של אדם לבין מה שהוא מייצג".
בדש נתן גם תשובה ניצחת לשאלה שהעסיקה רבות את הציבור הישראלי והוכרעה בכוחה של "האליטה השלטת" ב(כספי) תרבות ובתקשורת הישראלית, נגד רצונו של רוב הציבור. הייתה זו הסוגיה של הקונצרט מיצירות של אבי רוח הנאציזם ואגנר בהיכל התרבות התל אביבי. היה זה, לכאורה, מאבק בין זיכרון השואה לתרבות העולמית. בין חופש היצירה לרגשות הניצולים וצאצאיהם. והנה, מוכיחה ההתעוררות הציבורית שהוביל בדש, איש השנה שלי, שהציבור חכם יותר. הוא איננו מפריד בין הקול החיצוני למהות הפנימית שעומדת מאחוריו. התגובה האדירה בכל המדינה מבהירה את הפירוש הערכי שהציבור נותן גם לקול החיצוני.
גם התקשורת ומעצבי דעת הקהל לא שיערו את ההפתעה הזאת. העם הוכיח שהוא עדיין בריא
אודה ולא אבוש. אילולא הרעש שבחלל עולמנו, לא הייתי יודע כלל מי הוא הג'קו הזה. רוב הציבור שיש לי הזכות להימנות עליו איננו נוהה אחרי אלילים ואחרי אופנות. הוא יודע ליהנות ממוזיקה טובה ומשירה לא פחות מאחרים. אני מניח שגם השירים של הכוכב הדועך מוכרים לו. ומאידך, אייזנברג ודאי מודע לגוונים הרבים בחברה הישראלית והתמחה ביחסי ציבור ובדאגה לחשבון הבנק שלו. והעובדה שאמר מה שאמר חייבת לאותת לכל החברה הישראלית איתות חמור. הזמר הזה, כמו אחרים, חשב שזה מה שיקדם אותו, שעל היריקה יגמלו לו באהבה מתפרצת. איכשהו הוא קלט שככל שהוא ישמיץ יותר את המדינה, הפופולאריות שלו תגדל. ככל שהוא יפגע בערכי יסוד של הישראליות, זרם האהדה ובעיקר הכסף יגבר יותר ויותר. והנה נטרקה הדלת בפניו.
ונדמה לי שההפתעה אינה רק מנת חלקו. גם התקשורת ומעצבי דעת הקהל לא שיערו את ההפתעה הזאת. העם הוכיח שהוא עדיין בריא. ואולי היחצ"נים (והשחצנים) קיבלו שיעור שיתורגם להפיכת הכיוון אל טיפוח ערכים בחברה הישראלית. ועל כך מגיע לפיני בדש יישר כוח גדול. האיש הלך נגד הזרם וגם ניצח. ואיתו ניצחנו כולנו.