שאלה:
יש לנו ברוך ה' שישה ילדים. כולם הולכים בדרך הטוב חוץ מאחד, הוא בגיל תיכון. עד עכשיו הוא למד במוסד תורני טוב. כעת הוא החליט שאינו רוצה להמשיך. אבל בכל מקום הוא מוצא תירוץ מדוע יש חסרון. האם להכריח אותו או לתת לו ללמוד היכן שהוא רוצה?
תשובה:
חובתכם כהורים היא להעמידו על הנזק העלול להיגרם לו. וכבחור בוגר אתם מעבירים אליו את האחריות, ואתם סומכים עליו שידע לשקול את דרכו כראוי
מפורסם בשם ר' ישראל מסלנט שאדם הבא לקיים את מצות "הוכח תוכיח" בחברו צריך בראשונה לחשוב מדוע החבר עבר עבירה. שהרי אדם עובר עבירה מפני שיש לו הנאה ממנה. מאחר שאנו שמחים כאשר אדם מישראל נהנה, ברגע הראשון צריכה לחלוף במחשבתנו ובהרגשתנו שאנו שמחים עם החבר על הנאתו. כמובן, מיד אנו עוצרים את שמחתנו ואומרים שאסור לנו לשמוח איתו שהרי הוא נהנה מדבר עבירה. רק לאחר כברת דרך זו מלמדנו ר' ישראל מסלנט שיכולים אנו לגשת לחבר ולהוכיח אותו.
זו גם הגישה שצריכה להנחות (אותך ואת אשתך) ביחס לבנכם. רצונו ללמוד במקום אחר בא לו מתוך שיותר נוח וקל ללמוד שם עם פחות מחויבויות. גם אתם כהורים צריכים כאילו לשמוח עימו על הנוחות שהוא מחפש, ומיד לעצור ולומר שזוהי נוחיות חיצונית אשר רק תזיק לבן. על בסיס זה תוכלו לשוחח עימו ולהציג לפניו את השלילה בדרך אותה הוא רוצה לבחור.
שתי נקודות נוספות חייבות להיות ברורות לכם:
האחת: בנכם הוא נער בוגר ולא תוכלו לאלצו ללמוד במקום שאינו רוצה. לכן, יש לשוחח עמו בעיניים בוגרות, כאדם אל אדם ולא כהורים בעלי סמכות המנסים לכוף את סמכותם על בנם.
ומזה נגזרת גם הנקודה השניה שהיא העברת האחריות אליו. חובתכם כהורים היא להעמידו על הנזק העלול להיגרם לו. וכבחור בוגר אתם מעבירים אליו את האחריות, ואתם סומכים עליו שידע לשקול את דרכו כראוי. כיום, כאשר האחריות עליכם, הוא בטוח שאתם תמשיכו לעשות מאמץ ולמצוא עבורו מקום אחר. כאשר תעבירו אליו את האחריות, הוא לא יוכל עוד לסמוך עליכם ולא תהיה לו ברירה אלא לפעול בשיקול דעת, ולהתאמץ כדי למצוא לעצמו מקום לימוד מתאים. אתם כהורים צריכים להיות ערוכים לכך שהתהליך ימשך זמן מה, יתכן מאוד שהוא ישאר בבית בבטלה ובחוסר מעש. אל תדאגו, זה מצב חולף. המשיכו אתם לסרב לקחת אחריות עליו, ולהאמין שיש בכוחו לנהל את עצמו ולקבל החלטות.
לכם, בנוסף להצגת תמונת הטוב והרע בפניו, מותר רק להתפלל לקב"ה שאכן יוביל את אחריותו לטוב.